בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת הפחית לאחרונה את עונשו של עוסק עצמאי שהורשע בעבירות מס בהיקף נרחב מ-21 חודשי מאסר ל-16. השופטות יפעת שיטרית (אב"ד), תמר נסים שי ואוסילה אבו-אסעד קבעו שלנוכח העובדה שהוא הסדיר את חובו במלואו בתקופה שלאחר גזר הדין, ראוי להתחשב בו ולהקל בעונשו.
מדובר בשני כתבי אישום. האחד ייחס לו עבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ומרמה (עבירות מפקודת מס הכנסה), בשל אי-דיווח על הכנסות בסך 3.8 מיליון שקל מעסק של קבלנות בנייה. השני ייחס לו עבירות של פעולה במטרה שאחר יתחמק מתשלום מס, מרמה והוצאת חשבוניות פיקטיביות (עבירות לפי חוק מע"מ), אחרי שבעסק בתי הקפה שלו הוצאו 28 חשבוניות כוזבות בסך כולל של 5.38 מיליון שקל, אשר המס הנובע מהן מסתכם בכ-900 אלף שקל.
הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו, ובמרץ האחרון גזר בית משפט השלום את עונשו ל-21 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בערעור שהגיש למחוזי באמצעות עוה"ד אלי סרור ו-ורד בן שטרית הוא טען כי חודש בלבד אחרי מתן גזר הדין הגיע לפשרה עם רשות המסים ביחס לעבירה שביצע כקבלן, שלפיה יראו את גובה ההכנסות שבגינן העלים מס בכחצי מיליון שקל בלבד (במקום 3.8 מיליון) והוסכם שישלם סכום מסוים ב-20 תשלומים כדי להסדיר את החוב, ובינתיים הוא עומד בהסדר. עוד נטען כי החוב למע"מ שולם במלואו.
לדבריו מדובר בנסיבות חדשות ומהותיות שלא ניצבו בפני בית משפט השלום, המצדיקות להפחית את עונשו לכדי עבודות שירות בלבד. הוא הוסיף שרשות המסים מנעה ממנו להגיע להסכמה בעניין סכום המס האזרחי עובר לגזר הדין, במטרה להחמיר בעונשו במישור הפלילי. מדובר לשיטתו בהתנהלות פגומה בלשון המעטה, ואף מטעם זה יש להתחשב בו.
מנגד טענה המדינה, באמצעות עו"ד שני פרץ ועו"ד אלאא נעאמנה רבאח, כי גזר הדין ראוי ומאוזן, ואין להתערב בו. לשיטת המדינה אי אפשר להתייחס להסכם אליו הגיע הנאשם עם רשויות המס כהסרת מחדל שמצדיקה הטבה בעונש.
אלא שהשופטות כתבו כי הגם שמעשי הנאשם חמורים, יש לתת את הדעת להתפתחויות שקרו מאז גזר הדין: "בהינתן שינוי הנסיבות המונח בפנינו ושעה שהמערער עשה כאמור להסיר את המחדל באופן מוחלט מכוח עבירות המע"מ שביצע והגיע להסדר תשלומים אשר הוא עומד בשיעורים הנדרשים מכוח העבירות על פי פקודת מס הכנסה, הרי שיש בכך כדי להוות שינוי נסיבות בשלהן יש להקל ברכיב העונשי המוחשי שהושת על המערער על דרך הקלה בתקפות המאסר בפועל שתושת עליו".
הן הוסיפו שהסרת מחדל (תשלום המס שהועלם) מהווה נסיבה שמוצדק בגינה להקל בעונש, גם אם נעשתה בשלב הערעור ולא בהזדמנות הראשונה, בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, בשל האינטרס הציבורי שבהשבת החוב לקופה הציבורית. מנגד הבהירו שלפי פסיקת העליון אין להפריז יתר על המידה במשקל שיש לתת להסרת המחדל, ואין הצדקה להימנע מגזירת מאסר בפועל.
לאור זאת השופטות קבעו שעונשו של הנאשם יופחת מ-21 חודשי מאסר בפועל ל-16 בלבד. יתר העונשים שהושתו עליו – כגון מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל – הותרו על כנם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלי סרור ועו"ד ורד בן שטרית
• ב"כ המדינה: עו"ד שני פרץ
• ב"כ אגף המכס והמע"מ: עו"ד אלאא נעאמנה רבאח
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
