פיצול רחב היקף של חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת. בוועדת הכנסת הוחלט להעביר רק פרקים מעטים יחסית, אם כי שניים מהחשובים ביותר, להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים, שבראשה עומד חבר מפלגתו של שר האוצר, ישראל ביתנו, ח"כ אלכס קושניר. חוק ההסדרים, שיידון עד ל-10 בנובמבר בוועדות השונות, חולק לרבות מוועדות הכנסת בשל היקפו הרחב ביותר אי פעם, אך לא הוצאו ממנו חוקים נוספים, למרות המלצת היועצת המשפטית של הכנסת לחוקק את חלקם בנפרד. הדיונים החלו היום (שני) בוועדת הכספים.
שני חוקים עיקריים ומעוררי מחלוקת, שיידונו בוועדת הכספים, הם חוק העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 תוך 11 שנים, והטלת אגרות גודש בכניסות לגוש דן החל מעוד כשלוש שנים. ועדת הכספים תדון גם בפרק המבוא המסביר את מטרות החוק, במסגרות התקציב (438 מיליארד שקל ב-2021 ו-463 מיליארד שקל ב-2022) ובהיקף החריג של החוק, שנובע מאי אישור חוק הסדרים מזה למעלה משלוש שנים וחצי.
כמו כן, תדון הוועדה בחוק התכנון והבנייה, שינוי תנאים בהלוואות לדיור, כל נושאי המיסוי שבחוק ההסדרים (הוצאו ממנו כידוע הטלת מס על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים שיובאו לאישור נפרד בוועדה), הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה וחלק מנושאי הביטוח הלאומי שבחוק.
הדיון הראשון של הוועדה עסק היום בחוק המציע שינוי בתמהיל קרנות הפנסיה. במהלך הדיון קראו חברי כנסת לעיגון בחוק של הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה, לטובת הקרן שתוקם לשם גיבוי תשואה ל-30% מסכום החיסכון בקרנות הפנסיה, כן עלו קריאות לקבוע כי שינוי עתידי במנגנון החוק ידרוש רוב גדול של חברי כנסת, הועלו שאלות לגבי לוחות הזמנים שהועמדו ליישום החוק, ואף עלתה קריאה להפריד את החוק מחוק ההסדרים. בדיון הועלתה האפשרות שיתכן שהמוסדות הפיננסיים לא יצליחו להתארגן עד להפעלה ב-1 בינואר.
ועדת הכלכלה תדון בחוק משק הגז ובחוק מתקן לתקשורת יחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה, בחוק מידע פיננסי וברפורמה הגדולה ביבוא בענף החקלאות, שם צפויים כנראה עוד שינויים מהותיים, למרות הסכמות שכבר הושגו, כמו הוצאת ענף הביצים מהחוק.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן שהתנגדה לרפורמה בנוסח המקורי שלה, ערך היום סיור לחברי הוועדה במשקים החקלאיים בצפון. היו"ר ביטון שיבח את חברי הכנסת שהצטרפו לסיור ואמר: "החלום החקלאי של ישראל לא שייך רק לקיבוצים או למושבים, כשבן גוריון הקים את כפר ירוחם הוא חשב על חקלאות. החקלאות זו הזדמנות לפרנסה, שמירת גבולות וביטחון תזונתי והשילוב בין תיירות לחקלאות יכול להביא פרנסה לא רק לחקלאים".
הוא אף הבהיר כי סיכם עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי כל הרפורמות בחקלאות יובאו לדיון רק בוועדת הכלכלה, ואמר: החזון של החקלאות זה מה שיקרה בעוד 20 שנה והאם יקום דור חדש של חקלאים צעירים. סיפורה של החקלאות פרוס על פני כל הארץ, מדפנה שבצפון ועד ליישובי הערבה ועוטף עזה. זה הסיפור של עם ישראל, של עולים ממרוקו, פרס, אפגניסטן וקוצ'ין. זה סיפור של עם ומדינה שאין בו מקום לפיצול זהויות".
ועדת הבריאות (שהופרדה הפעם מוועדת הרווחה) תדון בהתחשבנות העתידית בין בתי החולים לקופות החולים. ועדת העבודה והרווחה תדון בהטבות לניצולי השואה, בחלק מנושאי הביטוח הלאומי ובתחומי העבודה שבחוק.
ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בתקצוב יום חינוך ארוך ובהיתרים לשימוש להפעלת מעונות.
הוועדה החדשה המיוחדת למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים תדון בשניים מהנושאים העיקריים: חוק המטרו של הרכבת התחתית (שהוצא מחוק ההסדרים וידון בנפרד במקביל) אשר יעלה 150 מיליארד שקל ויהיה פרויקט התשתיות הגדול בתולדות המדינה עד כה, וחוק מערך הכשרות שיטול את המונופול של הרבנות הראשית בנושא מעורר המחלוקת.
ועדת החוקה חוק ומשפט תדון בחוק התאגידים ובהיוועדות חזותית עתידית שצפויה בבתי המשפט, בדיוור דיגיטלי ובכל נושא הטעון השלמת חקיקה סופית עד סיום כנס החורף של הכנסת בשנת 2022.
ועדת הפנים תדון בחוקי הבינוי והשיכון, חוק התכנון והבנייה, חוקי רישוי עסקים, עבודות פיתוח בתוכנית למגורים, חוק משק הגז וחוק מתקני שידור לתקשורת (שני אלה יחד עם ועדת הכלכלה) ושימוש במגרשים לתעסוקה ושימושים ממשלתיים.
ועדת ביטחון הפנים תדון רק בפרק הכבאות שבחוק ההסדרים.
על כל הוועדות לסיים את הדיונים ולאשר בהן את סעיפי החוקים לקריאה שנייה ושלישית עד לתחילת נובמבר כדי להצביע על כל חוק התקציב הדו שנתי ל-2021-2022 וחוק ההסדרים ב-10 בנובמבר 2021. אם חוק התקציב לא יאושר סופית עד ה-14 בנובמבר בחצות, הכנסת תתפזר ויוכרז על בחירות חמישיות תוך פחות משלוש שנים, בפברואר 2022.
ח"כ אופיר כץ, נציג הליכוד בוועדת הכנסת, אמר בעקבות הדיון הלילי הארוך בוועדה: "זהו אחד הרגעים העצובים בכנסת ישראל. הקואליציה לא פיצלה אפילו חוק אחד. במשך שעות ניסינו לשכנע אותם למנוע את הפגיעה בתושבי הפריפריה בגין רפורמות איומות כמו מס הגודש, העלאת תעריפי חנייה ברשויות המקומיות ועוד. הקואליציה הזאת צריכה ללמוד איך להיות משרתי ציבור נאמנים ולא חיילים נאמנים".
קושניר: "אין לנו זמן. רוצים להעביר תקציב"
"חוק ההסדרים מביא הרבה בשורות כלכליות וחברתיות אך גם הרבה אתגרים", כך אמר היום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, בפתח הדיון בוועדה. "אין לנו הרבה זמן. בסופו של דבר כולנו רוצים באמצע נובמבר להעביר את תקציב המדינה. אני בטוח שנוכל לצלוח את זה ולהביא את החוקים ליעילות מקסימלית, ככל שניתן".
"אנחנו פותחים באחד הפרקים היותר מורכבים", ציין קושניר בעת שהחלה הוועדה לעסוק בהבטחת יציבות התשואות של קרנות הפנסיה. על פי הצעת החוק, המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון. במידה שהתשואה השנתית תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש. במידה שהתשואה תהיה גבוהה מ-,5% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה.
לדברי מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, מדובר ב"סוגיה שמלווה את תקציב המדינה מזה שנים ארוכות. הממשלה מנפיקה אג"חים במחיר גבוה והחוסכים בעצם לא באמת נהנים מזה. המנגנון שאנחנו מציעים בא להבטיח את תשואת החוסכים באופן שיהיה לפחות כפי שהיה היום, ומצד שני תקציב המדינה לא יישא במחיר בלתי מתקבל על הדעת".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הנכסים של קרנות הפנסיה עומדים על כמעט טריליון שקל. הם גדלים בצורה פנומנלית ומקשים על המדינה להנפיק חוב הרבה יותר זול. אנחנו הולכים ומסבסדים יותר ויותר לעומק את העמיתים. החיה הזו של האג"ח המיועדות לא קיימת באף מדינה מתוקנת אחרת".
פורסם לראשונה: 12:37, 13.09.21
