ענף הבנייה בישראל ניצב בפני משבר חמור מאז קום המדינה. אתמול, התקיימה בכנסת השדולה לקידום והצלת ענף הבנייה והתשתיות, במטרה לטפל במצב המדאיג, ה-BDI חשף כי 350 חברות בניה קרסו השנה בלבד. קריסה זו הובילה לעיכובים משמעותיים בפרויקטים של דיור ותשתיות. בישיבה, דנו גורמים שונים, בהם נציגי ממשלה ומובילי תעשייה, בצורך הדחוף בתוכנית חירום להתמודדות עם האתגרים הללו. נוכח עליית מחירי הדיור ואיום הפיטורים במשק, ברור כי נדרשת פעולה מיידית לייצוב הענף ולמניעת השלכות כלכליות נוספות.

המשבר בענף הבנייה

מצב זה הולך ומחמיר מזה זמן מה, אך לאחרונה הגיע לרמות קריטיות. מדובר בעלייה של 7% של חברות שמתמוטטות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שכבר הייתה קשה לענף.
עיכובים במסירת דירות ופרויקטים של תשתיות ציבוריות עומדים בממוצע על כמעט תשעה חודשים. אין מדובר רק באי נוחות לרוכשי הדירות; זהו סימן לבעיות מערכתיות עמוקות יותר. העיכובים גורמים לאפקט דומינו, שמוביל לעלייה בעלויות, הפסדים כספיים וסכנה מוגברת לקריסה של חברות נוספות.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
המשבר גורם גם לנזק כלכלי משמעותי. ענף הבנייה והתשתיות הוא חלק מרכזי בכלכלה הישראלית, והקשיים בו מובילים לאובדן מקומות עבודה וחוסר יציבות כלכלית. עשרות אלפי ישראלים נמצאים בסכנת פיטורים, והמדינה עומדת בפני הפסדים פוטנציאליים של עשרות מיליארדי שקלים.
יתרה מכך, המצב מחמיר נוכח אירועי הביטחון המתמשכים ומלחמת "חרבות ברזל". הפסקת העבודה של כ-100,000 פועלים פלסטינים הביאה לירידה של 40% בפעילות הענף. מצב זה החמיר עוד יותר את המצב הקשה ממילא, והדגיש את הצורך הדחוף בפתרונות יעילים ובהתערבות ממשלתית מיידית.

הגורמים למשבר

ענף הבנייה בישראל מתמודד כיום עם משבר חמור, וישנם מספר גורמים מרכזיים התורמים למצב זה.
ראשית, ישנה השפעת המלחמה. העימות יצר סביבה מאתגרת לפרויקטים של בנייה. המצב הביטחוני הוביל לשיבושים ועיכובים, מה שהקשה על קבלנים לעמוד בלוחות הזמנים שלהם. לחוסר היציבות הזו הייתה השפעה מתגלגלת, שגרמה ללוחות הזמנים של הפרויקטים להתארך באופן משמעותי ולהגדלת העלויות עבור הקבלנים.

מחסור בכוח אדם מקצועי

גורם מרכזי נוסף הוא המחסור החמור בכוח אדם מקצועי. לפני המלחמה, כ-100,000 פועלים פלסטינים היו חלק בלתי נפרד מכוח העבודה בענף הבנייה. עם זאת, הפסקת עבודתם הובילה לירידה של 40% בפעילות בענף. ירידה פתאומית זו הפעילה לחץ אדיר על כוח העבודה שנותר ועצרה פרויקטים רבים.
ניסיונות הממשלה להביא עובדים זרים למילוי החסר כשלו. קשיים משפטיים ואתגרים לוגיסטיים פגעו במאמצים אלו, והותירו את הענף עם מחסור קריטי בידיים עובדות שגם לפני כן היה ענף מדמם. המחסור לא רק האט פרויקטים קיימים, אלא גם מנע את התחלתם של חדשים, מה שהחריף את המשבר הכולל.
השילוב של גורמים אלה הציב את ענף הבנייה במצב מסוכן. קבלנים מתקשים לעמוד בעיכובים ובעלויות המוגדלות, ללא התערבות מיידית, הענף עלול להתדרדר עוד יותר.

