הדולר ממשיך להיחלש היום (שלישי) מול השקל בשוק המט"ח המקומי, ונסחר סביב 3.67 שקלים - הכי נמוך מאז אוגוסט, אחרי שאתמול שערו היציג נקבע על 3.70 שקלים, האירו נסחר סביב 4.03 שקלים לאחר שאתמול שערו היציג נקבע על 4.06 שקלים.
לפי יוסי פרנק, מנכ"ל אנרגי פייננס, אלו הסיבות למצב בשוק המט"ח: "כפי שהערכנו במהלך הלחימה, הדולר ממשיך להיחלש לכיוון 3.65 שקלים אולם יש לחלק היחלשות זו לשניים. בעוד שבשלב הראשון ההיחלשות נבעה מהערכת השוק שהמלחמה לא תתפתח לגיזרות נוספות והחל גל גדול של מכירות דולרים בעיקר על ידי גופים מוסדיים וספקולנטים שלווה בהמרות בנק ישראל, הרי שבשלב השני התיסוף נבע מהיחלשות הדולר בעולם עקב התפוגגות הציפיות להעלאות ריבית נוספות בארה"ב.
"ניתן לראות כי בשבועיים האחרונים(החל מה 17/11) השקל שומר על יציבות לעומת סל המטבעות, מה שמעיד שלהיחלשות הדולר נובעת מהנעשה בעולם ולא קשורה למצב המקומי.
"במישור המקומי הגענו לשיווי משקל זמני כאשר התפתחות הלחימה לגזרות נוספות תגרום לחידוש הפיחות בשקל ולעומת זאת הערכת השוק לעצירת הרפורמה ואולי אף נפילת הממשלה תביא להתחזקות משמעותית של השקל".
נזכיר כי בנק ישראל הותיר שוב את הריבית על 4.75%, השבוע וכתב בהודעה כי: "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית יקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית".
החלטת בנק ישראל התקבלה למרות המלחמה שגרמה להאטה משמעותית במשק, כולל הוצאת עובדים רבים לחל"ת, ולמרות ירידת שערי הדולר והאירו לאחרונה. לעומת זאת, האינפלציה עדיין גבוהה ומצויה בשיעור של 3.7%, לעומת היעד שהציבה הממשלה לשנה הנוכחית - 1%-3%. נראה שהחשש מהתגברותה דווקא בעצם ימי המלחמה גבר על הרצון לסייע לבתי העסק ולמשקי הבית בהפחתת ריבית.
ואכן, בהודעה שצורפה להחלטה נכתב: "האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות.
"האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד. בנוסף, לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה".
