גם מי שמעולם לא מצא עצמו צד להליך משפטי - מודע לכך שמדובר במסע שבסופו אין באמת מנצחים. בהתחשב בעובדה שעד מתן פס"ד הותשו הצדדים, כסף רב נשפך וקיים סיכוי קטן כי היחסים בין הצדדים ישוקמו - הרי שמהות הזכייה של הזוכה מוטלת בספק.
ביקשנו לקבל ממומחים ומעורכי דין שבימי שגרה נלחמים למען לקוחותיהם, דווקא עצות שיסייעו לנו לא להסלים סכסוכים ולהבין מדוע יותר ריווחי, במקרים רבים, לסיים את המחלוקת או לפנות לגורם מפשר ולא לפתוח בהליכים משפטיים.
2 צפייה בגלריה
"במקום להחליף הודעות טקסט נזעמות או אימיילים משתלחים, עדיף לקבוע פגישה פנים מול פנים בניסיון למצוא פתרון הגון וסביר"
(צילום: shutterstock)
לדברי ד"ר עידית גוטמן מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "פשרה, ויתור או הבלגה מתאפשרים, כשאנחנו מעדיפים לשמר את מערכת היחסים, יותר משאנחנו מעוניינים להשיג את שלנו. כשאנשים חשים שהם יכולים לוותר על קשר חיובי, ולעיתים על הקשר בכלל, הסכסוך חופשי להסלים יותר ויותר. עימותים קיצוניים הם כאלה, שבהם שימור הקשר נתפס כפחות חשוב מאינטרס אחר. כלומר אחד הצדדים מוכן לוותר על האדם שמולו, על מנת להשיג את שלו".
"אנחנו חיים בתקופה יוצאת דופן", מציין עו"ד ד"ר טל רוטמן, שותף וראש מחלקת גישורים ובוררויות במשרד פרל כהן. "כוחות אדירים מטלטלים את ארצנו, ומשבשים את החיים עבור משפחות ועסקים. בתקופות כאלה של מלחמה ושיבוש, דברים נוטים שלא להסתדר כמצופה. לפתע, אנשים ועסקים לא מצליחים לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמם בתקופה שפויה יותר. חוזים רבים מופרים וסכסוכים מסחריים מתעוררים".
אין ניצחון מוחלט
סכסוכים מסחריים צורכים משאבים אשר דרושים לנו כדי להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים של החיים. לדברי רוטמן, "המסוכסכים מכלים את זמנם וממונם, ומאבדים את שלוות נפשם. למרות זאת, מסיבות פסיכולוגיות כאלה או אחרות, אנשים נוטים לעיתים, בניגוד לטובתם, להתחפר בסכסוך. יש גם כמובן מי שמתפרנסים מהסכסוך ומלבים אותו (מתכוון לחלק מעורכי הדין המייצגים - ל.ד), משמיעים הבטחות שספק אם אי פעם יצליחו לקיים. מערכת המשפט מצידה עמוסה וחבוטה, מתפקעת מעומס התיקים ומתקשה לעמוד בפרץ".
מה ניתן לעשות כדי לצלוח את הסכסוך במינימום של כאב וסבל?
עקרון ראשון הוא תום לב. לדברי רוטמן, בתקופות כאלה אין לעמוד על קוצו של יוד. לרבים מאוד קשה, וגם מי שהתכוון בלב שלם לעמוד במחויבויותיו החוזיות מתקשה לעשות זאת בזמנים רעים כאלה. על כן, נדרשת מידה של גמישות, סבלנות ואורך רוח. "נסו לדבר. נסו להתפשר. במקום להחליף הודעות טקסט נזעמות או אימיילים משתלחים, עדיף לקבוע פגישה פנים מול פנים בניסיון למצוא פתרון הגון וסביר בנסיבות העניין".
שנית, מציין ד"ר רוטמן, "אל תמהרו להתחמש בעורכי דין. כמו שיודע כל זוג שהתגרש, במקום לנהל הליכים משפטיים לעומתיים, יקרים וממושכים באמצעות עורכי דין, עדיף ללכת ביחד למגשר/ת ולנסות לסיים את הסכסוך בהסכמה.
"הגיון דומה תקף בסכסוכים מסחריים. מגשר מסחרי מנוסה, שראה כבר בחייו סכסוך אחד או שניים, יכול לסייע לצדדים לגבש פשרה מוסכמת, גם לאחר שהצדדים ניסו בעצמם ולא הצליחו. בשונה מהצדדים, המגשר איננו מעורב רגשית בסכסוך. הוא מכיר טווח פתרונות רחב, שהצדדים לא חשבו עליו, ויכול להסביר לצדדים מה צפוי להם בבית המשפט. נוכחות המגשר מסייעת לצדדים להתגבר על פערי מידע ביניהם ועל כשלים קוגניטיביים שמקשים עליהם להתפשר".
כמובן, שאם אחד הצדדים מבקש הכרעה ופסק דין הרי שמגשר אינו הפתרון הנכון עבורו.
שלישית, "גם אם הצטיידתם בעורכי דין, ונשאבתם לסכסוך, לעולם לא מאוחר מדי מכדי להתחרט. בית משפט הוא מקום נורא לפתרון סכסוכים, במיוחד כשקיימת בין הצדדים מערכת יחסים. אנשים נוטים לצאת מבית המשפט כשארנקם קל וליבם כבד גם כשתוצאת המשפט היא לכאורה לטובתם. שמעו בקולו של השופט הממליץ לכם לנסות הליך של גישור. ברוב המקרים, מגשר נבון יצליח לשכנע גם את עורכי הדין המיליטנטיים ביותר, שדרך השלום והפשרה עדיפה ללקוחותיהם על פני החתירה לניצחון המוחלט. שהרי הניצחון המוחלט רק לעיתים נדירות מגיע, ומחירו יקר מנשוא".
ד"ר (עו"ד ורו"ח) שלמה נס, שותף במשרד פירון ושות', מוסיף: "אל תמהרו בתגובות שלכם, תנשמו עמוק ולפני שאתם פונים לבית משפט תשקלו זאת שוב. פעמים רבות בחדר המשא ומתן ומחוץ לבית המשפט ניתן להשיג הרבה יותר ומהר יותר מאשר בהליכים בבית משפט. חשוב לנטרל את האמוציות והאגו. תהיו עניינים ואז קל יותר להגיע להבנות".
ד"ר עידית גוטמן מוסיפה כי סכסוך מתמשך גובה מאיתנו מחיר: בזמן, בעצבים ובכסף. "את האנרגיה הזו אנחנו לא מעניקים לדברים אחרים, שעשויים להיות יותר מתגמלים מבחינה רגשית, ולקדם אותנו למקומות חיוביים יותר", היא מבהירה. "לרוב, אין בכוחו של העונג הרגעי מהפסיקה לפצות על תקופה ממושכת של עלבון. כדאי להביא בחשבון, שהכרעה משפטית לטובתנו כמעט בוודאות לא תוביל את היריב להכיר בטעותו, מאחר שאנשים נוטים להרגיש שהם תמיד צודקים, גם כשהראיות נגדם. המשך המריבה משמר את הנתבע בחיינו, לא מאפשר להשתחרר מהתסכול ומשאיר את זכרון העוול חי בתוכנו".
מה לגבי סכסוכים בין בני זוג? עו"ד רות דיין וולפנר המתמחה בדיני משפחה מציעה טיפ חשוב: "אם אתם לא רוצים להתגרש, אל תאיימו בגירושים. כשאופציית הגירושים מונחת על השולחן, מישהו מתחיל להיערך אליה, גם אם זה באופן לא מודע. לכן, גם אם האיום בגירושים נזרק אל חלל האוויר בלי שבאמת התכוונתם לכך, או כניסיון לשלוט בבני הזוג שלכם, האיום הזה עלול להתגלות כחרב פיפיות, כי ברגע שזה נאמר – העליתם את הגירושים כאופציה קיימת לתוך התא המשפחתי. וכשהאופציה הזו קיימת, מתחיל תהליך הכנה ויום אחד אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב שבאיום הבא בני הזוג שלכם מבקשים להתגרש".
עוד תחום רגיש הוא תחום דיני העבודה. מקום עבודה מתאפיין לעיתים בסביבה תחרותית, שמייצרת חיכוכים פנימיים - מקצועיים ואישים. במקום עבודה מאורגן קיימת גם סכנת עימות משמעותית בין ארגון העובדים למעסיק. עו"ד דפנה שמואלביץ', מומחית לדיני עבודה, מייסדת משרד עו"ד דפנה שמואלביץ ושות', המייצג מעסיקים גדולים , מציינת כי כדי לפתור סכסוך עבודה אישי יש לקיים בירור מיידי של העובדות מול כל המעורבים באירוע. "חשוב שהבירור הראשוני יכלול את מנהל הצוות שמכיר את העובדים ויודע לדבר בשפתם. המטרה היא לא חיפוש אשמים אלא הדגשת הפגיעה בעבודת הצוות ובהישגי קבוצת עובדים שלמה. בהמשך, כדאי לצרף נציג משאבי אנוש, שיבהיר את מדיניות הארגון ויתריע כי מערכת יחסי האנוש מצד העובד היא חלק מהערכת התפקוד שלו, ומשפיעה על עתידו המקצועי".
