שבוע חלף מאז שהודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי החליט להטיל מכס בשיעור של 100% על כל המוצרים וחומרי הגלם המיובאים לישראל מטורקיה, אולם בדיקת ynet מעלה שהמכס לא הועלה לפי שעה, ושווה לזה הקבוע בחוק שנגבה על מוצרים מכל מדינה אחרת.
לפי שעה נוהג משרד האוצר על פי מה שמחייב החוק, ולפיכך לא הועלו המכסים אוטומטית, אלא הצעת הטלת המכס הגבוה הועברה לכל חברי הממשלה שלמשרדיהם יש קשר לייבוא מטורקיה, זאת כדי לקבל את הערותיהם. ככל הידוע, לא הביעו עד כה שרים התנגדות להחלטת שר האוצר להטיל את המכס הגבוה ויוצא הדופן כמקשה אחת על כל המוצרים המיובאים מטורקיה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
הצהרה - שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'
הצהרה - שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
(צילום: שלו שלום )
מלשכת שר האוצר נמסר היום (חמישי) כי מיד לאחר קבלת הערות משרדי הממשלה על תוכנית העלאת המכס על המוצרים מטורקיה, ההחלטה תובא לאישור הממשלה ובמקרה של הטלת מכס בשיעור גבוה יותר לא יהיה צורך בחקיקה ראשית בכנסת של הצו בחתימת שר האוצר.
ברשות המסים הבהירו כי המכס הגבוה יותר ייגבה רק לאחר קבלת החלטה מחייבת בעניין בממשלה והיערכות רשות המסים לגביית שיעור המכס החדש על המוצרים השונים שייובאו מטורקיה.
הטלת מכס גבוה על מוצרים מטורקיה צפויה להפחית את הייבוא ממנה מ-5.7 מיליארד דולר לשנה לכמיליארד וחצי דולר. ההערכה היא שעד כה השנה כבר הגיעו סחורות בשווי של כמיליארד דולר מטורקיה.
כזכור, לפני מספר שבועות הודיע נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן על הפסקת המסחר עם ישראל בעקבות המלחמה, לפחות עד שתושג הפסקת אש עם חמאס. אולם לאחר מכן משרד הסחר הטורקי כביכול הקל קצת על ההחלטה הגורפת, כאשר, בין השאר, יבואנים שכבר עובדים עם מפעלים מטורקיה, או מחזיקים בחוזה חתום ועדיין לא החלו בפעילות, כן יוכלו לייבא ממנה.
השלכות סגירת הסחר עם טורקיה על הנדל"ן: ריאיון עם עו"ד יעקב אטרקצ'י ועמית גוטליב
(צילום: ליאור שרון)
יחד עם זאת, שיעור הייבוא כעת מטורקיה נמוך במיוחד, כאשר יבואנים מנסים למצוא מקורות לייבוא חומרי גלם ומוצרים ממדינות אחרות, אולם הדבר נתקל בקשיים משלוש סיבות עיקריות:
  1. חלק מחומרי הגלם והמוצרים אינם ניתנים לייבוא בהליך מהיר ויארך חודשים עד לייצור עבור יצוא לישראל, למשל בתחום המזון שבו דרושה במקרים רבים חתימת רבנים על כשרות המוצרים, ואי היערכות של מפעלים במדינות אחרות להגביר ייצור ליצוא לישראל בתוך שבועות ספורים.
  2. חוסר רצון של גורמים כלכליים לייצא לישראל במקום טורקיה מטעמים פוליטיים.
  3. חשש של יבואנים בישראל שהייבוא החליפי יהיה יקר בהרבה ולכן צרכנים ישראלים יימנעו מלרכוש את המוצרים היקרים יותר שיגיעו ממדינות אחרות והוא יהפוך ללא כדאי ליבואנים.
יצוין שכתוצאה מהחלטת שר האוצר מתקשים כעת חלק מהיצואנים הישראלים לייצא מוצרים וחומרי גלם שונים לטורקיה, והדבר עלול להביא לסגירת קווי ייצור במפעלים מסוימים ואולי אף לפיטורי עובדים במקומות שבהם סל הייצוא לטורקיה מתוך כלל הייצור הוא גבוה.
קבלנים ויזמים התנגדו בימים האחרונים להטלת מכס גבוה על מוצרים וחומרי גלם לבנייה מטורקיה והעלו חשש שהדבר יביא לייקור הבנייה בארץ ולעליית מחירים מסוימת של דירות.