רק זה היה חסר לענף הנדל"ן – משבר חמור עם טורקיה, שעלול לשבש את כל פעילות הבנייה בארץ. כך מתבטאים בצער רבים מהעוסקים העיקריים בענף, בכירים במשרדי הממשלה וראשי הארגונים הכלכליים. הסיבה: המשבר מתווסף לקשיים העצומים בענף הנדל"ן, מהקשים שידע זה עשרות שנים.
המשבר הטורקי בתקופה של מלחמה קשה וממושכת מצטרף לסיבות רבות נוספות, שמערימות קשיים בלתי צפויים על אחד הקטרים המרכזיים במשק: היעדרותם של עשרות אלפי הפועלים הפלסטינים מאתרי הבנייה במשך 9 חודשים, האינפלציה שחוזרת ומרימה ראש בחודשים האחרונים, חשש מעליית מיסים קרובה גם בתחום הנדל"ן, והעובדה שעוד לפני המשבר עם טורקיה נקלעו עשרות קבלנים ויזמים לקשיים ולמשבר נזילות המאיים על המשך פעילותם.
ענף הבנייה המקומי היה תלוי מאוד במשך שנים בייבוא חומרי גלם וציוד לבנייה מטורקיה. התוצרת הייתה באיכות טובה, והמחירים נמוכים יותר מרוב המדינות שישראל הייתה יכולה לייבא מהן בשנים האחרונות. כעת המצב עומד להשתנות באופן קיצוני למדי, שכן לא פשוט להחליף מדינות ומפעלים שייצאו לישראל, והתהליך עלול לארוך חודשים רבים. בחלק מהמדינות אין רצון להיכנס ל"נישה" הישראלית שנוצרה לפתע ושעלולה להיות גם זמנית בלבד. במקרים אחרים, המחירים יהיו גבוהים בהרבה מאשר ייבוא אותם חומרי גלם ומוצרים ממדינות אחרות. מצב כזה עלול למנוע ייבוא של חלק מהמוצרים, וכמובן לייקר עוד יותר את הדירות ובניית התשתיות בארץ.
לחרם על הייבוא, שעליו הכריז בשתי פעימות בתוך שבועות אחדים נשיא טורקיה, ראג'פ ארדואן, נוספה גם החלטת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, להטיל מכס בגובה 100% על כל הייבוא מטורקיה - מה שעלול לחסל כליל ייבוא חומרי בנייה ומוצרים משם.
בשנה האחרונה ייבאה ישראל מטורקיה מכונות ומיכון חשמלי ומכני בשווי של 668 מיליון דולר, גומי ופלסטיק בעלות של 407.5 מיליון שקל, כימיקלים ומוצרים כימיים בהיקף של 194.5 מיליון דולר, מתכות בסיס במחיר של 1.139 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים בהיקף של 506 מיליון דולר, מוצרים בענף התחבורה בשווי של 484 מיליון דולר, מתכות בהיקף של 204 מיליון דולר וצמנט (לבטון) בשווי של מאות מיליוני דולרים.
"מכה כלכלית היסטורית"
בעקבות החלטת הממשלה הטורקית, בדקה התאחדות הקבלנים בוני הארץ את השפעותיה על הענף. ערב המלחמה, היקף הייבוא הישיר לענף מטורקיה עמד על 1.49 מיליארד דולר, כ-10% מצריכת החומרים ומוצרי הבנייה בישראל. בלטו בייבוא זה 40% מהברזל (מוטות מכל הסוגים) שצורך הענף בארץ, ומעל רבע מהצמנט (מלט שהוא חלק מהבטון). עוד יובאו מוצרים וחומרים רבים, שהיקפם מצריכת הענף הוא כ-10%, למשל חלונות, אלומיניום לחלונות, זכוכית, מוצרי איטום, חומרי הדבקה, אריחי חרסינה, כלים סניטריים, אבני חיפוי ועוד.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מודאג וחושש לעתיד הענף בטווח הקרוב. "לאחר חודשים של משבר בענף הבנייה והתשתיו, שיצרה הממשלה ונכשלת יומיום בתיקון שלו, ההחלטה הטורקית הפכה לעוד צעד לכיוון תהום של קבלני ויזמי ישראל", הוא אומר. "הקבלנים והיזמים הם קטר של הכלכלה, מה שהופך את המצב בענף למכה כלכלית היסטורית למשק כולו. בשורה התחתונה, אין ואקום בתחום חומרי ומוצרי הבנייה. יש שווקים נוספים, רחוקים יותר, יקרים יותר, תחרותיים פחות, ולכן יבואני חומרים ויצרני מוצרים לבנייה שהתבססו על ייבוא מטורקיה כבר פנו אליהם וכבר מעלים מחירים".
