בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שבעלי שליטה בחברת נדל"ן יפצה באופן אישי בני זוג שהשקיעו מאות אלפי שקלים ברכישת דירה בבני ברק, אך כספם ירד לטמיון בשל כישלון הפרויקט. השופט רונן אילן קבע שבשל התנהלות חסרת תום לב שלו עצמו – ולא של החברה – יש לחייבו בכ-700 אלף שקל.
בשנים 2016-2015 קידם היזם פרויקט לבניית בניין מגורים בשדרות רמז בבני ברק ולצורך כך ייסד את החברה. במאי 2016 ערכו הצדדים פגישה שבמהלכה הוסכם כי התובעים ירכשו דירה בת שלושה חדרים בפרויקט תמורת 1.45 מיליון שקל. הם העבירו לו מאות אלפי שקלים על חשבון הרכישה, אלא שכעבור חודש וחצי בלבד נתגלעה ביניהם מחלוקת והם חתמו על הסכם נוסף, הפעם לביטול העסקה. בהסכם התחייב היזם להחזיר כ-800 אלף שקל תוך שמונה חודשים, אלא שבפועל הושבו להם 100 אלף שקל בלבד.
בתביעה שהגישו בנובמבר 2018 טענו הרוכשים כי היזם ורעייתו, ששיווקה את הפרויקט, הונו אותם, פעלו בחוסר תום לב כשהפרו את ההתחייבויות כלפיהם, וגרמו להם נזקים שהתבטאו בעיקר בכל שלא יכלו לרכוש דירה אחרת ונאלצו לגור בשכירות. הם ביקשו לחייב אישית את השניים להשיב להם את היתרה שטרם הוחזרה בסך 700 אלף שקל בתוספת פיצוי על השכירות שבה נאלצו לשאת.
היזם ואשתו אמנם הודו בעצם החוב אך כפרו בטענה שיש לחייבם באופן אישי. הם סיפרו כי לרוכשים היה קשה לממן את מחיר הדירה ולכן הוצע להם להסב את השקעתם לפרויקט זול יותר, ברחוב גולומב בעיר. אלא שפרויקט זה קרס לטענת הנתבעים שלא בשליטתם והוא ירד לטמיון יחד עם הכסף של הרוכשים.
השופט אילן פסק כי "התמונה המצטיירת בבחינת נסיבות העניין – מקוממת. פעם נוספת נמצא שרוכשי דירה מקבלן משלמים סכומי עתק על חשבון התמורה בלי הסדרה ברורה של הסכם הרכישה, ובעיקר – בלי קבלת הבטוחות לכספים המשולמים. מצב אותו בקש המחוקק למנוע לפני כיובל שנים לפי חוק המכר".
עו"ד יהודית זיו סרהנג'יספיר בן חמוקביעתו שיש לחייב אישית את היזם בהשבת הכספים לרוכשים הושתתה על שני אדנים. האחד, ההיבט החוזי הפשוט שלפיו היזם – ולא החברה – הוא שהתחייב על השבת הכספים: "לשון הסכם הביטול ברורה. החבות בהשבה כלפי התובעים הינה חבותו של הנתבע. לא של החברה ולא של כל אדם אחר".
האדן השני התייחס להתנהלות היזם בניגוד לחוק המכר, האוסר על קבלת יותר מ-7% ממחיר הרכישה ללא העמדת בטוחה הולמת. השופט הדגיש כי במקרה זה קיבל הנתבע לידיו כמחצית ממחיר הדירה מבלי להבטיח את כספי הרוכשים כמתחייב בחוק.
הוא הוסיף שלא מדובר בחוב שנוצר בדרך עסקים רגילה ולגיטימית, אלא בכזה שהתגבש מתוך חוסר תום לב בוטה ומתוך ניצול ציני של תמימות הרוכשים שבסך הכול ביקשו לרכוש דירה. חוב אשר יצר הנתבע במו ידיו, כשהוא מתעלם לחלוטין מחובתו הברורה להעניק לרוכשים בטוחה.
לצד זאת נקבע שבהעדר מעורבות משמעותית של רעיית היזם, אין להטיל גם עליה חבות אישית לפיצוי. לפיכך קבע השופט שהיזם ישלם אישית לרוכשים את הכסף שטרם הושב להם, בסך 701,150 שקל, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 60 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד צבי מרגלית
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יהונתן ישר
• עו"ד יהודית זיו סרהנג'י עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
