בכמה ימים בלבד שני בנקים מרכזיים קרסו בארה"ב - סיליקון ואלי בנק (SVB) וסיגניצ'ר בנק. כעת, החשש הוא מהמשך "כדור השלג" שיוביל לקריסתם של בנקים נוספים, כאשר בנק אחד נוסף לפחות נמצא על סף סכנת קריסה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מדוע קרסו הבנקים, מה יקרה לכספי המשקיעים - בהן חברות הייטק ישראליות רבות - האם מצב כזה יכול לקרות גם בישראל וכיצד, אם בכלל, תושפע הריבית בארה"ב ובארץ מהמצב? ynet עושה סדר בפרשייה.
4 צפייה בגלריה
לקוחות מחוץ לסניף של סיליקון ואלי בנק (SVB)
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
איך הכל התחיל?
סיליקון ואלי בנק, שקרס בסוף השבוע האחרון והחל את "כדור השלג", נוסד בשנת 1982 על ידי ביל ביגרסטף ורוברט מדאריס, אשר לפי הסיפור (שמצוין גם באתר הבנק עצמו) הגו את הרעיון העסקי במהלך משחק פוקר. המטרה המרכזית: להעניק שירותים פיננסיים לסטארטאפים ולחברות טכנולוגיה, בדגש על מתן הלוואות, פיקדונות ושירותים בנקאיים נוספים.
לפי נתוני הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד"), נכון לשנת 2021, SVB היה הבנק הגדול ביותר בכל הקשור לפיקדונות בעמק הסיליקון. כיום יש לבנק סניפים גם בקנדה, בבריטניה, בסין, בישראל, בגרמניה, בהודו, בשוודיה ובדנמרק.
במהלך תקופת הקורונה, בשנים 2021-2020, הבנק זכה מהעלייה החדה בשווי המניות ובגיוסים הגדולים של שוק ההייטק העולמי, והיקף הפיקדונות שזרמו אליו זינק. בצל זאת, הבנק גם קנה איגרות חוב (אג"ח) ממשלתיות של ארה"ב בעשרות מיליארדי דולרים.
בחודשים האחרונים, בצל עליות הריבית החדות בארה"ב, הנפילה הקשה בשווקי ההון בשנה שעברה ובענף ההייטק בפרט, הבנק ספג מכה קשה כאשר תיק האג"חים שלו ספג הפסדים משמעותיים ולקוחות מהענף, אשר גייסו פחות כסף, הפקידו פחות לחשבונותיהם בבנק ואף משכו כספים רבים.
בצל ההפסדים העמוקים, בשבוע שעבר הודיע הבנק כי מכר את תיק ניירות הערך בהיקף של 21 מיליארד דולר בהפסד של 1.8 מיליארד דולר, שהיה אמור להירשם בדוחות הרבעון הראשון של השנה, ואף ייצא לגיוס הון של 1.75 מיליארד דולר.
מדוע קרס SVB?
על אף שההודעה כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על משבר בלתי-הפיך ליציבות הבנק, התגובה בקרב המשקיעים הייתה חריפה והחלה לסובב את כדור השלג שרמס בסופו של דבר את הבנק. לקוחות רבים ניסו למשוך עשרות מיליארדי דולרים מהחשבונות שלהם ומניית הבנק צללה בלמעלה מ-60%, רגע לפני שהמסחר בה הופסק.
כך, הבנק אשר היו לו התחייבויות הרבה יותר גדולות מסך ההון הנזיל שלו (מה שמכונה גם "יחס נזילות") ולא הצליח לעמוד בהתחייבויות, קרס בתוך פחות מיומיים.
ביום שישי האחרון התאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פיקדונות סגר את הבנק והעביר לידיו את המשמורת על כספי הלקוחות. בכך, מדובר בקריסת הבנק הגדול ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008, אז בנק ההשקעות המוביל ליהמן ברדרס פשט רגל.
מדוע קרס סיגניצ'ר בנק?
יומיים לאחר קריסתו של SVB, הרגולטורים בארצות הברית הודיעו כי השתלטו גם על הפיקדונות של בנק סיגניצ'ר מניו יורק. כמו כן, גורמים רשמיים אמרו כי ההנהלה הבכירה בשני הבנקים הודחה מתפקידה.
סיגניצ'ר בנק הוקם על ידי בנק הפועלים בשנת 2001 ובתחילת הדרך שימש בעיקר כבנק ליהודים עשירים בניו יורק, אולם ב-2005 הפועלים מכר את כל אחזקותיו בו. במשך שש שנים ברצף, עד 2016, היה סיגניצ'ר בעשירייה הראשונה של דירוג הבנקים של פורבס, ובשנת 2015 אף דורג במקום הראשון ברשימה. באותה שנה הוא גם כונה "הבנק המצליח ביותר בניו יורק".
