אלירן (39) שמשרת במילואים מאז 7 באוקטובר נמצא על סף יאוש. לטענתו, כבעל עסק עצמאי מגיעות לו הטבות ופיצויים כספיים, אך הוא טרם קיבל אותם בגלל בעיות בירוקרטיות.
"הכי מטריף אותי זו ההתנהלות של מס הכנסה", הוא אומר. "מגיע לנו מענקי פיצוי. עד ינואר הכל התנהל מול מס הכנסה וקרן הסיוע שהיו מתואמים ביניהם, אך החל מינואר זה נשאר רק מול מס הכנסה ומאז הכל תקוע. אין עם מי לדבר. לקח לי הרבה זמן להגיש את הבקשה כי הייתה להם איזושהי בעיה ונכון לרגע זה לא קיבלתי כסף. זה כסף שמגיע לי על חודשים ינואר ופברואר. אין למס הכנסה קווים טלפוניים. זה רק דרך האזור האישי באתר. הם זורקים אותך. אני שואל שאלות והם עונים על חצי תשובה, משהו מתחמק וזהו".
סיפורו של אלירן משותף למילואימניקים רבים שהשאירו מאחוריהם את המשפחה והעסקים וכעת מנסים לדאוג לפרנסתם, אך נתקלים באטימות בירוקרטית מול הרשויות ונאלצים להיאבק על מנת לקבל את הזכויות שלהם.
אלירן מבהיר כי בהתחלת המלחמה הכסף נכנס בצורה מהירה יחסית וללא קשיים, אך כעת המצב שונה. "אני נמצא בדרום ומקבל טלפונים מספקים שצועקים וכל חודש זה נהיה מלחמות לשלם ארנונה ושכירות ולעובדים. העסק ירד במחזורים וברווחיות שלו. לא ידוע כמה פיצוי מגיע לי כי אין את הרובריקה להכניס נתונים כפי שהיה בהתחלה. אני לא יודע למה לצפות. אני מגיע לבנק ומבקש הלוואה ולא ידוע כמה הלוואה אני צריך ומתי אוכל להחזיר".
אלירן מספר על תחושות קשות של אכזבה. "התחושה היא שזרקו אותנו, הבטיחו לנו הבטחות ואף אחד לא מקיים ולא אכפת לו. הצבא אמר שהעבירו את זה למס הכנסה ותתמודדו מולו. הייתי מצפה שמישהו יבוא ויגיד - 'שלחתי חיילים להילחם', וידאג שמס הכנסה יתחיל להזיז את הדברים. ככה זה לא עובד. אי אפשר למשוך ככה שמונה חודשים. אני מפחד לסיים את המילואים כי מי יסתכל עליי וירצה לעזור לי".
גם הראל פרידמן (29) מרמת גן, ששירת במילואים ארבעה חודשים ולחם בעזה, מתוסכל. העסק לתכשיטים שברשותו נסגר לאותה התקופה והוא נקלע לקשיים. בזכות פנייה ברשתות החברתיות הוא הצליח להשתקם, אך עדיין לא מימש את הזכויות וההטבות שמגיעות לו. "זה מאוד מבולגן ולא ברור מה מגיע לי ומה לא", אומר פרידמן. "כל פעם כשביקשתי מהשלישות לבדוק מה מגיע לי, לא היה מי שיטפל ויסביר. בו בזמן הייתי צריך לטפל בעצמי ואין לי כוח להתעסק בבירוקרטיה. סיימתי את המילואים לפני חמישה חודשים ומאז לא הגעתי לזה כי זה נראה לי כמו תהליך בלתי אפשרי".
פרידמן מציע פתרון פשוט: "אם ישלחו מצידם מיילים מסודרים עם מה שמגיע לי ואיך מגישים זה היה עוזר".
"מרגיש כמו זירת לחימה נוספת"
לירון דביר (40), נשוי עם ארבעה ילדים ממושב בדרום הארץ, נמצא במילואים מאז תחילת הלחימה בשני סבבים. הוא ואשתו דניאל שותפים לעסק לגינון ובינוי, וגם הם מצאו את עצמם בקשיים כלכליים בעקבות שירותו של לירון ואי מימוש זכויותיהם. "אני גאה לשרת את המדינה ולהיות כתף לכתף עם חבריי ליחידה למען אזרחי ישראל, אבל עם זאת אני מצפה שהמדינה, הרשויות והבנקים ילחמו עליי, יעזרו לי ויהיו איתי כתף לכתף עד שיעבור זעם. יחד ננצח זה לא רק סיסמת מלחמה זה צריך להיות הלך הרוח במדינה כולה מקצה לקצה".
