נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, הזהיר היום (ב') שוב מהמשך החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה, רגע לפני שהחוק לצמצום עילת הסבירות עולה לקריאה ראשונה בכנסת. "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי-הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר, בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי", אמר הנגיד.
"להמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים, כפי שמתבטא בסיכונים לתחזית חטיבת המחקר, ושאת חלקם ציינתי בדבריי קודם לכן. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדו"ח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
את הדברים אמר הנגיד במסגרת מסיבת העיתונאים שלוותה להחלטת הריבית היום, בה עצר הנגיד רצף של עשר העלאות ריבית רצופות שהחלו לפני יותר משנה, בחודש אפריל 2022. הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה, בהתאם לרוב התחזיות, להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ובכך ריבית הפריים נותרה על 6.25%.
כשנשאל הנגיד האם הוא רוצה להעביר מסר לממשלה, רגע לפני שהחוק לצמצום עילת הסבירות עולה לקריאה ראשונה, אמר כי "אני חושב שדבריי מבטאים בדיוק את זה. אני לא אכנס פה לאיפה צריך לשבת ובאיזה פורום, אבל ברור לנו שזה צריך להיעשות בהסכמה".
בנוגע לשאלה האם הוא מעוניין להמשיך לכהן בתפקיד גם לקדנציה שנייה, אמר הנגיד כי "כרגע ידיי מלאות בעבודה ולפחות את ההחלטה שלי אני אקבל בהמשך, להערכתי סביב החגים. מעריך שהדברים יתכנסו לתקופה הזאת".
עוד צויין בהודעה שלוותה להחלטת הריבית כי התחזית למשק "מבוססת על תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך". לפי בנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3% ב-2023 וב-2024, ושיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3% (בתוך יעד בנק ישראל שהוא 1%-3%) וב-2024 הוא צפוי לעמוד על 2.4%. על פי תחזית בנק ישראל, ברבעון השני של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.75%/5%.
בבנק ישראל הוסיפו גם בהודעה כי "הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".
הנגיד הדגיש בדבריו בין השאר את הפיחות המשמעותי של השקל, וטען כי הוא נבע בעיקר "מגורמים מקומיים" וגרם לעלייה של אחוז-אחוז וחצי לאינפלציה. לדבריו, "בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות משמעותי בשקל. פיחות אשר נבע בעיקר מגורמים מקומיים, ופחות מהסביבה הגלובלית. על-פי ההערכות בתקופה זו נרשם פיחות עודף של השקל - כזה שאינו נובע מהגורמים הכלכליים שאפיינו את שוק המט"ח בשנים האחרונות. הערכות שמרניות מצביעות כי פיחות עודף זה תרם עד כה כאחוז עד אחוז וחצי לאינפלציה. ככל שהיחלשות השקל תימשך, הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה, ולכן ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר".
בבנק ישראל ציינו כי ההחלטה לעצור את העלאות הריבית התקבלה על אף שהאינפלציה עודנה גבוהה, אך בין היתר גם לאור כך שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה. לכן, ציינו כי הוועדה החליטה אמנם להותיר את הריבית על כנה, אך היא רואה "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה", נכתב בהחלטת הריבית.
עוד ציין הנגיד במסיבת העיתונאים כי "רמת הריבית הקיימת היום אמורה להיות מרסנת דייה כדי להוריד את האינפלציה ליעד, אבל יחד עם זאת הדרך להתכנסות האינפלציה ליעד עודנה ארוכה. אנו נמצאים בסביבת אי ודאות גדולה, לכן חשוב לי לציין כי בהחלט ייתכן שנצטרך לעלות את הריבית בהמשך ככל שלא נראה את סביבת האינפלציה מתמתנת".
בנק אוף אמריקה: "ההאטה בישראל - תוצאה של הבלאגן הפוליטי"
במקביל, בנק אוף אמריקה הזהיר היום מפני חקיקת הרפורמה הכלכלית וציין בסקירה על המשק הישראלי כי "הכלכלה בישראל מתחילה להראות סימנים של האטה, כאשר השקל נחלש בשיעור משמעותי עקב סיבות פוליטיות, מצב שמהווה נטל על האינפלציה בישראל".
בנק אוף אמריקה הזהיר, כי המשך אי הוודאות הפוליטית, הנמשכת כבר חצי שנה, צפויה "להחליש עוד את השקל מול המטבעות האחרים ולגרום במישרין לחידוש העלאות הריבית אף ביתר שאת". את מה שמתרחש במשק כעת מגדיר הבנק, שהוא מהמוסדות הפיננסיים הנחשבים בעולם, כתוצאות של "הבלאגן הפוליטי".
עוד הזהיר הבנק כי ההלוואות הבנקאיות למגזר הפרטי ממשיכות להאט ורכישות בכרטיסי אשראי פחתו. בנק ישראל פוסל בינתיים התערבות בשוק המט"ח ומעדיף להשתמש, לדברי כלכלני הבנק, בכלי העלאות הריבית שעלולות להתחדש.
"לא נכון להשפיע על מנגנוני השוק בחקיקה"
בנוגע לחקיקה הנוגעת לבנקים, שכן ברקע בשבועות האחרונים הונחו כמה הצעות חוק שנועדו, לפחות במהותן, לעודד את הבנקים להעביר ללקוחות חלק מהרווחים הגדולים שלהם, שנובעים בעיקר מעליות הריבית, נשאל נגיד בנק ישראל האם הוא מתנגד לחקיקה באופן כללי. הנגיד השיב כי "אנחנו במסע שייקח זמן עם רפורמות בתחום כדי להיטיב עם הלקוח ולשפר את השוק".
כשנדרש לכך שמדובר בצעדים ארוכי טווח, בעוד שהלקוחות מצפים גם לפתרונות מיידיים יותר, אמר כי "אנחנו לא רוצים להיכנס לנושא של תמחור, אני חושב שזה צעד לא נכון בטווח הארוך. אנחנו בהחלט אמרנו לבנקים 'לחדד את העפרונות' והם עשו את זה בצורות שונות ואנחנו מקווים שחלק מהצעדים יתבצעו גם בהמשך, אבל בטווח הארוך אני חושב שהגישה צריכה להיות להוסיף עוד גופים, גם חוץ בקאיים שיטיבו עם רמת התחרות. הדרך להתמודד עם זה זה לשפר את רמת התחרות.
"גם אם באיזשהי רמה בטווח קצר החקיקה תביא לאיזשהם פתרונות זה כניסה לעולמות של תמחור, של השפעה על מנגנוני השוק - ולכן לא נכון לקיים אותם". עוד הוסיף כי "התערבות חקיקתית במנגנוני השוק עלולה להביא לתוצאה לא רצויה בסופו של דבר".
