יוחאי אברהמי, סמג"ד בגדוד קרקל, יצא לפני חודשיים וחצי מהקו שהוא ופקודיו תפסו בעזה, והתחיל לטפל בהריסות הבית שהותיר בכפר עזה, שנפגע מאוד בשבת השחורה. אברהמי (32), במקור מרחובות, שוכר דירה בקיבוץ. בתעודת הזהות שלו הכתובת הרשמית היא כפר עזה, הוא מצביע למועצה, הוא חלק מהקהילה והוא עבר לקיבוץ מתוך תחושת שליחות ציונית ורצון לגור בעוטף.
אבל להפתעתו, התברר לו כי למרות כל זה הוא לא זכאי לקבל את מלוא ההטבות והמענקים הכספיים הניתנים לתושבי הקיבוץ. הסיבה: הוא גר בקיבוץ שנתיים והרף לקבלת הסיוע המלא הוא שלוש שנים.
וכך, בזמן שמינהלת תקומה והמועצה מגלגלות את האחריות האחת על השנייה, אברהמי ועוד כמה תושבים במצבו נופלים בין הכיסאות. "הדירה שלי עמדה פרוצה ארבעה חודשים, אני לא יודע מה היה בה בשבת השחורה אבל חלק מהציוד שלי הרוס ואי אפשר להשתמש בו, אז בגלל שאני גר בקיבוץ פחות משלוש שנים אני לא מקבל מימון לציוד חדש, ומי שגר יותר משלוש שנים מקבל 40 אלף שקל ליחיד ו-50 אלף שקל לזוג לציוד הצטיידות? למה האפליה הזו?", הוא שואל.
אברהמי מספר כי "לפני כחודשיים היה כנס של מינהלת תקומה ובו הציגו את כל מה שנהיה זכאים לו במסגרת מה שמכונה 'מתווה לשלב הביניים'. זה השלב שבו אמורים לעבור לפתרונות דיור זמניים עד החזרה לקיבוץ, כלומר לקבל שכר דירה ומענק הצטיידות כדי להתחיל במקום חדש עד שחוזרים לקיבוץ. אבל מתברר שבמינהלת לא מתכננים שכולם יקבלו את המענק הזה או יחזרו לקיבוץ".
מה זאת אומרת?
"הבנו שיש פער משמעותי בין מה שמקבלים חברי ותושבי הקיבוץ הוותיקים, שגרים במקום מעל לשלוש שנים, לבין מה שמקבלים השוכרים, כמוני, שהם תושבים אבל גרים בקיבוץ פחות משלוש שנים".
נבהיר כי מבחינת מינהלת תקומה יש כמה מסלולים למתווה הביניים: במסלול הראשון של מעבר למגורים זמניים בקיבוץ רוחמה, מקבלים התושבים קרווילה, 1,200 שקל דמי כלכלה לנפש בכל חודש וכן מענק הצטיידות בסך 40 אלף שקל ליחיד ו-50 אלף שקל לזוג. במסלול השני יכולים התושבים למצוא לעצמם פתרון עצמאי, ואז יקבלו קצת יותר מ-6,000 שקלים עבור שכ"ד ומחייה, 1,200 שקל דמי כלכלה לאדם נוסף ומענק הצטיידות. המסלול האחרון הוא מהביטוח הלאומי, בו מקבלים 200 שקל למבוגר ו-100 שקל לילד במשפחה ליום.
לעומת זאת, התושבים השוכרים מתחת לשלוש שנים בקיבוץ קיבלו בחודש יוני הצעה למתווה הזה: שכר דירה חודשי של 4,800 שקל למשך שנה בלבד ללא מענק הצטיידות, תמורת ויתור על התושבות החל מ-1 באוגוסט 2024, וכעבור שנה - הפסקה של תשלום שכר הדירה.
"כתבו שכדי לקבל עזרה נצטרך לוותר על התושבות שלנו"
אברהמי טוען כי במינהלת אמרו להם "שאנחנו כלל לא חלק מהמהלך של המתווה, ושכדי להיכלל בו אנחנו צריכים לעבור בקיבוץ ועדת חריגים. הגשנו את המסמכים, כמעט רובנו קיבלנו תשובה שלילית ואז התחלנו לשלוח מכתבים לכל מי שאפשר. שלחתי מכתב ליו"ר תקומה, משה אדרי, דיברתי עם משרדי ממשלה ועם שרים, ולפני שבועיים קיבלנו הודעה באמצע הלילה שיש מתווה מיוחד עבור השוכרים".
מה המתווה שהוצע לכם?
"כתבו לנו שכדי לקבל עזרה בשכר הדירה למשך שנה נצטרך לחתום על מסמך שמבטל את התושבות שלנו בכפר עזה, ולחתום על כך שאין לנו דרישות נוספות ממינהלת תקומה או מהקיבוץ. הדד-ליין שקיבלנו לחתימה על המסמך הזה, או שלא נקבל כלום, הוא 1 באוגוסט".
