בשיתוף אתר "המקצוענים"
גם אם אין ברירה וחייבים לגזום צמחים שמפריעים למעבר, ענפים שנוטים להישבר או עצים שמזיקים לתשתיות הבית, כדאי להכיר את סוגי הגיזום השונים, ולהיצמד לכללים.
כמובן שגנן מקצועי ידע לבד כיצד וכמה לגזום, אך אם אתם בוחרים לגזום בעצמכם או מעוניינים לפקח על הגנן – הנה המדריך שיעשה לכם סדר בראש ובגינה.
מדוע בעצם חשוב לגזום שיחים ועצים בקביעות?
מניעת סכנות: מדי שנה בעונת החורף, בזמן סערה אנו שומעים על מקרים קל קריסת ענפים ועצים. הסכנה לעוברי אורח ולרכוש היא ממשית, ולכן חשוב מאוד לגלות ערנות ולבצע את הגיזום בזמן, ובצורה מקצועית שלא תפר את איזון העץ ותפגע ביציבותו לאורך זמן.
מניעת הפרעות ונזקים לצמחים אחרים ולתשתיות בבית: ענפים שמפריעים לחוטי תקשורת וחשמל, נשירת עלים על הגג ובקרבת מרזבים, חדירת צמחיה דרך החלונות ונזק שצמחיה שפולשת לשכנים גורמת להם – כל אלו הן בעיות שגיזום בזמן יכול ורצוי שימנע מראש.
שמירה על בריאות העץ והצמחים שסביבו: היעדר גיזום, או גיזום לא מקצועי בפירוש יכולים לגרום לנזק לעצים ולצמחיה שסביבם. ראשית, ענפים חלשים וחולים, גוזלים משאבים מעצים ויכולים להפוך לנקודת תורפה החשופה למזיקים המנצלים חולשה זו.
שנית, גיזום לא מקצועי שמשאיר פיצולים או שברים בענף או בגזע, בהחלט מזמין מחלות ומזיקים, שיכולים להרוס לא רק את העץ, אלא את הצמחייה הסמוכה אליו.
כי כולם זקוקים לעידוד: הסיבה לגיזום היא לא רק הרצון בגינה מוקפדת, היא חלק משמעותי מתחזוקת הצמחים והוא מעודד את הצמיחה וההתחדשות שלהם, אם הוא נעשה בתזמון ובצורה מקצועית. כשמדובר בעצי פרי, גיזום נכון לא רק ישפר את הפריחה והצמיחה, אלא גם יכול לסייע בהגדלת היבול, שכן גיזום מביא ליצירת הסתעפויות ענפים.
איך יודעים מתי לגזום?
אמנם צמחים רבים מומלץ לגזום רק בסיום עונת החורף, שכן במהלך עונת החורף הם 'חלשים' משום שהם נמצאים בתרדמת, אך זהו לא כלל התקף לכל הצמחים. לכל צמח, יש תקופת גיזום אידיאלית משלו. הנה כמה כללי אצבע. בכל מקרה שאינכם בטוחים, לרוב מוטב להימנע מגיזום יתר, מאשר לגזום ולהחליש את העץ או הצמח.
מה כדאי לגזום בחורף?
עצים ושיחים נשירים וערערים: צמחים אלו מומלץ לגזום בחודשים ינואר-פברואר, לאחר תקופת הנשירה שלהם, כשהם חשופים וקל יותר לגזום אותם בקלות.
חשוב מאוד לוודא שאכן מדובר בצמח נשיר, ולא בצמח שרק מתנהג כמו צמח נשיר, בשונה מהתנהלותו בארץ המוצא שלו.
אם אינו נשיר, אך הוא בכל זאת משיל את עליו בסתיו, רק משום שאינו מורגל לתנאי חורף, מוטב להמתין עם הגיזום עד לסתיו, בכדי לא להחליש אותו עוד יותר. דוגמאות לעצים כאלה, המכונים "צמחים מותנים", משום שהעלווה שלהם נושרת רק בגלל שמזג-האוויר הישראלי בחורף קר יותר מאשר במדינת המוצא הם: ביגונוויליה, צאלון וצסטרום.
עצים ממשפת המחטניים: אותם מומלץ לגזום להרמת הנוף בלבד, מאמצע החורף ואילך.
מה כדאי לגזום בסוף החורף ולקראת האביב?
ורדים: כשהם מתעוררים מתרדמת החורף, לרוב בתחילת חודש פברואר, זה הזמן לגזום אותם. שימו לב, שבנוסף מומלץ לבצע קיטום בסיום כל גל פריחה שלהם, ובכך לעודד גלי פריחה נוספים.
שיחי גדר חיה: אם השיחים מתחילים להתנוון והופכים למעוצים בחלק התחתון שלהם (כלומר, נעים מעובים וקשים כמו עץ), מומלץ להמתין ולגזום אותם רק בתחילת חודש אפריל.
הגיזום המומלץ הוא גיזום חידוש לחלק מהענפים שלהם (כלומר, גיזום משמעותי שלהם עד לבסיס, או באורך של לא יותר מ-10 עד 30 ס"מ). את שאר הענפים, מומלץ לקטום רק אחרי הלבלוב החדש, בכדי שהגיזום לא יהיה חריף מדי, כך שיפגע בשיח.
צמחים בעלי פריחה אביבית מוקדמת: למשל, ויסטריה סינית. צמחים מסוג זה יש לגזום רק לאחר מופע הפריחה האביבי הראשון שלהם.
צמחים הפורחים באביב ובמהלך הקיץ: צמחים אלו, מוטב דווקא לגזום לפני מופע הפריחה שלהם, מה שיכין אותם לקראת העונה החמה. לדוגמה, היביסקוס.
צמחים ממוצא טרופי וצמחים ירוקי עד: אלו, סובלים מאוד בחורף הישראלי הקר, ולכן אסור לגזום אותם לפני שהטמפרטורות עולות ומתייצבות, כלומר לא לפני תחילת חודש אפריל. אחרת, תסירו מהם את ההגנה שלהם, תפגעו בשלד הצמח ותפגעו ביכולת הלבלוב שלהם באביב.
שיחים אוסטרלים: שיחים שפורחים בחורף ובתחילת האביב, מומלץ לגזום רק לאחר שלב הפריחה שלהם. וגם אז, יש להיזהר מגיזום אגרסיבי מדי, ולהסתפק רק בדילול שלהם.
שיחים הנושאים פירות נוי: ישנם שיחים בעלי פירות קישוטיים (חבושית ופריקנטה, למשל). אותם, מומלץ לגזום רק בסיום מופע הפירות שלהם.
שיחים רב-שנתיים נמוכים: כאן נמנים גם הצמחים העשבוניים, אשר נחשבים לנמוכים יחסית. מומלץ לבצע גיזום משמעותי שלהם (גיזום חידוש), ולהשאיר אותם בגובה של 20-30 ס"מ, בתחילת האביב. לדוגמה: חרצית, גבנון ומרוות נוי.
