יזמית תמ"א 38 שהתנתה מסירת חניות לרוכשי דירות בפרויקט בפתח תקווה בכך שיישאו גם בעלות אחזקת החניות של הדיירים הוותיקים, תמסור להם אותן ללא תנאי ותפצה אותם בכרבע מיליון שקל. שופט השלום בתל אביב גיא הימן קבע שהתנהלות החברה, שסגרה את הדיל עם הדיירים הוותיקים מאחורי גבם של החדשים, מהווה הפרה של הסכמי המכר.
התובעים רכשו עשר דירות בבניין ברחוב אהרונסון אחרי שעבר חיזוק במסגרת תמ"א 38. אף שבהסכמי המכר נקבע שלכל דירה תוצמד חניה באמצעות מכפילים, הלכה למעשה מאז כניסת התובעים לבתיהם החדשים באפריל 2018 ועד היום טרם נמסרו להם מכפילים תקינים ועובדים.
לטענת הרוכשים, הסיבה למחדל נעוצה בבקשת היזמית לחייב אותם בעלויות התחזוקה של כלל החניות, לרבות אלה של הדיירים הוותיקים. לדבריהם, היזמית והדיירים הוותיקים הגיעו להסכמה שרוכשי הדירות במיזם הם אלה שיישאו בעלויות התחזוקה ובתשלומים השוטפים של מכפילי החניה.
אלא שלטענתם הם לא היו שותפים להסכמה והם מתנגדים לה נחרצות. בתביעה שהגישו הם עתרו לחייב את היזמית למסור להם את החניות ללא תנאי, ולפצות אותם במיליון שקל על עוגמת הנפש.
מנגד טענה היזמית שיש לדחות את התביעה מאחר שתנאי להשמשת המכפילים הוא שהתובעים יתקשרו עם חברת תחזוקה שאליה יועבר התשלום החודשי, ובלי זה – אין אפשרות לספק להם את החניות. עוד צוין שמדובר בעלות חודשית זניחה של שקלים בודדים בחודש, שמרבית הדיירים החדשים כבר הסכימו לשאת בה.
עו"ד אבירם לבאבל השופט הימן כפר בתזה שהציגה היזמית וכתב: "לא זו בלבד שהתובעים לא הסכימו לשאת בהוצאות תחזוקה של מתקנים שאינם משויכים לדירותיהם, אלא שעלויות אלו לא הסתכמו בסכומים פעוטים כי אם בתשלומים חוזרים ונשנים, כל חודש במשך שנים ארוכות. הכול, בהנחה שלא יידרש תשלום מיוחד עבור תיקון שהוא מעבר לתחזוקה השוטפת. תנאי שזו משמעותו הכספית לא יכול, לדעתי, 'להתגנב' אל הסכמת הצדדים בלי שיהא לו ביטוי מפורש וברור בהסכמי המכר".
בפסק הדין הודגש שמתווה החניות היה חלק מהסכמה פנימית בין היזמית לבין בעלי הדירות המקוריים, שהתובעים כדיירים חדשים לא היו שותפים לה, והיא אף לא הוזכרה בחוזים עמם. יתרה מכך, הגם שהסכמי המכר עם התובעים נחתמו עד לראשית 2016, היזמית הודיעה להם על חיובם בעלויות החניות רק במהלך אוגוסט אותה שנה, כלומר הנחיתה את זה עליהם כעובדה מוגמרת.
מאחר שההסכמים עם התובעים שותקים לגבי מתווה החניות האמור, ובהיעדר מקור כלשהו שבגינו אפשר לחייב אותם להתקשר עם חברת תחזוקה מסוימת כתנאי לקבלת החניות – קבע השופט שהיזמית למעשה הפרה את הסכמי המכר, ועליה לתקן זאת באמצעות מסירת מכפילי החניה לתובעים ללא כל תנאי, כשהם נגישים ותקינים, תוך חודשיים מפסק הדין.
עוד נקבע שהיזמית תפצה את התובעים, יחד ולחוד, ב-210,400 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, ותשלם להם שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 43,900 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד שי אבני
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב (קובי) כהן
• עו"ד אבירם לב עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