אברהמי פנה במכתבים למינהלת תקומה ולמשרד למשימות לאומיות של השרה סטרוק, ולשר הרווחה, וגם ליו"ר מינהלת תקומה, משה אדרי, אבל לטענתו אף אחד לא ענה לו. בתגובה הוא העלה פוסט ברשתות החברתיות, בו כתב בין היתר: "לא מספיק להיות תושב הקיבוץ ולאבד כמעט הכל, גם לא מספיק לעמוד בכל אחד מהסעיפים בחוק להגדרת תושבות (ת.ז. זכות הצבעה, משרד הפנים), גם לא מספיק לעבור את ה-7 באוקטובר. ההחלטה על אם נקבל סיוע מלא או לא עוברת בבירוקרטיה מתישה ומייגעת שתכליתה היא לחסוך איפה שניתן ועל מי שניתן".
אברהמי מספר כי "אחרי שהפוסט הסתובב יומיים ברשת, היום חזר אליי משה אדרי, יו"ר מינהלת תקומה, זה ששלחתי לו את המכתב לפני כמה שבועות כבר. נשמע לי שהוא רוצה לעזור, אבל בשיחה איתו הבנתי שהוא לא מכיר את הפרטים ואת התנאים. אז איך הוא יכול לעזור? ושיהיה הכי ברור בעולם, אני בא מתוך הצבא, מתוך עזה, הייתי שם, אני יודע עם מה המדינה מתמודדת. אני לא מחפש אשמים. אני יודע כמה קשה לכולם. כמה כולנו נפגענו. אנשים בקיבוץ שלי ובעוטף כולו שנפגעו, המדינה כולה מתמודדת עם מצב מאוד קשה, וגם בפוסט שכתבתי אני מציין שאני לא מחפש אשמים ושאין בליבי גם על אנשים שלא אמרו לי את האמת, ולא על הקהילה ולא על הנהלת הקיבוץ שעוברת ימים מאוד קשים. אבל אני חושב שבמינהלת תקומה צריכים ללמוד את הנתונים ולראות איך עוזרים לנו, התושבים של הקיבוץ, כדי שנוכל ביום מהימים לחזור לגור בעוטף".
מה משה אדרי שאל אותך?
"הוא שאל אם ביקשו ממני לחתום על מסמך שאני מוותר על תושבות, אמרתי לו שכן. הוא ביקש שאשלח לו את המכתב. בתחושה שלי מישהו פה מנסה לנפנף אותנו, התושבים, מהקיבוץ, וזו הסיבה שביקשתי את הפרוטוקולים של כל הישיבות של מינהלת תקומה לקיבוץ כפר עזה. אני רוצה לקרוא להבין מי אמר מה – מינהלת תקומה, הנהלת הקיבוץ – מה נקבע מה אני לא יודע, כי לתחושתי וגם בשיח שלי עם משרדים ממשלתיים, זה נובע יותר מחוסר תכנון ולא מזה שרוצים להרע לנו".
ומה עם הנהלת הקיבוץ, איפה הם בתמונה, הם מוותרים עליכם בכזו קלות?
"לאורך כל הדרך הנהלת הקיבוץ חזרה ואמרה שההחלטה על אי מתן מעטפת למי שגר בקיבוץ מתחת לשלוש שנים היא אך ורק של מינהלת תקומה. שכל מי שמתחת לזמן שנקבע לא מקבל מעטפת זו החלטה של מינהלת תקומה, ובאמת, הדרישה שלנו היא לא מהקיבוץ עצמו אלא ממינהלת תקומה, כלומר מהמדינה. לצערי, אני בסיטואציה שאחרי שכתבתי את הפוסט בהנהלת הקיבוץ חושבים שאני נגדם ואני ממש לא נגדם. אני אוהב את הקיבוץ, הקהילה, החברים, השוכרים שגרים לידי, כולנו איבדנו חברים. יש זוג שגרים לידי חצי שנה ונרצחו, ואיבדנו אותם. אז מה אם הם שם רק חצי שנה? אסור לנו להיכנס למקומות של מי נחשב יותר ומי פחות".
"בנחל עוז אין אפליה בין התושבים"
גם ח' מתגורר בכפר עזה כתושב מזה שנתיים, וגם הוא גילה שאינו זכאי למעטפת המלאה של המתווה. "מבחינה דמוגרפית, אנחנו, השוכרים, צריכים הכי הרבה את השיקום, גם כי אנחנו ללא תמיכה משפחתית בקיבוץ, גם אנחנו בתחילת חיינו, עוד לא חסכנו כלום, עוד לא בנינו כלום, בנוסף לזה כואב לי אישית מאוד להרגיש מופלה ולהרגיש שהטראומה שלי מזולזלת בעיני אנשים שהיו אמורים לדאוג לי".