תגובות הממשלה והתעשייה

הקמת השדולה עם חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה היא צעד ראשוני להצלת הענף מקריסה השדולה התכנסה אתמול ביחד עם בכירים מהענף ובראשותם ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים לדון בפתרונות אפשריים. במהלך ההאזנה לדיונים, ניכרה תחושה משותפת של דחיפות והכרה בצורך בפעולה מיידית.

קריאות לתוכנית חירום

חברי הכנסת אלי דלל וזאב אלקין היו קולניים במיוחד בנוגע לצורך בתוכנית חירום. הם הדגישו כי המשבר החל עוד לפני אירועי ה-7 באוקטובר, אך החריף מאז בשל המצב הביטחוני המתמשך. אלקין ציין כי ענף הבנייה נמצא במצב חירום, עם ירידות משמעותיות בעסקאות ובהתחלות בנייה. החשש הוא שזוגות צעירים יספגו את עיקר המשבר, ויתמודדו עם מחירי דיור מרקיעי שחקים ומחסור בדירות חדשות.
ההצעה הייתה להניח בצד עיסוקים אחרים ולהתמקד ביצירת תוכנית מקיפה להתמודדות עם המשבר. תוכנית זו לא רק תייצב את הענף, אלא גם תמנע השלכות כלכליות נוספות, כמו פיטורי עובדים המונים ופגיעה בהכנסות המדינה.

מאמצים להבאת עובדים זרים

אחת מנקודות הדיון המרכזיות הייתה המחסור החמור בעובדים מקצועים. הפסקת העבודה של כ-100,000 פועלים פלסטינים בשל המלחמה הותירה חלל משמעותי. ניסיונות המדינה להביא עובדים זרים עד כה לא צלחו דיים. שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, הודה כי אמנם היו ניסיונות לייבא כוח אדם זר, אך התוצאות לא ענו על צרכי התעשייה.
יצחק מויאליצחק מויאלצילום: יח"צ
הייזלר ציין כי חלק מהעובדים הזרים שהובאו לא התקבלו על ידי הקבלנים, מה שהחמיר את הבעיה. האתגרים המשפטיים והבירוקרטיים מסבכים עוד יותר את המצב. למרות המאמצים הללו, הבעיה נותרה בלתי פתורה, והיעדר כוח האדם מקצועי ממשיך לעכב את ההתקדמות בענף הבנייה.
נציגי השדולה עם בכירי הענף בראשותו של ראול סרוגו הדגישו את התסכול משותף בקרב נציגי התעשייה. רבים הביעו כי הצעדים הממשלתיים הנוכחיים רחוקים מלהיות יעילים. נשמעו קריאות לפעולות ישירות יותר, כמו הקמת פורום שיטפל במשבר ומציאת דרכים מהירות יותר להבאת כוח האדם הדרוש.
הקבלנים הדגישו כי ללא שינויים משמעותיים, התעשייה שהייתה הבסיס להתפתחותה של ישראל עלולה להתמוטט לחלוטין.
בסך הכל, הדיונים בכנסת הדגישו את הצורך במאמצים מתואמים בין הממשלה לתעשיית הבנייה.
בדיון בשדולה טענתי כי אם לא יקרה משהו משמעותי בהוראת השעה, פתרון יצרתי ומחשבה מחוץ לקופסא להצלת הענף, התעשייה הזו שהקימה את המדינה הולכת להתרסק לחלוטין. אני לא מצליח להבין איך לא מצליחים להטיס עובדים ולהביא לפה מאה אלף עובדים להציל את הבנייה שבקריסה והתעשייה של העובדים. אפשר וצריך לעודד הבאת ישראלים לענף, אבל גם בשביל זה צריך תקציבים. עוד טענתי כי צריך להקים פורום להצלת המדינה, הענף הזה במשבר קיומי ומישהו חייב להתעורר.
אני שוב קורא לאחדות ולפעולה נחרצת של כל הנוגעים בדבר כדי למנוע קריסה נוספת.