ריתכו את המנעולים ובתגובה קירשנר חתך אותם עם מסור דיסק
פקחים של מועצה מקומית גדרה הגיעו הבוקר (ה') למשק קירשנר במושב בית אליעזרי וריתכו את המנעולים של מתחם המכירה הישירה של פירות וירקות לצרכנים. הבעלים משה קירשנר, מנהל את המקום יחד עם בנו והוא היה מחלוצי המכירה הישירה של תוצרת חקלאית לצרכנים במסגרת מחאת החקלאים נגד פערי התיווך מול הרשתות. קירשנר בתגובה ניסר את המנעולים בדיסק.
"אני מוכר מכירה ישירה לצרכן כ-5 שנים והחליטו לפגוע בי, אולי כי אני מפריע לרשתות השיווק באזור", אמר ל-ynet. "לא האמנו שזה יגיע למצב כזה. אני במצב נפשי על הפנים מהעניין הזה. אנחנו מצליחים לגרום למאות אנשים לאכול פירות וירקות תוצרת הארץ במחיר שווה לכל נפש, תורמים לתחושת השייכות של העם לארץ ולמדינה. למה לא לתת לנו לפעול"?
לפי המועצה המקומית, אין לכם רישיון עסק.
"לפני שנתיים המועצה המקומית, בראשות יואל גמליאל, החלה להתריע ולשלוח צווי בית-משפט לפיהם חלק מהעסק פועל ללא רישיון. ראש המועצה הוא גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואני טוען שיש לו עניין אישי נגדנו כי תמכנו במתחרה שלו בבחירות האחרונות. אנחנו טוענים שלא מאפשרים לנו אפילו להתחיל בהליך לקבלת רישיון עסק".
במועצה המקומית גדרה לעומת זאת, טוענים בתוקף שבית העסק עבר על החוק. לפי גורמים במועצה, בני המשפחה ביקשו היתר לשימוש במבנה בניגוד לייעוד הקרקע, והם קיבלו היתר שתוקפו כבר פג לשימוש כבית אריזה. אין למשפחה היתר לשימוש במבנה כמרכול. עוד טוענים במועצה כי האכיפה נגד המשק החלה עוד בטרם תחילת כהונת ראש המועצה הנוכחי.
קירשנר טוען: "רציתי רישיון עסק ופעלתי לקבל כזה. מכרתי פירות וירקות ואז אמרו לי שאני 'ירקניה מרכול', והרשות המקומית לא מאפשרת לי לעשות הליך לקבל רישיון עסק. ניסיתי. יש לנו את כל המסמכים, אישור כיבוי, בריאות, ואנחנו עומדים בכל התקנים ואני טוען שראש העיר לא מאפשר לנו לפתוח בהליך. לפי התקנות, אסור למרכול לפעול בלי רישיון עסק. פנינו לבית-משפט ופסקו נגדנו כי אנחנו צריכים רישיון עסק מהרשות המקומית. אני טוען שיש עסקים באזור שפועלים על שטח חקלאי ולא מוכרים רק פירות וירקות ונגדם ראש המועצה לא פועל לכאורה".
פעלתם באופן לא חוקי. כיום העסק פועל באופן חוקי?
"אכן הפעלנו מקום ללא רישיון עסק וניסינו להשיג רישיון עסק, אך המועצה לא מאפשרת לנו לכאורה לקבל רישיון כזה. כרגע, אנחנו כבר לא מפעילים מרכול במקום, אלא מוכרים פירות וירקות רק מהמשק שלנו. מכירה סיטונאית בלבד של ירקות ופירות טריים בלבד וראש המועצה מסרב לתת לנו לפעול, לדעתי בגלל סכסוך אישי. ראש המועצה לא מוכן להיפגש איתנו, לא מוכן להתחיל מתן היתר, לא מוכן שנגיש הבקשה.
"רצינו שיאשרו לנו למכור זיתים כבושים ומוצרים נלווים שמאפיינים מרכול ולא ביצים ולא מוצרים נלווים בית-המשפט לא אישר זאת. מה שהיה בעייתי הפסקנו למכור עוד לפני שנתנו את הצו, לפני כחודש. מותר לי למכור פירות וירקות טריים".
לפי חוות דעת, שימוש בשטח חקלאי למכירת תוצרת חקלאית לא דורש רישיון עסק
הסכסוך בין קירשנר למועצה הגיע לביהמ"ש העליון, שלפי המועצה פסק נגד המשק. לטענת קירשנר בעקבות ההחלטה הוא עבר למכור תוצרת מהעסק שלו בלבד ולמרות זאת המועצה פעלה לסגירתו.
