בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה אח ואחות למכור לאח אחר שלהם דירות שקיבלו במתנה מאביהם. השופטים קבעו שהשניים חתמו על כתבי הסכמה מחייבים וטענותיהם לזיוף נדחו על סמך חוות דעת גרפולוגיות.
האב היה בעלים של בניין בן שמונה דירות והוא העניק במתנה דירה לכל אחד מהילדים. ב-2018 הציע אחד האחים לרכוש את הדירות של יתר האחים תמורת 1.45 מיליון שקל כל אחת, והם חתמו על כתב הסכמה שבו התחייבו לחתום מולו על הסכמי מכר.
לאחר שאח אחד ואחות אחת סירבו לעמוד בהתחייבות ולמכור את דירותיהם, זכה האח בתביעות שהגיש נגדם בבית המשפט למשפחה. שני הנתבעים ניסו להתגונן בטענה שהחתימה שלהם על כתב ההסכמה זויפה, אבל לאחר שחוות דעת גרפולוגיות אישרו שמדובר בחתימותיהם, בית המשפט קבע כי הם חתמו על הסכם מחייב.
השניים לא השלימו עם ההחלטה והגישו ערעורים למחוזי. הם טענו שאחיהם זייף את החתימות שלהם או "שתל" חתימות ממסמך אחר ותקפו את חוות הדעת הגרפולוגיות.
האח הזוכה טען בתגובה שהערעור עוסק בממצאים עובדתיים שבית המשפט לא אמור להתערב בהם. הוא טען כי חוות הדעת היו חד-משמעיות, ושבתביעה של אחותו היא אפילו לא טרחה לחקור את המומחית.
עו"ד זהבה סלומוןצילום: הדר ארטהשופט נפתלי שילה שכתב את פסק הדין קבע כי לא מצא שום סיבה להתערב במסקנות של בית המשפט למשפחה. הוא הדגיש כי שני האחים העלו רק טענה אחת והיא שחתימותיהם זויפו. הם לא התנגדו למינוי מומחיות כתב יד ובית המשפט מינה מומחיות מנוסות ומקצועיות שהגיעו למסקנות זהות שלפיהן מדובר בחתימות אמיתיות ברמת ודאות גבוהה ביותר.
בפסק הדין צוין כי במקרה של האח, בית המשפט למשפחה לא הסתמך רק על חוות הדעת אלא גם על עדויות תביעה אמינות ועל התרשמות לא חיובית מעדותו שלו. נקבע כי בית המשפט למשפחה פסק בצדק שהאח הנתבע התגונן בשתי טענות עובדתיות סותרות - כשמצד אחד טען שהחתימה מזויפת ומצד שני שהושתלה. "סתירה מהותית זו בליבת המחלוקת בתיק, פוגמת באופן קשה ביותר במהימנותו", כתב.
באשר לאחות ציין השופט שהמומחית מצאה התאמה בין החתימה על כתב ההתחייבויות לבין דוגמאות חתימה שלה בפרמטרים רבים, כולל מבנה האותיות, משיכת הקו, שטף הכתיבה, גודל האותיות ועוד. למרות זאת, האחות ויתרה על החקירה שלה ולפיכך לא ברור כיצד היא יכולה לתקוף כעת את ממצאיה.
בסיכומו של דבר נקבע כי טענת זיוף דורשת רמת הוכחה גבוהה ביותר כיוון שהיא מטילה כתם פלילי על המזייף – ושני המערערים לא עמדו בה. השופטות צילה צפת ועינת רביד הסכימו עם קביעותיו של השופט שילה. לפיכך, הערעורים נדחו והמערערים חויבו לשלם לאח שלהם הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד רפאל איתן
• ב"כ המשיב: עו"ד דורון אדרי
• עו"ד זהבה סלומון עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
