חברה בפירוק שמכרה דירה בתל אביב למקורבת של ההנהלה תיאלץ להקצות את הנכס לטובת נושי החברה - כך קבע לאחרונה בית המשפט העליון, שדחה ערעור שהגישה ה"רוכשת" על פסק דין שהורה על בטלות הסכם המכר.
החברה, שהוקמה ב-1997, רכשה דירה בשכונת פלורנטין בתל אביב. בספטמבר 2016 נחתם הסכם למכירת הדירה לבתו של אחד מקברניטי החברה, לכאורה תמורת 1.8 מיליון שקל, אך בפועל לקופת החברה לא נכנס אפילו שקל אחד, ונטען כי ה"תשלום" בוצע כך שאביה קיזז לכאורה את חובות של החברה לנושיה.
בהמשך, על רקע קשיים תזרימיים שאליהם נקלעה החברה, הוצא נגדה צו פירוק והתעורר חשד שהסכם המכר שנחתם חודשים ספורים קודם לכן אינו כשר. ואכן, בינואר האחרון קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שההסכם פסול מכיוון שהוא נעשה בניגוד לכללי הממשל התאגידי התקין. כך למשל צוין כי ההסכם נעשה ללא עריכת שומה באופן שמעורר ספק אם התמורה בעד הדירה הייתה הולמת.
ה"רוכשת" לא הרימה ידיים והגישה את הערעור לעליון. לטענתה, המחוזי שגה בקביעותיו ומדובר בהסכם אמיתי ותקף. מנגד טענו המנהלים המיוחדים בהליכי הפירוק שפסק הדין מדויק ויש לכבדו.
עו"ד בת-אל גנישתומר בן אבישופט העליון אלכס שטיין הסכים עם מסקנת המחוזי שההסכם בטל, אלא שלדבריו הבסיס לקביעה אינו נעוץ בכללי הממשל התאגידי אלא בדיני החוזים, ובפרט בעובדה שמדובר בהסכם למראית עין. לדבריו, תכליתו האמיתית של ההסכם היא להעביר את הדירה לידי המערערת חינם אין כסף – ולא תמורת 1.8 מיליון שקל – כאשר המטרה הסופית היא לחמוק מנושי החברה.
הוא כתב שגרסת הרוכשת ביחס לפרטים מהותיים בהסכם, כדוגמת התמורה שנקבעה, גילתה טפח והסתירה טפחיים. כך, היא לא הצליחה להסביר כיצד נקבעה התמורה בעד רכישת הדירה על סך 1.8 מיליון שקל - סכום הזהה במדויק לסך חובותיו של אביה. השופט נימק שמדובר בחלל ראייתי אשר יורד לשורשו של עניין, מצדיק את דחיית הערעור ומאפשר להורות על בטלות העסקה.
"משהוכח כי המערערת הציגה לבית משפט קמא תמונה עובדתית חסרה, רוויית סתירות וחצאי אמיתות, במקרה הטוב, מן הראוי היה לדחות את עמדתה במלואה ולקבוע כי לפנינו חוזה למראית עין שתכליתו הברחת הדירה מנושי החברה", כתב. לדבריו, ניסיון למצוא גרגרי אמת בערימת שקרים הוא ניסיון עקר אשר מבזבז את זמנו של בית המשפט.
בהחלטה הודגש שאף אם נקבל את התזה שלפיה ההסכם תקף, הרי שהוכח כי המערערת הפרה אותו הפרה יסודית בכך שלא הוכיחה כי שילמה את כל התמורה. לדבריו הפרה זו משמעותה בטלות ההסכם. לפיכך השופט הורה על דחיית הערעור ועל חיוב המערערת בהוצאות בסך 35 אלף שקל. השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון הצטרפו לפסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד עמיר כהן
• ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד חיים זקס
• עו"ד בת-אל גניש עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