טרם הקריסה, העסיק בנק סיגניצ'ר יותר מ-1,800 עובדים בארצות הברית וב-2021 עוד רשם רווח שהתקרב למיליארד דולר. בנוסף, לבנק היה קשר ארוך שנים עם נשיא ארצות הברית לשעבר דונאלד טראמפ ומשפחתו, ומימון לכמה ממיזמי מהמשפחה הגיע ממנו. עם זאת, הבנק ניתק כל קשר עם טראמפ לאחר המהומות בקפיטול ב-2021.
כיום, הוא אחד הבנקים המרכזיים בתעשיית הקריפטו והמטבעות הווירטואליים ונכון לסוף דצמבר היו לו נכסים בשווי כולל של 110 מיליארד דולר ו-88 מיליארד דולר בפיקדונות.
בדומה ל-SVB, גם קריסת סיגניצ'ר אירעה לאחר שלקוחות רבים מיהרו להוציא את פיקדונותיהם מהבנק בצל חששות ממקרה דומה ל-SVB, ולאחר שבשבוע שעבר נפלה מניית הבנק בכ-40%. למעשה, גם הפעם מדובר בשילוב של ניהול לא נכון של ההתחייבויות (יחס הנזילות), לצד "ריצה אל הבנק" מצד הלקוחות.
אילו עוד בנקים נמצאים בסכנה?
בנק נוסף שנמצא בסכנת קריסה מיידית הוא פירסט ריפבליק בנק, שצונח במסחר המוקדם בכ-70%. זאת, על אף שהרגולטורים בארה"ב הודיעו כי יסייעו לבעלי הפיקדונות להשיג את כספם בחזרה (ראו פירוט בהמשך) וחרף ההודעה של הבנק עצמו כי הצליח להשיג מימון מהבנק הפדרלי בארה"ב ומג'יי.פי מורגן צ'ייס המעניק לו עודף נזילות ראשוני של 70 מיליארד דולר.
פירסט ריפבליק בנק הוא בנק שמשרת ברובו לקוחות עשירים המחזיקים בפיקדונות של יותר מ-250 אלף דולר - הסכום שמבוטח על ידי הרגולטור האמריקני. מנייתו נמצאת במגמת ירידה חדה עוד משבוע שעבר, מתוך החשש כי גם לקוחותיו "יסתערו" על חשבונותיהם וימשכו את כל כספם.
במקביל, יש לא מעט שמועות ברחבי העולם על בנקים נוספים שעלולים להימצא גם הם בבעיית נזילות קשה, אולם אין ודאות שהמצב אכן יחמיר ושהם יקרסו. בין הבנקים הנוספים שהמניה שלהם צונחת בשיעור חד במיוחד בטרום המסחר: Western Alliance Bancorp ו-PacWest Bancorp.
האם זה יכול לקרות גם בישראל?
לא סביר שדבר כזה יקרה בישראל בעת הנוכחית. הסיבה המרכזית לכך היא שהרגולציה בישראל על יחס הנזילות של הבנקים נחשבת לחמורה במיוחד. כלומר, בנק ישראל דורש מהבנקים להחזיק בשיעור גדול של כסף נזיל בהתאם לשיעור ההתחייבויות שלהם, כדי למנוע מצב של קריסה בעת הסתערות גדולה של לקוחות ומשיכה של כספים רבים בבת-אחת.
בנוסף, בניגוד לבנקים כמו SVB וסיגניצ'ר בנק, הבנקים בישראל נחשבים למשקיעים "סולידיים" הרבה יותר, אשר לא מתמקדים בתעשיות ההייטק והקריפטו התנודתיות במיוחד, ולכן החשיפה שלהן לירידות חדות בשוק ולעליית הריבית מוגבלת יותר, מה שמוריד משמעותית את חשש המשקיעים.
מה יקרה לכסף ולמשקיעים?
בניגוד לחלק מהערכות קודמות בנושא, ממשל ביידן הודיע כי לקוחות שני הבנקים שקרסו יקבלו בחזרה את כל כספם. "אנחנו נוקטים בפעולה דומה לצמצום סיכונים", מסרו ממשרד האוצר האמריקני, הבנק המרכזי של ארה"ב והתאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פיקדונות (FDIC) לאחר סגירת סיגניצ'ר בנק.
עוד נמסר, כי ההפקדות יישמרו ו"את ההפסדים לא יישאו משלמי המיסים", אולם עד כה לא ברור לגמרי כיצד הכסף יוחזר מבלי שהמדינה תסייע מכיסה.
כדי לנהל את האופרציה, ה-FDIC הקים בנק "מגשר" שיאפשר ללקוחות סיגניצ'ר גישה לכסף שלהם. המפקידים והלווים של סיגניצ'ר יהפכו באופן אוטומטי ללקוחות של הבנק המגשר, נמסר מה-FDIC.
עם זאת, גורמים רשמיים אמרו אתמול כי בעלי המניות של בנק סיגניצ'ר ובנק סיליקון ואלי - בניגוד לבעלי הפיקדונות בו - לא יהיו מוגנים וככל הנראה יספגו את הקריסה בכיסם האישי.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התייחס אחר הצהריים (שני) בנאום מיוחד למצב בארה"ב והמשיך לנסות ולהרגיע: "המערכת הבנקאית שלנו בטוחה. משלמי המסים לא ישלמו על הפסדי הבנק". הוא הוסיף: "הרגולטורים שלנו פעלו מהר וביעילות כשזיהו את המשבר. אנחנו לא נעצור עד שהמערכת תתייצב - נעשה את כל מה שצריך. האזרחים האמריקנים חייבים להבין שכל פקדון שהופקד ב-svb יוחזר במלואו".
מה ההשפעה על חברות ההייטק הישראליות?
מכיוון שהרשויות בארה"ב הבטיחו כאמור שהכסף יוחזר למפקידים, ההשפעה על מרבית לקוחות הבנק ובהן חברות הייטק הישראליות הרבות ככל הנראה תהיה מוגבלת בלבד.
בנוסף, לאחר שהצוות הייעודי שהוקם לבחינת השלכות המצב התכנס אמש בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, גורם המעורה בנתוני החברות הישראליות שכספן הופקד בבנק שקרס ציין כי "אפשר כנראה להירגע מבחינת החברות הישראליות. רובן הוציאו את הכסף מהבנק ולא ניזוקו כלל. מצבן של חברות ישראליות בודדות עדיין לא ברור ונדע יותר פרטים תוך 48".
בצוות חברים בכירי משרד האוצר, רשות החדשנות, בנק ישראל והרשות לניירות ערך. חברי הצוות עודכנו בנתונים "בינתיים חלקיים בלבד", כלשון גורם שהשתתף בדיון ושנאספו במהלך סוף השבוע בארה"ב ומחברות בישראל. משתתפי הדיון ציינו כי היקפי ההשפעה מהתרסקות הבנק הפתאומית מנוטרים ונבדקים על ידי כלל הגורמים.
בהתאם, הצוות קבע דיון שני בעקבות קריסת הבנק ליום שלישי הקרוב, ועד אז יתברר גם אם יש חברות ישראליות שיפנו בבקשת סיוע למשרד האוצר ולבנק ישראל.
מה ההשפעה על הבורסות?
הקריסה של SVB הובילה לירידות חדות בשוק הפיננסיים העולמי. כך למשל, U.S. Bancorp צנח בכ-14% במסחר בשבוע שעבר, ולס פארגו בכ-12%, בנק אוף אמריקה ודויטשה בנק בכ-11% כל אחד וקרדיט סוויס בלמעלה מ-10%.
הבוקר (שני) המסחר באירופה מתנהל גם הוא בירידות שערים, אולם החוזים על וול סטריט מעורבים בצל הצפי להפסקת העלאות הריבית (ראו הסבר בהמשך), אשר ממתן את הירידות סביב קריסות הבנקים.
בינתיים בישראל, המסחר בבורסה בתל אביב מתנהל גם הוא בירידות שערים, לאחר שאמש ננעל במגמה אדומה במיוחד: מדד ת"א 35 איבד 3.1%, ת"א 125 צנח ב-3.31% ושורה של מדדים ענפיים, בהן ת"א ביומד, ת"א נדל"ן, ת"א מניב חו"ל ות"א בנקים צנחו בכ-4%-5% כל אחד.
מה הקשר לריבית?
ביום רביעי האחרון אישר יו"ר הפד, ג'רום פאוול, כי העלאות הריבית יימשכו, אולם אמר כי הדיונים עדיין בעיצומם ולא הוחלט מה יהיה שיעור העלאה. עם זאת, מאז המצב כאמור השתנה מאוד.
העלאת הריבית, שמשמעותה "התייקרות הכסף", נועדה להוריד את הביקושים ולמתן את האינפלציה. אולם, העלאת ריבית חדה במיוחד ובקצב מהיר עלולה להוביל למצב הפוך של גידול באבטלה ואף מיתון.
כל עוד מצב המשק היה חיובי יחסית ושיעור האבטלה לא עלה, הפד יכל להמשיך להעלות את הריבית בטענה כי המשק מצליח להתמודד עם זה והאינפלציה עוד לא ירדה אל היעד. אולם כעת, בשל משבר קריסת הבנקים בארה"ב קיימת הערכה שהריבית בארה"ב לא תעלה בשבוע הבא כפי שחזו קודם לכן:
"לנוכח הלחץ על מערכת הבנקאות, אנו כבר לא מצפים שוועדת השוק החופשי של הפד תודיע על העלאת ריבית בפגישה הבאה שלה, ב-22 במרץ", כתב בסקירה מעודכנת כלכלן גולדמן זאקס ג'אן האטסיוס (Jan Hatzius).
כמו כן, ייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בהחלטת הריבית הבאה בישראל בתחילת אפריל, כאשר התחזיות של רוב הבנקים ובתי ההשקעות כעת לגבי ישראל הן לעלייה מתונה יותר של רבע אחוז ואולי אפילו לעצירת עליית הריבית באופן זמני.
פורסם לראשונה: 13:45, 13.03.23
