איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת נזננסקי, מאפיק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: אדה (32), אלצ'קו (34), סיני (5), גולן (3), נגב (נולדה לפני פחות משבועיים).
הבית? אלצ'קו: "קנינו חצי דונם מול הכנרת ב-150 אלף שקל והבנייה עלתה באזור המיליון שקל, אבל בנינו את בית חלומותינו, לא חסכנו בכלום".
אפיק? אלצ'קו: "זה קיבוץ קהילתי מופרט ברמת הגולן. יש פה חקלאות ותיירות, אבל אנחנו לא חברי קיבוץ. עברנו לפה במטרה להתנתק מהחיים במרכז ולאפשר לעצמנו אורח חיים שונה. יש פה ביקוש היסטרי, ואם לפני הקורונה היה אפשר לקנות כל שטח שרצית, היום אנשים עומדים בתור". אדה: "אחרי שהתחתנו הבנו שביזבזנו איזה רבע מיליון שקל על שכירויות. גרנו בדירות פח במרכז והרגשנו שאנחנו עובדים רוב היום כדי להחזיר את ההוצאות, אז החלטנו לעשות את הצעד. לפני שבע שנים שמנו מקדמה של 20 אלף שקל והלכנו על זה. במשפחה ניסו לשכנע אותנו לא לעשות את זה, ועכשיו הם מגיעים אלינו ורוצים גם לקנות פה שטח". אלצ'קו: "הבחירה הייתה בין הערבה לגולן. היינו פה בטיול ולא רצינו לחזור הביתה, אז נשארנו".
מה חסר לכם כאן? אלצ'קו: "לא חסר כלום ויש פה המון יתרונות. יש הטבות מס גבוהות, והמשכורת שווה הרבה יותר. אורח החיים פה מגניב. יש פה מרחבים ושקט והכל הרבה יותר רגוע. אנחנו עפים על זה". אדה: "בתור זוג צעיר שעדיין מחפשים וצורכים תרבות, זה קצת חסר, למרות שאנחנו עובדים על זה. אלצ'קו מפיק אירועים ועשינו פה יריד בירה ענק ואנחנו מנסים לעשות את השינוי פה, להביא וליצור דברים בעצמנו".
אלצ'קו: "אני נמצא פה בתוכנית מקומית של הסוכנות היהודית שמגבשת צעירים מהאזור כדי לייצר יזמויות ולהשפיע על התוכן התרבותי, והמטרה שלי לקדם פה את התרבות ולהביא קהל שירצה להישאר פה".
מפיק אירועים? אלצ'קו: "התחלתי בתור נער ממכירת כרטיסים. אהבתי את זה ולמרות שחינכו אותי שלימודים זה מעל הכל, נהניתי מזה והבנתי שאפשר להרוויח מזה כסף. בגיל 16 עשיתי כבר אירוע ל-700 איש עם מוזיקה ולהקות שהופיעו שהיה הצלחה. זה התגלגל לערבי מסיבות והפקה של אירועים גדולים, הופעות, והתפתחתי לעבודה מול רשויות מקומיות. אני עושה פסטיבלים. למשל, מגיע לעירייה ומציע לה פסטיבל בירה בקיץ עם אמנים, ומרים את האירוע. בסוף השבוע הבא אני מרים אירוע מהמם בכפר הנוקדים למשפחות, 'פסטיבל שוטקה', באוויר הפתוח. זה פסטיבל בלקני במדבר, עם הופעות, מתחם מים, טיולי גמלים, שוק אוכל, חגיגה למשפחות".
מתבטלים אירועים? אלצ'קו: "עכשיו יש צמצום מאוד גדול של אירועים והדיבורים סביב סגר גורמים לביטולים. במקום להגיד שהתו הירוק זה משהו שמגן על הציבור ואנחנו יודעים לאכוף אותו, מדברים על סגר, וזה משפיע על האנשים. השבוע התבטלו לי שני אירועים גדולים ואני מקווה שלא נחזור עוד פעם אחורה. כי בקורונה הכל עצר".
קורונה? אלצ'קו: "הייתה תקופה לא פשוטה וחוסר ודאות מוחלט. מצאתי את עצמי בלי פרנסה והלכתי לעבוד בחקלאות. ואז נולד לנו רעיון לעשות סלי פיקניק. יחד עם הסל אנחנו מייצרים לאנשים מסלולי טיול מגניבים בגולן. היה מלא תיירות פנים בתקופה הזו וזה הצליח בטירוף. קראנו לזה 'אלצ'קו מטבח יווני' והתחלנו גם להביא ארוחות לאנשים שמתארחים בצימרים".
אדה? "אני מעצבת גרפית אבל כשהגעתי לגולן התקבלתי לנהל פה האב (מרכז) שהמטרה שלו להביא יזמים מאזור המרכז לפתוח פה שלוחות. וזה מצליח ובתפוסה כמעט מלאה. זה מקום מיוחד באמצע הטבע, ואתה יוצא לקפה ורואה את החרמון והכנרת מולך וזה מדהים".
השמות של הילדים? אלצ'קו: "בסיני הפכנו לזוג, בגולן בנינו בית, אז זה סימבולי, ונגב - אחרי שני הראשונים כבר לא יכולנו לקרוא לה דנה".
איפה עושים קניות? אלצ'קו: "היום אפשר להזמין הכל באינטרנט, אבל בכל מקרה העיר הקרובה היא קצרין. חצי שעה מפה. דואר מגיע עד הבית, ורופא יש במושב חמש דקות מפה. יש כאלה שחסר להם שופינג, אבל זה באמת בקטנה".
מינוס? אלצקו: "לא. עובדים בטורבו ולא בזבזנים. יוצאים פעמיים בחודש, לא טסים הרבה".
איפה אתם מבלים? אדה: "המושג בילוי השתנה כשהגענו לפה. היום זה לרדת לכנרת ולאכול פיצה. זה לא הבילוי של תל אביב כשהיינו בכל האירועים והכי חדים בסצנה, הדברים השתנו". אלצ'קו: "אני עוסק בחיי לילה אז אנחנו מוצפים, ובכל מקרה אנחנו רוצים לייצר בילויים לעצמנו. לפני שבועיים עשינו פה בטבע רייב עם מוזיקה וכלים חיים, והיה אירוע מגניב בשקיעה".
חופשה אחרונה? אדה: "רוסיה. יש לנו שם משפחה ואנחנו טסים בנוביגוד אחת לשנה". אלצ'קו: "אח של אמא שלי גר ביער מחוץ לסנט-פטרסבורג. זה מקום מדהים. יש סאונה, פטריות ותותי יער וכל היום שותים וחוגגים".
