דירקטור בחברה פרטית שאינה פעילה מזה שנים מגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לצורך פירוקה. קופת החברה ריקה, ומהנסיבות עולה חשש מבוסס שלא יימצא מקור למימון ההוצאות הכרוכות בפירוק, ובראשן שכרו של הנאמן בהליך. האם רשאי בית המשפט להתנות את פתיחת הליכי הפירוק, או את קידומם, בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנאמן? בית המשפט העליון השיב אתמול בחיוב על השאלה הזו.
פסק הדין עוסק בחברות בלתי פעילות ללא נכסים, שחשוב להביא למחיקתן ממרשם החברות, שכן המשך קיומן כרוך בעלויות, ואינו משרת כל מטרה ראויה.
במסגרת פסק הדין הסביר שופט העליון עופר גרוסקופף כי "חברות 'מוזנחות', דוגמת החברה שלפנינו, חשופות לעיצומים, למשל בשל אי-תשלום אגרות או אי-הגשת דיווחים לרשם החברות ובהיעדר יכולת פירעון, הדירקטורים העומדים מאחוריהן עשויים לספוג עיצומים אלו בעצמם. אין חולק על כך שזהו הטעם לפתיחת ההליך גם במקרה שלפנינו".
התיק שהגיע להכרעת העליון עסק בחברת בנייה (המערערת) שאינה פעילה מ-2008, ואשר אינה מגישה דו"חות שנתיים לרשם החברות בהתאם לחוק מאז 2004. האדם העומד מאחורי החברה הוא בעל השליטה בה ודירקטור יחיד. במסגרת התיק נטען כי לאחר שהחברה התאגדה ב-1991 היא פעלה בתחום עבודות הבנייה במשך כ-17 שנה, אך בשלב זה, בעקבות קריסתם הכלכלית של שניים מלקוחותיה הגדולים, הפסיקה את פעילותה. חובותיה של החברה נאמדים כיום ב-1.75 מיליון שקל. בספטמבר 2022 הגישה החברה בקשה למתן צו פתיחת הליכים לצורך פירוקה.
הבעלים של החברה טען כי אין לה נכסים כלשהם ברי מימוש וכי בנוסף לחובות הקיימים היא עדיין צוברת חוב בגין אי תשלום אגרה לרשם החברות. לפיכך, ונוכח רצונו של הבעלים להימנע מהטלת עיצומים כספיים אישיים נגדו בשל רישומו כדירקטור בחברה, הוגשה בקשה להורות על חיסול החברה על דרך של פירוקה.
מנגד טען הממונה על חדלות פירעון כי אין לו התנגדות למתן צו פתיחת ההליכים, ואולם יהיה נכון שמתן הצו יהיה בכפוף להפקדת 2,500 שקל להבטחת הוצאות ניהול ההליך. הממונה על חדלות פירעון טען באמצעות עו"ד חיים זקס כי במקרים כאלה, בהם אין צפי לגביית כספים אל קופת הנשייה או לאיתור נכסים או זכויות, התועלת היחידה בניהולם צומחת לדירקטור היוזם את הליך הפירוק, ולא ייתכן שהנאמן יבצע את עבודתו ללא כל תגמול.
החברה, מהעבר השני, התנגדה להפקדה המבוקשת, תוך שהיא טוענת כי לא קיים בסיס חוקי לדרישה זו, ותוך העלאת חשש כי הסדר המחייב הפקדת ערובה להוצאות כתנאי לפתיחה בהליכי חדלות פירעון נגד חברות בלתי פעילות ירתיע בעלי עניין בחברות שכאלו מלהגיש בקשות רצויות לפירוקן.
בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת הממונה וקבע כי יש לחייב את בעל המניות, יוזם ההליך, להפקיד 2,500 שקל לצורך הבטחת הוצאות הנאמן בהליך, וכי ככל שלא יופקד הסכום - יימחק ההליך. החברה לא הפקידה את הערובה להוצאות עליה הורה בית המשפט המחוזי כתנאי לפתיחה של הליכי הפירוק בתוך פרק הזמן שנקצב לה. בעקבות כך הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הליך הפירוק.
