בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה תביעת גבר לנשל את פרודתו מהקרקע שעליה הקימו את ביתם. בפסק הדין שפורסם לאחרונה דחתה השופטת אפרת ונקרט את טענתו שלפיה השטח ניתן לו במתנה מאביו, ולכן לא נכלל בחלוקת הרכוש בגירושים.
ב-2018 פתח הבעל בהליכי גירושים בבית הדין הרבני. כמה חודגשים לאחר מכן הוא הגיש את תביעתו לבית המשפט למשפחה, לעריכת איזון משאבים וחלוקת רכוש, בפרט של בית המגורים.
1 צפייה בגלריה
גירושים אפורים
גירושים אפורים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בין השאר הוא עתר לנשל את פרודתו - שנכון למועד פסק הדין עדיין נשואה לו וחיה אתו תחת קורת גג אחת - מהקרקע שעליה בנוי ביתם. לטענתו, אין מחלוקת שהקרקע ניתנה לו במתנה מאביו, ובנסיבות אלה פרודתו אינה זכאית לחלק ממנה, בהתאם לסעיף בחוק יחסי ממון שמחריג מחלוקת הרכוש נכסים שהתקבלו במתנה.
מנגד גרסה האישה כי טענותיו משוללות יסוד וחסרות אחיזה במציאות, שעה שהיא רשומה כבעלת הזכויות הן בבית המגורים והן במגרש שעליו הוא בנוי. יוצא, לדבריה, שהיא זכאית למחצית השווי של הבית לרבות המגרש.
עו"ד אורלי מנע-שניעו"ד אורלי מנע-שניסם יצחקוב
ואכן, השופטת ונקרט קיבלה את טענתה שרישומה כבעלים על המגרש עומד בסתירה לטענת הבעל, שלפיה מדובר בנכס שיש להחריגו מחלוקת הרכוש: "ממסמכי המינהל עולה כי כל זכויותיו של האב הועברו למקבלי ההעברה שווה בשווה ואף נרשמו כך. ככל שהתובע או אביו היו בוחרים כי העברת הזכות תהיה ביחס למבנה על המגרש בלבד, היה עליהם לעשות כן באמצעות הסכם המלמד אחרת".
הבעל לא הציג אף ראיה להוכחת טענתו שהזכויות הרשומות על שם אשתו הינן ביחס למבנה בלבד, ללא הקרקע. בפסק הדין הובהר שבהתחשב בתכלית העומדת מאחורי רישום הזכויות - הגנת הציבור אשר יוכל להסתמך על הרישום ולדעת שהוא סופי, אמין ומשקף נכונה את הזכויות הרשומות בו - יש לקבוע שהמגרש עליו בנוי הבית שייך לצדדים שווה בשווה, כפי שמורה הרישום.
למעלה מן הצורך ציינה השופטת כי גם בהנחה שהאישה לא הייתה נרשמת כבעלת זכויות במגרש, ייתכן שהיה מקום להכיר בה כבעלים על מחציתו מכוח הלכת השיתוף הספציפי. זאת על רקע שנות הנישואים הרבות, הבאת ילדים משותפים לעולם והעובדה שדירת המגורים נתפסת בפסיקה כ"גולת הכותרת" של התא המשפחתי, באופן שיש להקל על בן הזוג הטוען לשיתוף לגביה.
"מדובר בבית קרקע עיקרי עם יחידת דיור שהצדדים השקיעו בו כסף רב", כתבה והוסיפה כי על פניו, בית המשפט היה מגיע לתוצאה זהה שלפיה האישה זכאית למחצית מהבית ומהמגרש שתחתיו גם ללא קשר למסמכי העברת הבעלות. לפיכך נקבע שגם בית המגורים וגם הקרקע שעליה הוא בנוי יאוזנו בין הצדדים שווה בשווה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אורלי מנע-שני עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין