הקשר בין לחץ נפשי ממושך לבין התפרצות מחלות אוטואימוניות מתברר והולך בשנים האחרונות. אבל האם מערכת הביטחון מכירה באחריותה לכך? מקרה של קצינת חיל האוויר, שהוכרה לאחרונה כנכת צה"ל בעקבות התפרצות פסוריאזיס במהלך שירותה, מעלה מחדש את הדיון בשאלת ההכרה במחלות אוטואימוניות כתוצאה מהשירות הצבאי.
מדובר בקבוצת מחלות שבהן מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף מפני זיהומים ומחלות, תוקפת בטעות את רקמות הגוף הבריאות. בין המחלות האוטואימוניות הנפוצות והמוכרות ניתן למנות: פסוריאזיס, טרשת נפוצה, קרוהן וסוכרת מסוג 1. מחלות אוטואימוניות נחשבות למורכבות מבחינה רפואית, שכן הגורמים להן הם שילוב של גנטיקה, סביבה ולחצים נפשיים.
אף שמתח נפשי ממושך, שלעתים קרובות הוא בלתי נמנע במסגרת שירות צבאי, עלול להיות טריגר משמעותי להתפרצות מחלה אוטואימונית, ההוכחה כי מחלה כזאת נובעת ישירות מאירוע מסוים בשירות היא אתגר משמעותי.
במקרים רבים, משרד הביטחון דורש תיעוד רפואי מפורט ועדויות חד-משמעיות, הכוללות סמיכות זמנים בין תנאי השירות לבין הופעת התסמינים הראשונים. לא אחת, חיילים שמבקשים להכיר במחלתם כנכות צה"לית אינם מודעים לצורך להציג את תנאי השירות והתפרצות המחלה באופן מפורט. החוסר בתיעוד כזה מקשה על הצלחת התביעה.
תיק שבו טיפלתי לאחרונה מדגיש את החשיבות שבהכרת מערכת הביטחון באחריותה לא רק לבריאותם הפיזית של המשרתים, אלא גם לבריאותם הנפשית. לאחר מאבק משפטי ממושך, קצינה ששירתה בחיל האוויר הוכרה כנכת צה"ל בעקבות התפרצות פסוריאזיס. הלקוחה, ששימשה כקצינת סימולטור בתקופה מתוחה של הכנות למבצע צבאי מורכב, חוותה לחץ נפשי משמעותי שהוביל להתפרצות המחלה.
במהלך התביעה הוכח הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין הופעת המחלה, כשמומחה מטעם משרד הביטחון קיבל את טענותינו שהלחץ המשמעותי שבו הייתה נתונה בתקופת השירות היה גורם מכריע בהתפרצות הפסוריאזיס. ועדה רפואית הכירה בה וקבעה לה 15% נכות, מה שהקנה לה מענק בסך כ-150 אלף שקל וזכויות נרחבות לטיפול במחלתה בעתיד.
חשוב לציין כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה במספר המקרים שבהם משרד הביטחון הכיר בקשר בין סטרס צבאי לבין התפרצות מחלות. עם זאת, הכרות מסוג זה עדיין אינן שכיחות והמאבק להכרה ממשיך להיות סבוך.
המקרה הזה אינו רק דוגמה להצלחה משפטית, אלא קריאה למערכת הביטחון להעמיק את מודעותה לקשיים הבריאותיים שחווים המשרתים בשל תנאי השירות. יש להמשיך לפעול למען הגברת המודעות בקרב חיילים לזכויותיהם, ולעודד אותם לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר במקרים של פגיעות בריאותיות. כפי שהצבא מצפה ממשרתיו לעמוד בלחצים כבירים ללא פשרות, כך עליו גם להכיר בתוצאות הבריאותיות, הנפשיות והפיזיות של השירות.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אורן דטל עוסק בייצוג נכי צה"ל
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין