לראשונה בתולדות המדינה – דירוג האשראי של ישראל הופחת הלילה. חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס, אחת משתי החברות הגדולות והנחשבות בעולם, הודיעה הלילה (ו') על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה A2 (מרמה של A1). החברה אף הוסיפה להורדת הדירוג "תחזית שלילית", שעלולה להוביל להורדת דירוג נוספת, אם מצבה הביטחוני, הגיאו-פוליטי והכלכלי של ישראל יורע בקרוב בשל המלחמה בעזה או עקב פתיחת חזית נוספת בצפון. רק בחודש אפריל האחרון הורידה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל-"יציבה" בעקבות החשש מהמהפכה המשפטית והמחאה בעקבותיה.
על כוונת מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל פורסם לראשונה ב-ynet לפני כשלושה שבועות. הורדת הדירוג לא הפתיעה את ראש הממשלה ובכירי משרד האוצר, שניסו למנוע אותה בימים האחרונים תוך דברי שכנוע אל מול כלכלני חברת הדירוג בהסבירם כי כלכלת ישראל יציבה וכי מעולם לא היה מצב שבו המדינה לא החזירה חובות בזמן או שהמדינה לא יצאה במהירות ממשבר כלכלי, כמו לאחרונה היציאה המיידית מקשיי המשק בעת משבר הקורונה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה: "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח".
ההודעה התקבלה במשרדי ראש הממשלה והאוצר הערב בצער רב וכעת החשש הוא שגם שתי חברות הדירוג הגדולות האחרות, סטנדרד אנד פור ופיץ', יפגעו בדירוג האשראי של ישראל בקרוב.
הורדת הדירוג - הראשונה אי פעם מאז שישראל נמדדת בדירוגי האשראי משנת 1998 - צפויה לייקר את הריבית להלוואות שנאלצת המדינה ליטול עקב המלחמה המתמשכת בחזית הדרום ואי השקט בחזית הצפון. כמו כן תתייקר לכן הריבית גם לחברות הישראליות ולמשקי הבית. הורדת הדירוג עלולה להוביל לפחות זמנית לירידה בשערי המניות בבורסה של תל אביב ולהחליש בעת הקרובה את השקל אל מול המטבעות הזרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-19 באוקטובר, 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה, פרסמה מודי'ס דוח שבו העמידה את המשק הישראלי תחת "מעקב הורדת דירוג", אך נמנעה אז מלהוריד את הדירוג בשל המצב בישראל עם פריצתה הפתאומית של המלחמה. כעת מודי'ס מציינת בדוח שלה כי הסיבה העיקרית להורדת הדירוג נעוצה בין השאר בחולשת הרשות המחוקקת, שרק בית המשפט העליון הצליח להציל אותה מפגיעה קשה עוד יותר, ומחולשת הרשות המבצעת, קרי הממשלה, בעת האחרונה. בנוסף, הדוח משבח את החברה האזרחית בישראל, וטוען שמערכת המשפט והאזרחים חיזקו את הבלמים לפגיעה קשה יותר במדינת ישראל בעת הזאת.
החשש של מודי'ס: היעדר פתרון ליום שאחרי בעזה והסלמה בצפון
כלכלני החברה מעריכים, כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת, קרי הממשלה, ופוגעים משמעותית בחוסנה התקציבי של המדינה בעתיד הנראה לעין.
בעוד שהלחימה בעזה יכולה לרדת בעצימותה ואף להיעצר, אין כרגע הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תוכניות ארוכות טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל. "סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתם של הרשות המחוקקת והמבצעת למול ההערכות הקודמות של החברה". במקביל, מזהירה מודי'ס באופן מיוחד, כי "מצבה הפיסקלי של המדינה מתדרדר ומגמת הירידה ביחס החוב לתוצר התהפכה". מודי'ס צופה כי נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות.
התחזית השלילית משקפת את עמדתה של החברה כי גם ברמת דירוג A2 - הנחשבת לרמה גבוהה בדירוגים בעולם - "קיימים עדיין סיכונים שליליים". באופן מיוחד, מזהירים במודי'ס, כי "בתרחיש של הסלמת העימות עם ארגון החיזבאללה, פוטנציאלית עלולה להיות לכך השפעה שלילית אף יותר על הכלכלה מתרחיש הבסיס של החברה, בנוסף ללחץ נוסף על הנתונים הפיסקליים בתרחיש שכזה". באופן רחב יותר, ההשלכות של העימות הנוכחי בעזה על פרופיל הדירוג של המדינה יתבהרו לאורך תקופה ארוכה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה ועל מצבה הפיסקלי עלולה להתבהר כמהותית מזו שהחברה חוזה.
מודי'ס מדגישה כי אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, ייתכן שלא לתקופה קצרה, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה.