ראול סרוגוצילום: כפיר סיוןלדבריו, "גל ראשון של התייקרות, שנע סביב 20%-15%, כבר מאחורינו. ללא שינוי תפיסה של המדינה - הוא לא יהיה האחרון. הוא מצטרף לזינוק בעלות העבודה, שיותר מאשר הוכפלה מתחילת המלחמה, מההפסדים הענקיים של קבלני הביצוע, שרובם לא קיבלו פיצוי, כפי שנהגה המדינה בתחילת המלחמה עם רוב ענפי המשק, שמצטרפים למצבם הקשה עוד טרם המלחמה של עשרות אלפי משפחות שזקוקות לפתרון דיור – ברכישה או השכרה של דירות שבנייתן קפאה".
"לאחר חודשים של משבר בענף הבנייה והתשתיו, שיצרה הממשלה ונכשלת יומיום בתיקון שלו, ההחלטה הטורקית הפכה לעוד צעד לכיוון תהום של קבלני ויזמי ישראל. הקבלנים והיזמים הם קטר של הכלכלה, מה שהופך את המצב בענף למכה כלכלית היסטורית למשק כולו"
סרוגו ממשיך ומתריע: "אם המדינה לא תעודד ייבוא ממדינות נוספות, תוך הפחתת היטלים ומיסים, עלות הבנייה תמשיך לזנק. מעבר לעידוד ייבוא נדרש פה איזון חדש: ישראל חייבת לחזור להיות מדינה יצרנית, שמבססת לפחות חצי מתצרוכת חומרי הבנייה על שוק מקומי. זה בידיה. היא חיסלה חלק גדול מהתעשייה ויכולה להחיות אותה. גם הטיפול בתחום זה חייב להיות חלק מטיפול בכלל הכשלים שיצרה המדינה, ולא הצליחה לתקן מתחילת המלחמה".
"ארדואן העניק לנו שלא במודע מתנה"
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נשמע כעוס ומאוכזב מהתנהלות הממשלה בשנים האחרונות, שגרמה לתלות רחבה של ענפים רבים, בהם ענף הבנייה, בטורקים. "אין זה חדש שתעשיות הבנייה הישראליות חוו טלטלה קשה מאז 7 באוקטובר, כשכל ענף הנדל"ן נכנס לקיפאון כמעט מוחלט", הוא אומר. "המצב השליך ישירות על ענף הבנייה והתשתיות כולו ובפרט על מאות מפעלים, המספקים חומרי בנייה, כמו מלט, מתכת, חומרי איטום ותערובות לבנייה ומוצרים משלימים כריהוט ומטבחים".
דוח של התאחדות התעשיינים הצביע לאחרונה על צניחה של 55% בפעילות ענף ותעשיות הבנייה מאז פרוץ המלחמה. מדובר בצניחה של כמיליארד שקל בחודש בהיקף הפעילות השנתי של הענף, ופגיעה של 3 מיליארד שקל בחודש בתוצר. כשהגיעו החדשות על כך שהנשיא ארדואן החליט לנתק את הקשרים המסחריים עם ישראל, היה נדמה על פניו כי ענף הנדל"ן הישראלי, "שהתמכר" כבר מזמן לייבוא הזול מטורקיה, קיבל מכה קשה נוספת.
אולם ד"ר תומר דווקא מפתיע וסבור כי מדובר גם בהזדמנות חשובה: "בניתוק היחסים המסחריים עימנו, ארדואן העניק לנו שלא במודע מתנה, שרק תהפוך אותנו בטווח הארוך לחזקים ועצמאיים יותר. אם ממשלת ישראל תשכיל להתנהל נכון, בדומה למדינות בגוש המערבי, המשבר יהפוך להזדמנות הגדולה שלנו ליצור פה תעשיית בנייה גדולה, מתקדמת ומפותחת פי כמה. זאת על ידי התוויית מדיניות ממשלתית ברורה שמתעדפת ומתמרצת תעשייה כחול לבן".