החברה ערערה לבית המשפט העליון, שקבע אתמול (השופטים דוד מינץ ויחיאל כשר בדעת רוב) כי בית המשפט רשאי להורות במקרים המתאימים על הפקדת ערובה כתנאי למתן צו לפתיחת הליכים, ולא רק כתנאי למינוי הנאמן כפי שסבר השופט גרוסקופף בדעת מיעוט.
השופט מינץ קבע כי "אינני רואה אפוא כל קושי בחיובו של יוזם הליך (קל וחומר כאשר מדובר בחברה) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ניהול הליך במקרים כגון אלה, כאשר, כפי שציין בית המשפט המחוזי עולה כי הטעם היחידי העומד מאחורי הבקשה הוא רצונו של הדירקטור להימנע מהטלת עיצומים אישיים כלפיו".
השופט גרוסקופף ציין בהחלטתו כי הסכום שיידרש כערובה להוצאות ייקבע בהתאם להיקף הפעולות הנדרשות מהנאמן לצורך יישום תקין של הליכי הפירוק, על פי שיקול דעתו של בית המשפט. לדבריו, "יודגש עם זאת כי סכום זה ייקבע בשיעור מתון, שלא יעלה על אלפי שקלים חדשים בודדים, אלא בהינתן קיומה של הצדקה ייחודית לכך".
משמעות פסק הדין של העליון הוא כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שהורה כי על יוזם ההליך להפקיד 2,500 שקל להבטחת הוצאות ניהול ההליך, ומחק את ההליך לאחר שהסכום לא הופקד.
עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום, מסר בתגובה: "בשנים האחרונות החלה להתפתח תופעה רחבה של חברות שמגישות בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון כשקופתן ריקה מכל פעילות ונכסים. בהעדר נכסים לחברה קיים חשש ממשי שלא יהיו מקורות למימון פעולותיו של הנאמן שמונה על ידי בית המשפט לצורך יישום הליכי חדלות הפירעון.
"הממונה, המופקד לפי חוק חדלות פירעון גם על פיקוח על התנהלות הנאמנים, סבר שמינוי נאמנים ליישום הליכי חדלות פירעון של תאגיד במקום שאין מקורות מימון בסיסיים לתשלום שכרם - אינו הוגן. הבטחת שכר בסיסי לנאמן בתיקי פירוק - גם בתיקים שבהם החברה היא נטולת פעילות או נכסים - נדרשת כדי להבטיח שהנאמן יבצע באופן ראוי את מכלול התפקידים המוטלים עליו במסגרת פירוק וחיסול התאגיד וכן יתוגמל עבור עבודתו.
"לשם כך פרסם הממונה לפני כשנתיים חוות דעת מקיפה המבססת את סמכותם של בתי המשפט המחוזיים העוסקים בהליכי חדלות פירעון של תאגידים להתנות את מתן הצו לפתיחת הליכים בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנאמן. מרבית בתי המשפט המחוזיים אימצו את עמדת הממונה והתנו את מתן הצו לפתיחת הליכים בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנאמן. הממונה מברך על כך שגם בית המשפט העליון אימץ את חוות דעתו של הממונה, בפסק דין מקיף ומעמיק מאוד, ועל ידי כך העמיד הלכה חשובה בדיני חדלות פירעון והבטיח את הוגנות ההליכים ואת ניהולם התקין".
עו"ד אסף גולד שייצג עם עו"ד יעד רותם את החברה מסר בתגובה: "הטלת הוצאות על יזמים ובעלי עסקים קטנים נעשתה שלא מכוח הוראה מפורשת בחוק, כנדרש במצב תקין. יש להצטער על כי לא נעשתה הסדרה מקיפה של סוגיה זו, באופן שהצריך את בית המשפט העליון ליצור יש מאין הסדר בנושא. עם זאת, אנו שבעי רצון מכך שבית המשפט הגביל לאלפי שקלים בודדים את הסכומים שניתן להשית כך על מי שכל חטאם היה שביקשו לסגור את עיסקם. בתור מייצגם של אלפי לקוחות שנקלעו לסיטואציה זאת, אני מקווה שהחלטת בית המשפט תביא ודאות ואחידות לתחום".
עו"ד גולד הוא ממשרד אסף גולד ושות' ועו"ד רותם הוא ממשרד איתן לירז ושות'.
