נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע אחר הצהריים (שני) על העלאת הריבית הבסיסית במשק מ-0.1% ל-0.35%. מדובר בהעלאה ראשונה של הריבית מזה שלוש שנים וחצי.
מהי בעצם הריבית הבסיסית, מה המשמעויות של החלטת הנגיד וכיצד היא תשפיע על המשק והאזרחים? ynet עושה סדר.
הריבית תעלה כעת לראשונה מזה שלוש שנים וחצי. למי הסמכות להחליט על כך?
על המדיניות המוניטארית אחראי כבכל מדינה בעולם הבנק המרכזי, במקרה שלנו בנק ישראל. במסגרתו פועלת וועדה מוניטארית, שבה יש שישה חברים, שלושה בכירי בנק ישראל ושלושה נציגי הציבור. בראש הוועדה עומד נגיד בנק ישראל. הוועדה מקבלת את החלטותיה, ובראשן ההחלטה על מדיניות הריבית במשק, בהצבעה. במקרה של תיקו יש לנגיד שני קולות והוא המכריע.
מהי בעצם המשמעות של העלאת הריבית הבסיסית במשק?
הריבית מהווה את מחיר הכסף. כאשר אדם נוטל הלוואה או משקיע את כספו, הוא משלם או מרוויח על כך. לכן, כאשר הריבית עולה מי שיש לו הלוואות הקשורות בריבית הבסיסית בישראל - ישלם יותר. מי שנטל הלוואה, למשל, בריבית קבועה, לא יינזק בשלב הזה וכך גם לא, למשל, מי שנטל הלוואה במדינה אחרת. מי שישקיע כספו בתוכנית חיסכון נושאת ריבית או בפיקדון שקלי, יזכה מעתה בריבית גבוהה יותר.
מדוע בעצם הוחלט להעלות את הריבית כעת?
שיעור הריבית משפיע מאוד על הפעילות במשק. כאשר הריבית נמוכה, כמו בישראל בשנים האחרונות (הריבית הבסיסית הייתה מזה שנתיים רק 0.1%) כדאי ליטול הלוואות, הן לרכישת מוצרים ושירותים וגם לקניית דירה. כמו כן, כדאי להשקיע בעסקים. וכאשר האינפלציה דוהרת לפתע אחרי עשור של מתינות, ומחירי הדירות מרקיעים לשיאים חדשים, אף תוכנית של הממשלה לא תשפיע מיידית על רמות הצריכה כמו העלאת ריבית, שכמובן מפחיתה אותה.
מדוע העלה בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז לשיעור לא שגרתי, שאינו רבע או חצי אחוז?
אין ספק שבנק ישראל הפתיע הפעם. מחד היו גם מי שחשבו שהבנק לא יסתפק בהעלאת הריבית לשיעור של רבע אחוז אלא יעלה את הריבית למחצית האחוז, אולם הבנק בחר ב"פשרה", 0.35%. נראה שבבנק הפנימו שהם מאחרים מעט בהעלאת הריבית, על רקע גל ההתייקרויות במשק והעליה המסחררת במחירי הדירות לקצב של 13% בשנה, אולם העדיפו לשמור "תחמושת" לעוד העלאות ריבית קצובות.
למה בעצם?
מהלך הדרגתי מבשר על יציבות כלכלית, ולא על פניקה. כך יוכל הבנק בעוד חודש וחצי (ב-23 במאי ההחלטה הבאה) להעלות את הריבית ברוגע בעוד 0.15% לשיעור של מחצית האחוז, ובהחלטות הבאות, ביולי או באוגוסט, להעלות את הריבית בעוד רבע אחוז ל-0.75%. בכל מקרה, בבנק העריכו היום שהריבית הבסיסית בישראל תעמוד כבר באפריל 2023 על שיעור של 1.5%.
וזה מה שיהיה טוב למשק כעת?