ד"ר רון תומרצילום: מנחם ואיתי וייסלדבריו, "מדיניות כזו תעניק לתעשיות הבנייה המקומיות אופק לצמיחה ותאפשר להן להשקיע כספים ולגדול, כך שהענף יהיה עצמאי כמעט לחלוטין ויוכל לספק את צורכי המשק בעיתות שגרה וחירום. אם יש משהו שלמדנו במלחמה הזאת, הוא שאנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו, והדבר נכון פי כמה בהקשר של תעשיות הבנייה: כמדינה שנלחמת על קיומה, אנו לא יכולים לסמוך על מדינות עוינות לאספקת חומרי גלם בסיסיים לתעשיית הבנייה, והפתרון היחידי הוא לפתח תעשיית בנייה ענפה משלנו ולחזק את יחסי הסחר בקרב מדינות ידידותיות".
תומר מתייחס לתחליף: "כבר היום יש לנו תעשיית בנייה מפותחת, אולם לאורך השנים, על רקע מדיניות ממשלתית שגויה שהעדיפה ייבוא פרוע על פני תוצרת מקומית, היא הלכה והצטמצמה עד למצב שבו בענפי בנייה חיוניים כמו מלט, נותרנו עם מפעל אחד בלבד. כדי לשקם את תעשיית הבנייה ולהזניק אותה משמעותית קדימה, על הממשלה ליצור מדיניות שתעודד באופן מובהק תעשייה ישראלית על פני זרות. כך היא תצטרף למדינות המערביות המתקדמות ביותר, כמו ארה"ב וגרמניה, שאימצו את מדיניות 'הגלוקליזציה', שבה המדינה שמה דגש ברור ומובהק על חיזוק ותמרוץ תעשייה מקומית - הן בתמריצים ומענקים משמעותיים והקלות רגולטוריות למשק המקומי והן באמצעות מתן ודאות עסקית ורגולטורית למשקיעים בישראל".
לדבריו, כדי שמדיניות 'גלוקליזציה' זו תצליח בארץ, "הממשלה צריכה להציג תוכנית ארוכת טווח, המעניקה ודאות ואופק לתעשיינים וליזמים טרם התחייבותם לביצוע השקעות משמעותיות, שימריצו עוד יותר את המשק הישראלי. מדיניות זו צריכה להיות לטווח הארוך, ועל הממשלה להבטיח שלא תשתנה ברגע שארדואן או מחליפו בעתיד יחזור ויאפשר שוב את הסחר עם ישראל".
"הענף מוכה ופגוע מהמלחמה"
חרף ההזדמנות שמתאר תומר, אי אפשר להתעלם מהמשבר הקשה בענף כיום. צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסביר: "מאז אוקטובר אנחנו חווים מחסור חמור ועליית מחירים בחומרי הבנייה. במהלך המלחמה התפתחה בעיה קשה של מחסור בחומרים ומוצרים נוספים לבנייה, כמו פלדה, זכוכית, אלומיניום, חומרי חציבה לתעשיית הבנייה, שיש גרניט, כלים סניטריים, ריצופים וחיפויים. המחסור נובע ממיעוט הטיסות והאוניות המגיעות לישראלובעיקר בשל התלות הגדולה, שנוצרה בחסות הממשלה, בייבוא מטורקיה ומסין. הממשלה חייבת לפעול להסרת חסמים המונעים ייבוא ממדינות אחרות, ובעיקר לעודד ולפתח את התעשייה הישראלית".
