בית משפט השלום בתל אביב הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו הפטר מלא לבעל חברה שצבר חוב של כ-1.9 מיליון שקל למס ערך מוסף. מע"מ התנגד בטענה שיהיו לכך השלכות רוחב על כל מי שלא מרוצה מפריסת התשלומים, שמוצעת לו אבל השופט דן סעדון בחר אחרת משום שמדובר באדם נטול הכנסות או נכסים המתקיים מקצבת נכות.
צו פתיחת ההליכים ניתן בינואר 2021. בשל מצבו של החייב נקבע לו צו תשלומים אפס, כלומר - בתקופת ההליך הוא לא נדרש לשלם. הטענה נגדו הייתה כי בהיותו בעל מניות יחיד בחברה, בתקופה בת 24 ימים בחודשים ינואר ופברואר 2013, נחזתה החברה לבצע 13 עסקאות מכר זהב. כל הזהב נמכר כביכול לאותה רוכשת תמורת שבעה מיליון שקל. החייב הוציא בשם החברה חשבוניות מס שסך המע"מ הגלום בהן 1.2 מיליון שקל. סכום זה נוכה כמס תשומות בידי החברה הרוכשת.
מנהל מע"מ טען כי הוצאת החשבוניות על ידי החברה הייתה חלק מתוכנית להברחת זהב לישראל ללא תשלום מע"מ, וכי ביסוד החשבוניות לא עמדו עסקאות אמת. עוד נטען כי גם אם החייב עצמו לא היה מודע לכל פרטי התוכנית, היה עליו להבין שהוצאת החשבוניות לא הייתה תקינה. בהתאם הוא חויב בכפל מס בסך 2.4 מיליון שקל ובהמשך הופחת הסכום ל-1.9 מיליון שקל.
עו"ד פאני יהלוםטל אודי אזורית סטודיו לצילוםבמסגרת הליך בבית המשפט המחוזי נקבע שעסקאות רכישת הזהב ומכירתו היו למראית עין והחייב היה מודע לכך שהחברה לא רכשה ומכרה זהב. הנאמן ציין כי בנסיבות אלה ספק אם ראוי לתת לו הפטר, חרף מצבו.
רשות המיסים גרסה כי יש לבטל את ההליך, שכן תכלית חוק חדלות פירעון הוא לשקם חייבים ולהעניק מענה לנושים ולא ליצור "מסלול עוקף החלטות מנהליות מול נושה אחד ויחיד". נטען כי מתן חותמת כשרות להליך זה תביא עימה השלכות רוחב שכן כל חייב אשר לא יהיה מרוצה מהפריסה שרשות המסים מציע יבקש להיכנס להליך חדלות פירעון.
מנגד טען החייב שהחוב למע"מ נוצר בעקבות תרגיל עוקץ שאליו הוא לא היה מודע. לדבריו, חוב המס לא נוצר במרמה ומדובר בחוב אזרחי רגיל שאין מניעה להחיל עליו הפטר. הנאמן טען כי ההליך אינו "עיר מקלט" והחייב יכול לפנות למע"מ בערוצים מתאימים על מנת להגיע להסדר חוב בפריסה. הוא הוסיף כי לא מסתמן שנעשה בגדר ההליך שיקום לחייב, המצדיק מתן הפטר.
השופט דן סעדון ציין כי החוק והפסיקה מאפשרים מסלול העוקף גיבוש הסדר עם רשות המסים, כאשר היא נושה יחיד. מעבר לכך, ספק אם נוכח מצבו ונסיבותיו של החייב, הנעדר כושר השתכרות או נכסים בני מימוש, היה ביכולתו לגבש הסדר תשלום. הוא הוסיף כי לשיקום אין רלוונטיות שכן החוק מאפשר מתן הפטר לאלתר לחייב שכושר השתכרותו נופל מגובה דמי המחיה הנדרשים לו, בשל חוסר התועלת לנושים בהותרת החייב בהליך. לפיכך הוצא צו שיקום כלכלי לחייב ובגדרו הפטר מכל החוב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד ציוני
• ב"כ המשיבים: לא צוין
• עו"ד פאני יהלום עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
