בעולם ההתחדשות העירונית קיימים מקרי קיצון שהחוק לא נותן להם מענה. לפעמים מדובר בנושאים פעוטים, אבל לעיתים בסוגיות משמעויות שמעכבות ואף מטרפדות פרויקטים שלמים. בימים אלה, שבהם מיגון דירות וחיזוק מבנים ישנים מקבל משמעות מחודשת, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הודיעה על חידוש חקיקה של מהלך, העשוי לפתור חסם משמעותי בתחום.
החסם מתרחש כאשר במתחם ישן יש יותר מיזם או קבלן אחד שמקדמים פרויקט ופועלים להשיג את הרוב הנדרש לביצוע התחדשות עירונית. לא פעם המאבק הפנימי מונע מהמתחם כולו להגיע לרוב הנדרש, מה שמונע קידום התוכנית. לפי ההצעה שמקודמת, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יוסמך להפעיל מנגנון של שחרור מעסקאות חוסמות, לאחר שקיבל פנייה לעשות כן מטעם גורמים המעורבים בעסקה - יזמים או תושבים.
כדי שתוכל הרשות הממשלתית להתערב, המתחם צריך לעמוד במספר תנאים:
פנייה מכמה גורמים - הפנייה תיעשה על ידי שני גורמים המעורבים במתחם, לכל הפחות, כאשר גורם מעורב הוא יזם שיש לו הסכמים עם לפחות 20% מבעלי הדירות במתחם, או קבוצה של 20% מבעלי הדירות במתחם, שהתקשרה עם יזם.
היקף הדירות שהתקשרו עם יזם במתחם - כלל הפונים התקשרו בעסקאות ביחס ל-50% מהדירות במתחם, לכל הפחות.
מועד חתימת העסקה הראשונה - חלפו 18 חודשים מהמועד שבו נחתמה עסקה ראשונה במתחם, לכל הפחות.
1 צפייה בגלריה
"חקיקה חדשה שתוכל לפתור חסם משמעותי בתחום". הריסת מבנים ישנים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב בני דן בתל אביב
(צילום: אורי חודי)
אם תנאים אלה מתקיימים, הרשות הממשלתית תוכל להודיע לצדדים השונים על כוונתה להפקיע את כלל העסקאות במתחם בתוך שישה חודשים. במשך אותם שישה חודשים יוכלו הצדדים להסכים על מתווה, שיאפשר חתימה של כל בעלי הדירות עם יזם אחד מהם, בין שבמהלך של שותפות, רכישת הזכויות זה מזה, מכירה לצד ג' ועוד. הצדדים יוכלו, לפי בחירתם, להסתייע ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית לצורך קידום ההסכמות.
נציין, כי אם לא תושג הסכמה בתוך שישה חודשים, מנכ"ל הרשות הממשלתית יוכל להפעיל את סמכותו, ולפיה החוק החדש צפוי לקבוע ולאשר לבעלי הדירות להשתחרר מן ההסכמים הקיימים עם היזמים, מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה. אישור זה יאפשר להם לבטל את העסקה ולבחור יזם חדש.
ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציינים, כי הצורך בחקיקה נובע מפניות שנעשו לרשות בעבר, ועל סמך ניסיון שהצטבר ברשות בעקבות טיפול נקודתי בנושא, ואף מציגים דוגמאות למקרים אלו. אחד מהם הוא מתחם הרצל בבאר יעקב, שקודם במשך כ-10 שנים בידי שני יזמים שונים. בעקבות מעורבות הרשות הממשלתית, נחתם בין היזמים הסכם שיתוף פעולה וכיום הם פועלים במשותף. דוגמה נוספת היא מתחם ביאליק בבית שמש, שבו פעלה הרשות מול שני יזמים אחרים. במסגרת ההליך בוצע הליך התמחרות בין היזמים, אשר בסופו יזם אחד רכש מהשני את חלקו בפרויקט.