עמית גוטליבצילום: זוהר שטריתעמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, מציין כי "ענף הנדל"ן נמצא במצוקה אדירה עוד טרם 7 באוקטובר. המחסור בכוח האדם באתרי הבנייה, משבר הסחורות - הן בשילוח והן בהפסקת ייבוא, מובילים אותנו לתהום עמוקה. ההכרזה הטורקית, לצד איומי החות'ים בהשתלטות על ספינות משא, מייצרים עבורנו בידוד קשה מנשוא. האשמה העיקרית היא של המדינה. בדומה למשבר כוח האדם בענף, המדינה בחרה לסגור ייצור מקומי בשל חוסר כדאיות כלכלית, ולהוביל אותנו לסחר עם מדינה שאינה אוהדת אותנו, מבלי לנסות לבנות אלטרנטיבה לשעת חירום".
רוני בריק, יזם ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר, מוסיף: "המצב של ענף הבנייה והתשתיות בישראל הוא הגרוע ביותר אי פעם. הממשלה לא נותנת פתרונות, מתעלמת מזעקות אנשי הענף, והמשבר, שבסיסו באי הבאת עובדים זרים שיתפסו את מקומם של העובדים הפלסטינים אשר אינם מורשי עבודה יותר, רק הולך ומחריף. נוסף על כך הטורקים הטילו חרם על ישראל בגלל המלחמה, והתוצאה היא שנוצר מחסור קריטי בחומרי בנייה, כגון מלט, ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד".
לגם התלות בחומרים מטורקיה נוצרה כתוצאה מהתנהלות הממשלה. הממשלה חייבת להסיר בהקדם את החסמים הרגולטורים המונעים את הייבוא ממדינות אחרות, לצד עידוד התעשייה הישראלית לייצר חומרים בעצמה. אפילו בכירי ענף הבנייה והתשתיות, שידעו להתמודד בעבר עם אתגרים גדולים ולהתגבר על משברים, הגיעו למצב שהם חסרי אונים וזעקתם אינה נשמעת. ממשלת ישראל חייבת להתעורר, כי המשבר בענף יהפוך מהר מאוד למשבר כלכלי ברמה מדינית".
רוני בריקצילום: יח"צישי רוט, המשנה למנכ"ל קבוצת שובל, מסביר אף הוא עד כמה החרם בענף משמעותי: "החרם מטורקיה בהחלט משפיע על קצב הבנייה, כל היזמים תלויים בכך. זה לא רק בטון ומלט וגם לא רק ברזל לבנייה, אלא גם חומרי הגמר כגון קרמיקה, חיפויים וסניטציה, שרובם מגיע מטורקיה. כך למשל ספק, שאמור לספק לנו חיפוי לבניין, לא יודע איך להעביר את האספקה לארץ, ונאלץ לעשות לשם כך שמיניות באוויר. זה גורם לעיכוב הבנייה ומייקר אותה".
סמי מצלאוי, יו"ר ובעלים מצלאוי חברה לבניין, אומר כי "החרם הטורקי על ישראל עלול להתבטא במחסור בחומרי גלם לבנייה. ענף הנדל"ן הישראלי מסתמך בעיקר על טורקיה בייבוא מלט, ברזל ושיש. חברות שלא הזמינו מראש וגם קיבלו את האספקה, עלולות למצוא עצמן בבעיה רצינית של מחסור בחומרים. המחסור ייצר עיכובים בבנייה ואף לעצירת פרויקטים ולהתייקרות עלויות הבנייה. בהתאם לכך מדד תשומות הבנייה עלול לעלות, ובסוף זה יתגלגל לצרכן במחיר הדירה. אני כבר שומע על ספקים, בהם ספקים מובילים של חומרי גלם לענף הבנייה, שיש להם משלוחים מטורקיה שמעוכבים, וכעת בוחנים ייבוא משווקים אחרים כמו סין. במקרה כזה המשמעות היא התייקרות גבוהה בעלויות השינוע, שתתבטא גם היא במחיר הדירה".
דורון נמרוד, בעלים משותף ומנכ"ל רם אדרת, מציין, "עצירת הייבוא תיצור מחסור משמעותי בשוק, עד שיימצאו שווקים חלופיים בהודו, סין ואירופה. להערכתי, בתקופת הביניים זה יגרור עלייה במחירי התשומות וייתכן שגם עיכובים נוספים בבנייה. אני מקווה שהממשלה תצליח לייצר הסכמים מהירים שיאפשרו ייבוא תשומות בנייה ממדינות נוספות, תוך מתן הקלות במיסוי ובמכסים שיצמצמו את עליות המחיר הצפויות ליזמים ולרוכשים".