יש לשאלה הזאת שתי תשובות - כן ולא. מהלך של העלאת ריבית צפוי לבלום, לפחות חלקית, את גל ההתייקרויות במשק כי יהיה כדאי פחות להיכנס למינוס בחשבון הבנק או ליטול הלוואות. מנגד, העלאת הריבית צפויה להפחית ולבלום גם את ההשקעות במשק ולפגוע בתעסוקה, וזה פחות טוב.
מה יכולה להיות התוצאה?
אם העלאות הריבית יימשכו והצריכה והפעילות במשק יפחתו בשיעור משמעותי, קיימת סכנה של כניסה למיתון וגם של פיטורי עובדים. מפעל, חנות או מסעדה, שהכנסותיהן יפחתו, עלולות לפטר עובדים. חברה שחשבה להרחיב את פעילותה עלולה דווקא לצמצמה.
יכול להיות מצב שיהיה גם מיתון וגם המחירים ימשיכו לעלות?
זה כבר קרה, ומצב כזה מכנים סטגפלציה - מיתון, אבטלה ועליית מחירים בו זמנית. זה המצב הרע ביותר שיכול להיות. גם עובדים יאבדו את מקום עבודתם וגם מחירי המוצרים והשירותים ימשיכו לטפס. במקרה כזה המשמעות עלולה להיות חמורה: הגדלת שיעור העוני בישראל.
ומה תהיה ההשפעה של העלאת הריבית על מחירי הדירות?
כל זמן שהביקוש גדול מההיצע המחירים אמורים לעלות, אולם העלאת הריבית על המשכנתאות, שכבר החלה בימים האחרונים, תמתן את קצב נטילת הלוואות הדיור ותביא לבלימה מסוימת בקצב עליית מחירי הדירות. ראוי לציין שהבנקים כבר הפנימו שהעלאת ריבית היא קרובה ולכן העלו ממש לאחרונה את הריביות השונות. ריבית הפריים תעלה לשיעור של 1.85%. עד כה ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1% לשנה, ולכן ריבית הפריים הייתה 1.6%.
יש דוגמא כמה ישלם נוטל משכנתה יותר לאחר ההעלאה ברבע אחוז בריבית הבסיסית?
מאור אוחנה מנכ"ל "דרכנו, רשת לייעוץ משכנתאות", חישב כי, למשל, מי שנטל משכנתא בגובה של מיליון שקל לתקופה של 20 שנה, כאשר 2/3 מההלוואה היא בריבית פריים, ההחזר החודשי שלו יתייקר ב-78 שקל, וההלוואה כולה תתייקר ב-20,833 שקל, נכון לריבית העכשווית.
יש עוד דוגמא לשיעור פריים נמוך יותר בהלוואה?
מי שנטל משכנתא בגובה של מיליון שקל לתקופה של 20 שנה, כאשר רק 1/3 מההלוואה בריבית הפריים, ההחזר החודשי שלו יתייקר עכשיו בכ-38 שקל לחודש, וההלוואה כולה תתייקר ב-10,416 שקל.
מה יקרה בשאר השווקים, בבורסה ובשערי המטבעות הזרים?
העלאות ריבית מאפשרות למי שמבקש להשקיע ולחסוך כספים לעשות זאת בתוכניות השונות של הבנקים, ולכן מכירת מניות בבורסה ומעבר להשקעות אחרות עלולים לגרום לירידה בשערי חלק מהמניות. כמו כן, כאשר הריבית על מטבע מסוים עולה, למשל השקל, המטבע מתחזק והשאר נחלשים, דהיינו ששערי הדולר והאירו בישראל עלולים להיחלש מעט בתקופה הקרובה.
ויש לזה השפעה על תקציב המדינה?
ברור. גם המדינה נוטלת הלוואות ומנפיקה אגרות חוב, והעלאת ריבית תחייב אותה להקציב יותר כסף מהקופה לתשלומי הריבית.
ומתי העלאת הריבית תיכנס לתוקף?
כדי לאפשר לבנקים להיערך לשיעורים החדשים, העלאת הריבית נכנסת לתוקף רק אחרי שני ימי עסקים מלאים, דהיינו ביום חמישי הקרוב.