אתה כועס?
"אני מאוכזב, כי גם אם הם אלה שלא קבעו את הכללים האלה, הייתי מצפה מהם לדאוג לנו השוכרים התושבים בתחום הזה, כמו לכל מישהו אחר בקיבוץ".
מי שעוד צריך פתרון הוא ש', שגם הוא מתגורר בתושבות בכפר עזה, ונמצא במצב זהה למצב של ח' ואברהמי. בשנת 2004 עלה לארץ כחייל בודד ללא קרובי משפחה בארץ, ומאז שהוא כבר לא בצבא ולא עובד במסגרות ביטחוניות שבהן עבד - גם אין מי שידאג לו. שנתיים וחצי לפני המלחמה הוא עבר לכפר עזה, וחסרים לו חמישים ימים כדי לעמוד בתנאים.
אברהמי: "בנאדם כזה שהוא רווק, לבד, בן 39, ובדיוק התקבל לעבודה חדשה, צריך עכשיו ללכת לחפש את עצמו במקום אחר, במרכז הארץ, כי לא דואגים לו? איך במדינה לא רואים שיש פה עוולה שצועקת לשמיים, בשביל חמישים ימים.
אז מה אתם רוצים?
"אנחנו חושבים שאין מקום לאפליה במתן המעטפת אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, בטח כשמחבלים לא עשו אפליה בין מי ששוכר פה שלוש שנים לבין מי שתושב הקיבוץ לשנים רבות. כל מי שבחוק הוא תושב – צריך מענה. נכון, המענה יהיה מדורג, אבל הוא צריך להינתן בהגיון.
ממינהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה גיבשה ביחד עם הרשויות המקומיות וקהילות החבל מענה לכל קהילה לרבות קהילת כפר עזה. הקהילה קיבלה פתרון דיור ייחודי לתקופת הביניים באתר קהילתי כפרי, שניתן רק ל-4 ישובים בחבל. כחלק מפתרון זה גובש מענה ייחודי לתושבים אשר התגוררו בשכירות למשך תקופה של פחות משלוש שנים בישובים אלה ואשר אינם חלק מהקהילה. במסגרת המתווה שגובש, לאותם תושבים מוענק מידי חודש תקציב לטובת סיוע בדיור בהתאם להחלטת ועדת זכאויות וזאת עד לקיץ 2025, גם ככל שהסתיימו הסכמי השכירות של אותם שוכרים. יש להדגיש כי מענה דיורי זה מגיע לצד זכאויות אחרות ככל וקיימות מגופי המדינה כגון תשלומי ביטוח לאומי. המנהלת תמשיך לעבוד בשותפות מלאה עם קהילות החבל ולדאוג למענים לכל קהילה ותושב. היה ואדם מרגיש כי לא קיבל מענה דרך המתווה ראשי לפנות לוועדת זכאויות שתדון במקרה שלו באופן פרטני".
ציון רגב, מנהל הקהילה של קיבוץ כפר עזה: "התושבים שוכרי הדירות פונו לאחר ה-7 באוקטובר יחד עם כלל חברי הקהילה למלונות, ומהרגע הראשון מקבלים את מלוא התנאים הזהים כמו כל חבר קיבוץ. לקראת המעבר למגורי הביניים ברוחמה קיבלו שוכרי הדירות מהנהלת הקיבוץ מכתבים מפורטים המסבירים את התנאים ואת החלטת מינהלת תקומה והקיבוץ לפיה השוכרים פחות משלוש שנים לא אמורים להיכלל במתווה המעבר לרוחמה. את פרק הזמן של שלוש שנים קבעה מינהלת תקומה.
"לשוכרים ניתנה אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה, הערעורים נדחו כיוון שלא נמצאה עילה מבחינת תקומה ומבחינת הקיבוץ לבנות עבורם קרווילות ברוחמה. ההחלטה שהתקבלה הייתה שהמעבר לרוחמה מיועד רק לחברי קיבוץ, מי שיש לו בית בכפר עזה, בני משק או מי שנמצא בתהליך קליטה לקיבוץ, שוכרי הדירות לא עונים לקריטריונים הללו.
"עם זאת, לאור הכרתנו במצבם של שוכרי הדירות פעלנו גם אנחנו מול תקומה ולשמחתנו אושרה החלטה לפיה כל אחד מהשוכרים הנ"ל יקבל תמיכה במימון שכ"ד בגובה של 4,875 שקלים לחודש למשך שנה. אני חושב שההסדר הזה הוגן ומטיב. שוכרי הדירות אהובים ויקרים לליבנו אמרנו להם שעם החזרה לכפר עזה נשמח לקלוט אותם בחזרה לקהילה".