"המחסור מתחיל להיות מורגש"
אלקנה פנחסי, סמנכ"ל תפעול בחברת הבנייה של אפי קפיטל נדל"ן, מספר שהחלטת החרם הטורקי נותנת את אותותיה בשטח: "המחסור במלאים מתחיל להיות מורגש, ויש חברות שלא מעט מהייבוא שלהן נסמך על טורקיה, והן הראשונות שנפגעות, כי הכול שם נעצר. יש גם חומרים מסוימים, כדוגמת אבן המולה הלבנה, שהיא נפוצה מאוד בישראל ומיובאת מטורקיה, שאין לה יותר מדי תחליפים. כבר כיום רואים גם עלייה של 400-300 שקל במחיר של טון ברזל, וכך נראה עם חומרי גלם נוספים, שבסופו של דבר יתגלגלו למחירי הדירות שעתידים לטפס משמעותית".
אוהד דרוק, סמנכ"ל תפעול סלע בינוי, מסביר איך מתמודדים עם המצב: "זו כבר תקופה שאנחנו חווים עיכובים בהובלות ימיות, שהחלו כתוצאה מהמתקפות של הח'ותים והמשיכו עם החרם מטורקיה. המשמעות בפועל היא שההובלות הימיות מתארכות, כיוון שנאלצות לעקוף את מדינות החרם והסכנה, לכן מגיעות קודם לנמלי משנה, למשל יוון, ורק אז מגיעות לישראל. זמן האספקה מתארך ובהתאם גם גדלות עלויות המשלוחים. כחברת יזמות ובנייה, ידענו לזהות את המצב בשלב מוקדם ביותר ועשינו הערכת מצב לגבי החומרים שנזדקק להם בקרוב, בפרט כאלה שמגיעים מטורקיה. עשינו צעדים נוספים של שמירת הזמנות מראש, כך שבפועל לא נעצרה עבודה באף פרויקט שלנו, ואנו ממשיכים בבנייה בכל רחבי הארץ בלי לפגוע בזמן הביצוע".
לדברי שמואל דונרשטיין, מנכ"ל ובעלים קבוצת רב בריח, "החרם הטורקי יכול להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, ויכול לכלול בעתיד מדינות אחרות, כמו סין. במשך עשרות שנים ישראל מצמצמת את יכולת הקיום של התעשייה המקומית ומעדיפה באופן מוצהר ייבוא סחורות על פני תעשיית מוצרי הבנייה בארץ. אימוץ הייבוא הזול והלא איכותי גרם עם השנים להתייקרות כלל התשומות בתעשייה ובבנייה ולהתייקרות הדירות".
ד"ר חיים גולובנציץ, מנכ"ל חברת אתגר נדל"ן וד"ר למזרחנות, אומר כי "ההחלטה הטורקית אינה בשורה טובה ליחסי המדינות, שידעו שגשוג רב בימים עברו. אין מדובר רק בשל דאגתו המזויפת של ארדואן לערביי עזה, אלא לא פחות מכך בשל השינויים האזוריים של העשור האחרון, כגון הקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון, חתימת הסכמי אברהם, וכעת ייתכן שגם שובה של האופציה הסעודית לשולחן. על ישראל להשיב לעצמה במהירות, חרף ההתמכרות לכוח עבודה עולמי זול, את יכולות ייצור הטקסטיל ותעשיית הבנייה, אותן נטשה בעשורים האחרונים לטובת התמכרות להייטק".
"עידוד התוצרת הישראלית"
יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי, מסביר כי הדרך לפעול היא לחזק את התעשייה הישראלית: "אנו בהחלט מסוגלים לייצר כאן חומרי גלם לבנייה, ולא בטוח שזה יהיה הרבה יותר יקר מאשר לייבא. המפעלים כאן קיימים, יש ידע וגם כוח אדם, ואפשר להיעזר אחד בשני בתוך גבולות ישראל. נדרשת רק זריקת עידוד ממשלתית בסיוע כלכלי", הוא אומר.