"הסיכון הביטחוני יישאר גבוה בטווח הזמן הבינוני והארוך"
כלכלני מודי'ס מציינים, כי למרות שכיום מתנהל משא ומתן לשחרור החטופים בתמורה להפסקת אש זמנית והכנסת סיוע הומניטרי נוסף לעזה, אין בהירות לגבי הסיכוי, משך והיכולת להוציא אל הפועל הסכם שכזה. החברה מציינת שהעובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תוכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה, עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. "עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תוכניות מסוג זה", נאמר בדברי ביקורת של החברה על המצב הנוכחי שאיננו יציב.
"יתרה מכך, גם אם תוכנית כזו תסוכם בסופו של דבר, הצלחתה המתמשכת לאורך זמן תהיה מוטלת בספק". לפיכך, החברה מעריכה שהסיכונים הגיאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך. כמו כן, קובעים במודי'ס, "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר".
לדעת החברה, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון. הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים.
החברה משבחת במיוחד את בית המשפט העליון על כך שהצליח לבטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. דברי שבח של החברה נתונים באופן מיוחד לארגונים האזרחיים שפעלו מאז פרוץ המלחמה: "עוצמתה של החברה האזרחית בישראל ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
הגירעון יהיה גבוה משמעותית בשנים הקרובות
החברה מציינת כי במהלך השנים הקרובות, הגירעון התקציבי יהיה גבוה משמעותית מזה שנחזה טרם העימות. בנק ישראל מעריך כי עלות העימות בשנים 2023-2025 תעמוד על כ-255 מיליארד שקל, שהם כ-13% מהתוצר החזוי לשנת 2024, והיא תכלול הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גבוהות יותר וכן ירידה בהכנסות ממיסים. כמו כן, הוצאות הריבית יהיו גבוהות יותר באופן פרמננטי. לדברי החברה, על פי משרד האוצר, העלייה הקבועה בהוצאה הממשלתית תהיה לכל הפחות בשיעור של 1.4% מהתוצר, ופוטנציאלית, מעריכים בחברה, תיתכן שתהיה קרובה יותר ל-2% מהתוצר, היה והעימות יתארך או יסלים מעבר לצפוי כעת.
בתרחיש הבסיס, החברה צופה שהוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 עד סופה של שנה זו, ואלו ימשיכו לצמוח בקצב של לפחות 0.5% מהתוצר בכל אחת מהשנים הקרובות, כשהסיכונים נוטים לכך שההוצאות אף יהיו גבוהות יותר. הגירעון התקציבי לשנת 2023 עלה מרמה של פחות מ-2% מהתוצר לרמה של 4.2% מהתוצר (ובינואר כבר ל-4.8%) בתקציב המתוקן שאושר באמצע דצמבר. התקציב המתוקן לשנת 2024 קובע יעד גירעון בשיעור של 6.6% מהתוצר, לעומת התחזית טרם המלחמה בעזה לגירעון תקציבי בשיעור של כ-2.5% מהתוצר.
"נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי"
כלכלני החברה מציינים, כי הערכות אלו לוקחות בחשבון מספר השפעות מקזזות: תקציב המדינה לשנת 2024 משלב שורה של צעדים לצמצום הגירעון לשנת 2024 ובשנים שלאחר מכן. ההשפעה המקזזת המהותית ביותר היא העלאת שיעור המע"מ ב-1% בשנה הבאה, שלפי ההערכות תביא להכנסה נוספת של כ-0.35% מהתוצר בשנה. בסך הכל, הממשלה מתכוונת להעביר בחקיקה צעדים לצמצום הגירעון בשנת 2025 בשיעור של כ-1.1% תוצר, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, כאשר צעדים בסדר גודל דומה יישארו בתוקף גם במהלך השנים הבאות. ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר. החברה משבחת בדוח את תחילת טיפול הממשלה בנושא המיסים: "נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".
ובכל זאת, כתוצאה משיעורי הגירעון הצפויים הגבוהים בשנים הקרובות, יחס החוב לתוצר יעלה לשיא של 67% עד שנת 2025, מ-60% בשנת 2022. טרם תחילת העימות, תחזית החברה הייתה שיחס החוב לתוצר של ישראל דווקא יירד לשיעור של כ-55%.
החברה סבורה כי הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל, וזאת על אף המודעות הגבוהה של שני הצדדים להשלכות השליליות של עימות רחב מסוג זה. העימות עם ארגון חיזבאללה יהווה סיכון גדול בהרבה לשטחה של ישראל, וצפוי לכלול פגיעה מהותית בתשתיות, גיוס מחדש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהשבת התושבים המפונים לאזור. לדברי החברה, משרד האוצר מעריך, כי התוצר הריאלי עלול להתכווץ השנה בשיעור של עד 1.5% אם תרחיש שלילי זה יתממש, זאת בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 1.6% אם יישמר הסטטוס-קוו במצב הנוכחי.