ב-2016 משה קירשנר פתח את המשק שלו למכירה ישירה, במחירים נמוכים והוביל מהפכה. הוא מכר בזול יחסית לרשתות והודיע שעשה זאת כי נקטרינות שהוא מגדל נמכרות לצרכנים ברשתות ב-500% יותר ממחיר המכירה. מאז נפתחו עסקי מכירה ישירה רבים ואתרי אינטרנט שמתווכים בין צרכנים לחקלאים בלי שרשתות השיווק גורפות רווח באמצע אבל קשה לומר שהמחירים שהחקלאים נוקבים בהם תמיד נמוכים יותר משל הרשתות. כוח הקנייה של רשתות הענק חזק מהם. למרות זאת זה טרנד יציב מאוד.
לעיתים קרובות החקלאים מוכרים במשק שלהם תוצרת שאינה רק שלהם. בין היתר ירקות כבושים, ביצים ופירות וירקות שלא גודלו במשק שלהם, שכן לרוב חקלאים לא מגדלים כל מה שצרכן מחפש בבואו לרכוש תוצרת חקלאית. בשלטון המקומי טוענים כי לפי חוק לחקלאים אסור למכור תוצרת שאינה שלהם אלא אם יש להם רישיון לניהול מרכול. חלק מהרשויות המקומיות רודפות חקלאים על סעיף זה.
לפי חוות דעת של עו"ד ישי פולק סמנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל, שנכתבה ב-2016 אז החלו חקלאים רבים למכור ישירות לצרכן, צו רישוי עסקים אינו מחייב ברישוי עסק מכירת תוצרת חקלאית טרייה מתוך החלקה החקלאית, לכן היא פטורה מרישוי עסק.
לפי חוות הדעת, שכמובן הוזמנה על-ידי החקלאים אך היא חוות דעת מקצועית, מועצת רשות מקרקעי ישראל קיבלה החלטה בהתאם לעמדת משרד החקלאות שמאפשרת מכירת תוצרת חקלאית לאחר עיבוד ראשוני של התוצרת. כלומר ניתן להשכיר מבנים לתעסוקה לא חקלאית, בשימושים שיש בהם זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי.
לכאורה זה מאשר את המכירה הישירה של תוצרת חקלאית מעובדת ראשוני בחלקה חקלאית כפעילות חקלאית לכל דבר ועניין ולא רואים בכך עוד שימוש חורג להסכם החכירה.
לא ברור מה יחס החוק לגבי תוצרת חקלאית שלא גודלה במשק החקלאי, אך נמכרת בו. גם בהצעת חוק החקלאות 2021 יש התייחסות לנושא ולכך שיש לאפשר מכירה ישירה לצרכן כעוד אמצעי התפרנסות לחקלאים שמתקשים להתפרנס מחקלאות בלבד.
מהמועצה המקומית גדרה נמסר בתגובה: "העסק משק קירשנר נסגר על פי פסיקת בית-המשפט העליון, בפסק דין חלוט וסופי. העסק פעל ללא רישיון עסק כפי הנדרש על פי חוק. לנוכח זאת, הורה בית משפט העליון, בערכאה סופית, על צו סגירה של המקום. המועצה המקומית פועלת, כמו תמיד, באחריות ותוך שמירה על הוראות החוק ופסיקות בית המשפט".
מהתאחדות האיכרים נמסר בתגובה: "מכירות ישירות מהחקלאי לצרכן נולדו מתוך מצוקת החקלאים, שאינם מצליחים להתפרנס בכבוד בשל נחיתות הכוחות מול רשתות השיווק ובשל אוזלת היד של ממשלות ישראל להוזיל את תשומות הגידול כמו מים וכוח עבודה. על פי דין, מותר לחקלאי למכור בשטח שלו את התוצרת אותה הוא מגדל, אך בשל העובדה שכל חקלאי מגדל מגוון מוגבל של תוצרת - זה לא כדאי לצרכן. לכן, מכירות ישירות דואגות לספק מגוון פירות וירקות מחקלאים נוספים על מנת לסייע לחבריהם מחד ולספק לצרכנים תוצרת מגוונת מאידך. אולם מכירה שכזאת מחייבת רישיון עסק. ככל שרשות מקומית אינה מוכנה לאשר רישיון עסק למי שעומד בכל התנאים הנדרשים על פי חוק, יש לבחון את הסיבה האמיתית להתנגדותה. התאחדות האיכרים פועלת לשינוי החקיקה על מנת לאפשר מכירה ישירה של תוצרת חקלאית בשטח החקלאי, גם אם התוצרת אינה של בעל השטח".
