"מכס", אמר וחזר ואמר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בקמפיין הבחירות שלו, "זו מילה כלכלית מאוד יפה". נאמן לתפיסתו זו, המנוגדת תכלית הניגוד לעמדת רוב רובה של קהיליית כלכלנים לפיה חומות מכס בין מדינות מזיקות לצמיחה, תעסוקה ורווחה, הצהיר טראמפ השבוע - עם נצחונו במרוץ לנשיאות ובבחירות לשני בתי הקונגרס - שבכוונתו להטיל "כבר ביום ראשון לכהונתו" מכס של 25% על יבוא ממקסיקו ומקנדה ושל 10% נוספים על יבוא מסין.
לכאורה, לא חידוש מרעיש: בהיותו נשיא בשנים 2017 עד 2021 טראמפ אכן חתם על צווים שהשיטו מכס גבוה על סחורות מסין (בעיקר מתכות ומוצרי אלקטרוניקה) וממקסיקו, אך בהמשך ריכך, הגביל ואף ביטל את רובם. החלטותיו אלו לא השפיעו לכן משמעותית על זרימת סחר בינלאומי ולא על הכלכלות של סין ומקסיקו.
החידוש העיקרי היה בהנמקה: לא בתגובה ליבוא במחירים לא הוגנים (היצף) יוטלו המכסים על ידי ממשל טראמפ אלא בגלל רפיון ואוזלת היד של שלוש המדינות הנ"ל בטיפול בזרם המהגרים הלא-חוקיים והסמים לסוגיהם לעבר ארה"ב. זו כבר לא הכלכלה שתקבע את שיעור המכסים ואת משך הפעלתם, הבהיר טראמפ, אלא מדיניות ההגירה והמלחמה בסחר בסמים של המדינות ה"נאשמות". ארה"ב מייבאת מהן מוצרים בשני טריליון דולר ומייצאת ב-1.5 טריליון דולר. כלכלת מקסיקו תלויה לגמרי בהסכמי סחר חופשי עם ארה"ב, קנדה מייצאת אליה 80% מתפוקת הנפט וסין חרדה מכל שינוי בתנאי הסחר עם אמריקה.
האמירות המשתנות של טראמפ לא מאפשרות לנתח ניתוח כלכלי אמין את מהלכי המכס המוצהרים שלו. הכלכלנים נחלקים בדעותיהם; יש הרואים בכוונתו להשיט מכסים גבוהים את קיצו של עידן הסחר החופשי הגלובלי. פרופ׳ סאמרס, בעבר שר אוצר בממשל קלינטון ויועץ כלכלי בממשל אובמה, הגדיר את ההשלכות של "מכסי טראמפ" על האינפלציה, רמת החיים והאבטלה כ"אסון גמור". לעומתו חתן פרס נובל פרופ' שטיגליץ מתייחס להצהרות טראמפ בביטול, שהרי טראמפ כבר הוכיח את היותו פוליטיקאי הפכפך הנוטה לשינויי דעה תכופים. טראמפ, סבור שטיגליץ, יותר מדי תלוי בחבריו העשירים מכדי לממש את איום המכסים הגבוהים. בינתיים גורמים ציוציו להעצמת אי-ודאות ועצבנות בכל השווקים.
ומה איתנו? ישראל הפכה בעשורים האחרונים לאחת הכלכלות הכי חשופות ליבוא. רמת המכסים אצלנו, להוציא מכוניות נוסעים, אפסית. חשיפה ליבוא מתחרה הייתה ועודה קוו מנחה של כל שרי האוצר. מבחינה זו, הכוונה של טראמפ להשתמש בנשק המכסים להשגת מטרות כאלה ואחרות, גם לא כלכליות, מבשרת רעות. אם תיושם ותגרור אחריה גל עולמי של העלאות מכסים, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה להימנע מצעדים דומים. וזה לאו דווקא לטובתה.