לדבריה, "כשמדובר במחלוקת כספית בין עובד ומעסיק, עדיפה פשרה ללא הליך שיפוטי, שנמשך זמן רב, פרטיו מתפרסמים ברבים ומכתימים את התדמית של שני הצדדים: העובד יתקשה למצוא עבודה אחרת ללא המלצה חיובית, והמעסיק יתקשה לגייס עובדים, אם ייתפס כמי שלא ממלא את חובותיו".
שקיפות הכרחית
בתקופה זו אנשים ועסקים רבים נקלעים לקשיים כלכליים. לדברי ד"ר נס, "גם בחדלות פירעון הריצה להליכים בבית משפט לא תמיד משתלמת ואפשר בגישורים להגיע לתוצאות טובות יותר ומהר יותר. אם תלך להליך משפטי את הצד הפרסומי ציבורי כבר הפסדת כי מייד יכתבו על כך. הליך הגישור הוא לא פומבי".
אבי קמינסקי, הבעלים של חברת KCR המתמחה בהבראה והשבחת חברות, מציין כי " המאמץ למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט מאוד משתלם, וברבים מן המקרים ניתן להשיג תוצאה טובה על ידי בנייה מחדש של אמון מול הגופים המממנים ומדיניות של שקיפות מלאה. המפתח האמיתי להבראת העסק טמון בשקיפות, בהתייעלות בלתי מתפשרת שמתחילה באיתור הבעיות בעסק ואיך הן נוצרו. פעלו בשקיפות והתמקדו בהתנהלות העסקית שלכם ורק כשאין ברירה פנו לבית משפט".
קמינסקי מדגיש כי כשעסק נכנס לקשיים עליו להתנהל בצורה שקופה מול הנושה המובטח-הבנק על מנת למנוע סכסוך וחוסר אמון מצד המערכת המממנת. "שיתוף הפעולה של הבנק הוא הכרחי לשיקום וגם להצלחת הליך חדלות פירעון במידה והחברה כן בחרה לפנות לביהמ"ש".
עו"ד ליזה חדש המייצגת עובדים בתחום חדלות הפירעון מוסיפה כי כאשר חברה נקלעת לקשיים ואף מגיעה לעולם חדלות פירעון, "חשוב לזכור כי לעובדי החברה ולחברה עצמה זהות אינטרסים מובהקת בכל הנוגע לצורך לקיים את החברה כ'עסק חי', ולשמר את המשך פעילותה, בין היתר, על מנת לשמר את מטה לחמם של העובדים ולדאוג עבורם לאופק תעסוקתי. נכונים הדברים שבעתיים בעתות משבר כגון בתקופת הקורונה, בעת מלחמה ועוד.
"לא פעם אנו עדים לפגיעה בזכויות העובדים בשל קשיי החברה, מצב שגורר שבר גדול ומשבר אמון ביחסים שבין החברה לבין העובדים. לדוגמה: איחור בתשלום משכורות ואי העברת תשלומים פנסיוניים. העובדים צריכים להיות ערניים, אך יחד עם זאת, לגלות אחריות ולא לנקוט בפעולות פזיזות אשר עלולות לדרדר את מצב החברה ואף חלילה להוביל לפירוקה. ההמלצה היא לנסות לשתף פעולה ולמצא את עמק השווה מבלי 'לשפוך את התינוק עם המים'. חשוב לקבל ייעוץ מקצועי, שכן יש בחוק ארגז כלים משמעותי ורשת ביטחון בביטוח לאומי, אשר יכולים לסייע לעובדים וכל זאת תוך שמירת האינטרסים של העובדים בד בבד עם שימור פעילות החברה".
ד"ר גוטמן מסבירה כי שינוי פרספקטיבה יכול להביא לסיום סכסוך. למשל כשאנשים חושבים במונחים של חיים שלמים, או עתיד רחוק, קל להם יותר להשתחרר מטינה או מרמור, ולראות את הערך שבשורה התחתונה יש לשמירה על אנשים מסוימים בחיינו. למשל, עם כל הכעס על הורה, לחשוב עליו בעתיד כעל סבא של ילדיך, או להיזכר במאמצים שהשקיע בגידולך, יכול לתת פרופורציות שונות למריבה בהווה.
"אנשים מפיקים תועלת מהכרה של הזולת בהם, בנקודת מבטם ורגשותיהם. כולנו זקוקים לתחושה שרואים אותנו. קלוז'ר כזה יכול לעזור לשים את העימות מאחורינו. בד בבד, מחקרים מראים שלדוש עוד ועוד בנושא שאין לגביו הסכמה - לא מועיל, ועדיף 'להסכים לא להסכים' ולנסות ולקבל את עצם קיומו של פער ערכי או רגשי בינינו לבין הפרטנר, ולהשקיע בטיפוח ובהרחבה של האלמנטים המשותפים, החיוביים בקשר, בנושאים בהם אנו רואים עין בעין".
