שר הכלכלה ניר ברקת שלח מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', עם דרישה לכנס בדחיפות את הקבינט הכלכלי-חברתי, שלא כונס כבר יותר משבועיים. בין השאר כתב ברקת: "אבקש לזמן דיון דחוף בקבינט אשר ידון, בין היתר, בנושא תיקון מתווה הפיצויים והסיוע לעסקים, תכנית חירום לאומית להבאת עובדים זרים והעדפת תוצרת הארץ בתקופת המלחמה".
עוד כתב ברקת: "מבקש להעלות לדיון את נושא התיקונים וההתאמות הנדרשות במתווה הפיצויים ומתן מענה וכלים לסיוע לעסקים ולצמיחת המשק – מאז אישור המתווה אני וכל הנהלת משרדי עולים לשטח כל שבוע ונפגשים עם המגזר העסקי, ראשי רשויות, מפונים, משרתי מילואים, משפחות החטופים ועוד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"במסגרת השיח שאני מקיים, אני רואה את המצוקות איתם מתמודדים ואת הפערים שקיימים במתווה והחשש מקריסה של עסקים. חובותינו היא לאפשר לעסקים לשרוד ולחיילים שבחזית שקט נפשי על מנת להתמקד בניצחון מול אויבינו. את עיקרי ההתאמות הנדרשות שלחתי אליכם ביום ה-24 בדצמבר, ואבקש לדון על כך בישיבת הקבינט הקרובה.
"את נושא תכנית החירום הלאומית להבאת עובדים זרים, עוד טרם המלחמה, דגלתי בהכרח להגדיל באופן משמעותי את כמות העובדים הזרים בישראל, אך נתקלתי בהתנגדות לכך בעיקר מצד אגף התקציבים במשרד האוצר. כעת, ברור לכולם שאין מנוס, המשק הישראלי לא יכול להיות תלוי בעובדים פלסטינים, ולא בכדי בישיבת הקבינט האחרונה לפני כשבועיים התקבלה החלטה לא לאשר כניסת עובדים פלסטינים. בהתאם נדרש להכין תכנית חירום להבאת 170,000 עובדים זרים בתקופה קצרה, תוך הקלה ופישוט ההליכים והסרת חסמים בנושא, לרבות מעבר מניהול של G2G בנושא לניהול של B2B ולאפשר לעסקים להביא את העובדים בהתאם לרגולציה שתיקבע.
"אבקש להציג ולאשר את עקרונות התכנית בישיבת הקבינט הקרובה. ואת נושא העדפת תוצרת הארץ - עסקים רבים נפגעו מהמלחמה ועדיין סובלים. המצב הקשה במשק והאתגרים איתם מתמודדים כיום העסקים מחייב שינוי בתפיסה של העדפת תוצרת הארץ בכלל ויישובי חבל התקומה וקו העימות בפרט אל מול פני מוצרים מיובאים על מנת לדאוג לדרישות העסקית של העסקים וגם כאמירה חשובה ועקרונית של המדינה בתקופה זו. בהתאם אבקש לקיים דיון עקרוני בנושא בקבינט ולקבל החלטה על גיבוש הצעת מחליטים בהובלת משרד הכלכלה והתעשייה שתובא לאישור הממשלה תוך שבוע".
קיבל 240 מיליון שקל למשרדו - ותמך בתקציב המדינה
זו כבר תקופה שברקת מבקר את פעילות הממשלה בנושאים הכלכליים, ובין היתר את ראש הממשלה ושר האוצר. בתחילת החודש הצביע שר הכלכלה נגד תקציב המדינה שהוצע, ואף נעדר מההצבעה הראשונה במילאת הכנסת על מסגרת הגירעון של התקציב. עוד קודם לכן הוא החרים את ישיבת סיעת הליכוד בנושא. בסביבת ברקת אף טענו כי "הוא הבהיר לנתניהו שלא יצביע בעד תקציב גרוע שירסק את הכלכלה, יש גבול".
אולם, ברקת בסופו של דבר תמך בתקציב, רק לאחר שקיבל תוספת תקציבית למשרדו בסך 240 מיליון שקל, שמיועדים לדבריו לסיוע לבעלי עסקים בפריפריה. "אני רוצה להודות לראש הממשלה, לשר האוצר, לאנשי אגף תקציבים וליו"ר ועדת הכלכלה שנרתם לעניין. לצד המלחמה בעזה, לצד הניצחון הצבאי, אנחנו חייבים גם ניצחון כלכלי. אנחנו חייבים שהעסקים ישרדו ויצמחו. חייבים שתהיה הצלחה בכלכלה. על הדברים האלה אני נלחם, ובעזרת השם הסיוע שקיבלנו ועוד נקבל יעשה את שלו", אמר אז ברקת.
כמו כן, בתחילת המלחמה התנגד ברקת לתוכנית הסיוע לעסקים שהציע סמוטריץ', ואמר שהיא "פוגעת באמון הציבור ולא נותנת מענה לעסקים". ביציאה מישיבת הממשלה בסוף אוקטובר אמר ברקת לסמוטריץ' כי הוא מנותק ו"לא מבין את גודל השעה", בעוד ששר האוצר צרח עליו שלא יתערב: "מה זה בכלל קשור אלייך? תתעסק בענייני משרדך, אני לא עובד אצלך. המתווה שהבאתי מקובל על הקואליציה, האופוזיציה, ההסתדרות והאוצר".