לדבריו, "לא רק ההכנסה שלי נפגעה, אלא גם ההכנסה של אשתי כי היא שותפה בעסק, אבל הצבא יודע לפצות רק אותי לפי מה שאני מדווח בביטוח לאומי, שזה 50% מההכנסה של הבית. במקביל אני סטודנט וגם הגשתי את הבקשה למענק ללימודים ודחו את זה. זה לא נכנס ב-1 ביולי כפי שהבטיחו והם עדיין דנים בבקשה. שלחתי את האישור לימודים ואת גובה שכר לימוד ואת החשבונית ובינתיים ככה זה באוויר. אתה לא יודע אם זה יאושר ואם כן כמה. אני לוחם כך שזה אמור להיות מלגה מלאה".
דביר מתאר איך מטרטרים אותו ממקום למקום: "גורם אחד מפנה לגורם שני מבלי לתת מענה. פניתי לביטוח לאומי שהפנו אותי למס הכנסה, והם הפנו אותי לקרן לסיוע והקרן לסיוע אמרו שאין לאשתי זכאות כי היא לא שכירה והם לא יודעים בדיוק איך עושים את זה. רק עכשיו אמרו לי שאם אני רוצה להגיש את המסמכים אני צריך להגיש את זה דרך קטגוריה של עצמאים על בת זוג שנפגעה הכנסתה בזמן המלחמה עם תלושים מסוימים. אבל אני עדיין לא יכול להגיש בקשה ועד שאני אגיש אותה אני אשתחרר ממילואים".
איך כל זה משפיע עליך?
"אני מרגיש כמו זירת לחימה נוספת. אני צריך לדאוג לחזור חי ושלם הביתה כשאני שם, אני צריך לדאוג לפרנסה שלנו, צריך לדאוג שאשתי וילדיי שנותרו לבדם מסתדרים בהיעדרי. אין לי פניות לעוד מלחמה. גם ככה אני צריך להתמודד עם הורדות וצ'קים שחוזרים והאיומים של חברות האשראי שיפנו להוצאה לפועל אם החוב לא ישולם וזה רק על קצה המזלג. המוסדות שכחו שמדינת ישראל עדיין במלחמה ויש אנשים שמקבלים צו 8 ומתייצבים על מנת להגן עליה ויחד עם זאת יש משפחה שמחכה שאבא יחזור ומנסים בינתיים להתקיים וממתינים בסבלנות. הבירוקרטיה במדינה הזו פשוט זה טרטור אחד שלם".
איך אתה מצפה שיפעלו?
"אני כועס על המערכת, על הבירוקרטיה הארוכה והמתישה. החייל בסופו של דבר צריך להגיש בעצמו את כל המסמכים לרשויות שמערימות קשיים. זה צריך להיות כמו בקורונה. שדבר ראשון יעניקו את המענקים כדי שלאנשים יהיה ממה לחיות לפחות בדברים בסיסיים, ואז יעשו את הבדיקות שלהם, ואם החייל במילואים שבעל עסק עצמאי סגור לא זכאי - אז שיחזיר את הכסף במלואו. לפחות שיהיה ממה להתקיים. המשפחות מגיעות למצבים כלכליים קשים מאוד וזה חבל כי אפשר לפתור את זה. זה מתסכל מאוד".
על רקע אותם קשיים, ח"כ עידן רול (יש עתיד) שלח מכתב לראש הממשלה בבקשה לאשר הקמת מנהלה ייעודית לנושא המילואים, שתרכז את הסמכויות הנדרשות לשם טיפול כולל במערך המילואים. "חיילי צה"ל החוזרים מהקרב לא צריכים להתמודד עם סבך בירוקרטי מתיש למימוש זכויותיהם", אומר רול. "כאשר חיילים אינם מצליחים לקבל את המגיע להם או נופלים בין הכיסאות, זה מערער את החוסן הכלכלי והמשפחתי שלהם. היוזמה שלי להקמת מינהלת מילואים היא תולדה של שיחות עם מילואמניקים וההבנה כי יש צורך בגוף אחד שיעניק מענה יזום ואישי להם ולבני משפחותיהם. משרתי המילואים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלנו, וזוהי חובתנו לסייע להם ולמשפחותיהם בכל דרך אפשרית".