גם איזי אליאס, סמנכ"ל הכספים של רותם אנרגיה מחצבים, מתייחס לנושא: "ישראל זנחה בהדרגה את יכולות הייצור המקומיות לטובת ההייטק. התהליך הזה הוביל לפיתוח תלות, לעיתים של 100%, בייבוא. דוגמה לכך היא התלות בתעשיות האנרגיה והבנייה. ישראל צורכת כ־8 מיליון טון מלט־צמנט בשנה, מתוכם כ־4 מיליון טון מייצור מקומי וכ־4 מיליון טון שיובאו עד כה בעיקר מטורקיה. ישראל, שתמיד ידעה לחשוב מחוץ לקופסה, צריכה להעביר הילוך בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שיענו על הצורך בעצמאות בתחומים אלו".
"החרם הטורקי יגרום ללא ספק לזינוק במחירי תשומות הבנייה ויביא לעליות מחירי דיור נוספות. זו הייתה טעות קשה להתבסס על טורקיה, שגם כך התאפיינה במנהיגות מאוד הפכפכה. קיימים שווקים אלטרנטיביים רבים אחרים, חלקם אפילו קרובים אלינו, דוגמת יוון ובולגריה"
גיא פרמינגר, שותף בכיר ב-PwC Israel, מסכים ומוסיף: "המשבר הנוכחי מחייב את המדינה להכריז על מצב קריטי בענף הבנייה, בשל גודלו והשפעתו על המשק. לכן עליה לפעול כדי להפוך את התעשייה המקומית לבעלת כושר ייצור עצמי ומבוזר גבוה יותר ולהקטין את התלות בספקים מחו"ל".
רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי, מציין כי "החרם הטורקי יגרום ללא ספק לזינוק במחירי תשומות הבנייה ויביא לעליות מחירי דיור נוספות. לטעמי, זו הייתה טעות קשה להתבסס על טורקיה, שגם כך התאפיינה במנהיגות מאוד הפכפכה. קיימים שווקים אלטרנטיביים רבים אחרים, חלקם אפילו קרובים אלינו, דוגמת יוון ובולגריה ואפשר בהחלט לבדוק גם את השווקים מהמזרח הרחוק, למרות המרחק הגדול ועליות ההובלה. מדיניות היבוא, בנדל"ן ובכלל, אסור שתתבסס על מדינה אחת בלבד".
"לכל אחד יש חלופה"
במקביל לבעיות שהחרם יוצר, יש מי שמסרב להתרגש ואף סבור שמי שבסוף יסבול יותר הם דווקא השכנים. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ויבואן אבן סיב, מסביר: "למוצרי בנייה יש תחליפים במדינות שכנות, כמו יוון, קפריסין ומצרים, שנכון לעכשיו הן יותר ידידותיות עבורנו. אני סבור, כי כיבואנים, עלינו להתאגד, להצהיר שאנחנו עושים אמברגו על הטורקים ולהפסיק לעבוד איתם. לישראל נתח שוק גדול בכל מה שקשור לשיש וכלים סניטריים, וצריכים ואף חייבים להפעיל מנוף לחץ הפוך".
מאיר טל, מנכ"ל קבוצת כנען, מוסיף כי "סביר להניח שהמצב החדש ישפיע על מדד תשומות הבנייה ועליית המחירים. מדינת ישראל, היזמים והיבואנים יידעו למצוא את הפתרונות היצירתיים כדי להביא סחורות ממקומות אחרים. היחידים שבסוף ייפגעו מהמהלך הזה הם ארדואן וטורקיה. לכל אחד יש חלופה".
ואילו חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מציין כי "החרם שהטילה טורקיה על המסחר עם ישראל ישפיע לתפיסתי יותר על טורקיה ופחות עלינו. אנחנו לקוח חשוב לשוק הטורקי, והכלכלה שם ממילא במצוקה. אצלנו לא תהיה בעיה אסטרטגית בענף הבנייה בעקבות החרם. תהיה תקופת הסתגלות, אולי פה ושם יהיו עיכובים בביצוע ותיתכן עלייה מסוימת במחירי הדירות, אבל אם מסתכלים שנתיים עד חמש קדימה, זו לא תהיה הבעיה שלנו, אלא יותר של טורקיה".
הכתבה פורסמה במגזין "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 05.07.24