החברה מדגישה שעד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, בתי הספר נפתחו מחדש וחלק מחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות המילואים הפעיל. עם זאת, חלק מהסקטורים במשק, בפרט סקטור הבנייה, הנשען במידה רבה על פועלים מהגדה המערבית, פועל ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל. לדעת החברה, בתרחיש של עימות ישיר בצפון, ההשפעה הכלכלית השלילית תתפרש על יותר סקטורים לאורך זמן ממושך יותר. גם תקציב המדינה יהיה נתון תחת לחץ גדול יותר בתרחיש כזה, שכן סביר להניח שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות אף יותר ממה שמוערך כיום.
"השפעות העימות על פרופיל האשראי של ישראל - לתקופה ארוכה"
"באופן כללי, השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרשו על פני תקופה ארוכה, יתכן הרבה מעבר לתקופת הלחימה הפעילה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה והמימון הציבורי עלולים להתגלות כחמורים יותר מכפי שהחברה מעריכה כיום".
דירוג האשראי של מדינת ישראל משקף סיכונים חברתיים מוגברים הקשורים לסכסוך הנוכחי ולסביבה הביטחונית המוחלשת של ישראל, ובמידה פחותה לסיכונים סביבתיים, המופחתים כולם במידה מסוימת בשל שיקולי ממשל.
כך, החברה מציינת שלישראל יש חשיפה מתונה לסיכונים סביבתיים, המשקפת בעיקר סיכוני אקלים וליתר דיוק סיכון למחסור במים. המחסור במים בישראל משקף את מיקומה הגיאוגרפי באזור אקלים צחיח למחצה. ניהול המים התקין והאחראי של רשויות המדינה מספק אמצעי ממתן חשוב, והוא כולל שימוש במערכות השקיה בטפטוף, התפלת מי ים ומיחזור שפכים.
לעניין סיכונים חברתיים, החברה מציינת כי הורידה לאחרונה את ציון הערכת החשיפה של ישראל לסיכונים חברתיים. זאת, כדי לשקף את ההשפעה השלילית של הסכסוך על הערכת מצב הבריאות והביטחון במדינה, כמו גם בשל סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה.
לדברי כלכלני חברת דירוג האשראי, "פתרון בר קיימא לסכסוך עם חמאס אינו מובטח וביטחון אוכלוסיית ישראל פחות מבוסס ממה שהניחו לפני התקפות חמאס. החברה האזרחית הוכיחה עמידות איתנה בפני קונפליקטים קודמים והאינדיקציות עד כה מצביעות שעמידות זו נותרה על כנה. עם זאת, בשילוב עם האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, הכנסה, מיומנות ורמות פריון - הסיכונים החברתיים הם גבוהים".
שיקולי ממשל מפחיתים במידה מסוימת את הסיכונים החברתיים והסביבתיים, הבאים לידי ביטוי בציון חיובי של הממשל ומוסדות המדינה: "החברה האזרחית ומערכת המשפט העצמאית הוכיחו את עצמם כמספקים בלמים ואיזונים חזקים במבנה המוסדי של ישראל. מסגרת המדיניות המקרו-כלכלית, כמו גם המדיניות והמוניטרית של בנק ישראל, איתנים ותמכו בהתערבויות מדיניות בזמן קצר". כמו כן, החברה מציינת כי העובדה שבעבר ערכה מדינת ישראל חקירות עצמאיות לגבי כשלים ביטחוניים גדולים וכן הקימה ועדה להערכת צרכי מערכת הביטחון לטווח ארוך, הם איתותים חשובים לרמות גבוהות של שקיפות ובקרה.
הסיכוי להורדת דירוג נוספת
בסיכום הדוח מציינים הכלכלנים של מודי'ס, כי "לאור תחזית הדירוג השלילית, החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה". החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל-"יציבה", "רק אם לאחר סיום העימות יהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקלית ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות וקביעת סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".
מוד'יס מזהירה, כי "סביר להניח שהדירוג יירד עוד במידה והמצב בצפון יסלים לעימות בקנה מידה מלא עם ארגון חיזבאללה, שיכלול גם השפעה שלילית משמעותית יותר על התשתיות והיכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש. כמו כן, הדירוג יירד במידה ויהיו אינדיקציות לכך שיכולות של מוסדות מדינת ישראל יפחתו באופן משמעותי מכפי שהחברה מעריכה כיום, לאור הצורך להתרכז במתן מענה ביטחוני. בנוסף, במידה ותהיינה עלייה בהסתברות לפגיעה כלכלית או פיסקלית בטווח הזמן הבינוני, מעבר לתחזיות שהחברה צופה כיום".
מה משמעות דירוג האשראי?
דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול. כאשר דירוג האשראי יורד, הריבית על הלוואות למעשה עולה והעול הכלכלי על נוטל ההלוואה - שהוא למעשה אזרחי מדינת ישראל במקרה זה - מזנק.
