שבוע וחצי עבר מאז פרסום מעקב ynet ממנו עלה כי שוב הבנקים לא גלגלו את מלוא עליית הריבית לפיקדונות האזרחים. מאז, יו"ר ועדת הכספים קרא למפקח להתערב בסוגיה ואף ציין כי יכנס את הוועדה לדון בנושא - אולם לאחר מכן אמר שהוא זקוק לאישור הליכוד כדי לעשות זאת, ובסופו של דבר עדכן כי לא קיבל את האישור מהליכוד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הבוקר (ד') שלח המפקח על הבנקים מכתב חריג יחסית למנכ"לי הבנקים וחברות האשראי וקרא להם "להתאים את מוצרי האשראי לצורכי הלקוחות ובין היתר להתייחס לסוג הריבית שתגבה על האשראי (קבועה או משתנה), לאפשרות שיחולו שינויים בשיעורי הריבית וההצמדה ולהשפעתם האפשרית של שינויים אלו על גובה ההחזר של הלקוח".
אכן, פעילות הבנקים בנושא הפיקדונות עוררה תגובה ציבורית נרחבת אשר אף הובילה את כל הבנקים הגדולים בשוק לשפר את תנאי הריבית שהם נותנים על חלק מהפיקדונות, אם כי לא על כולם ולא בשיעור הריבית המלא שבו עלתה הריבית במשק בחודשים האחרונים - 1.9% מאז חודש אפריל ועד היום.
יתרה מכך, חלק גדול מהבנקים עדיין "משחקים" על חוסר הידע של מרבית הציבור על אודות ההבדל בין פיקדון עם ריבית משתנה, אשר יעלה אם בנק ישראל יכריז כצפוי על העלאות ריבית נוספות, לבין פיקדון עם ריבית קבועה אשר לא יהיה מושפע מכך. כך, חלק מהבנקים מציעים פיקדונות עם ריבית שנתית גבוהה לכאורה של 3%-3.5%, אולם מדובר בפיקדונות עם ריבית קבועה אשר לא בהכרח תשתלם לכולם אם בנק ישראל אכן ימשיך להעלות את הריבית במשק, כפי שהוא עצמו הכריז שיעשה.
"לגלגל את כל הריבית זה כמו עוף בשקל - לא רווחי"
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, התייחס לנושא גל בר דעה, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו - בו כיום אין מוצר של פיקדון בריבית קבועה אלא בריבית משתנה בלבד, וטען כי מדובר ב"פופוליזם" של הבנקים המסורתיים בשוק. "אני לא מאמין בלעשות פרסומת בטלוויזיה ולהגיד ש'רק היום, רק לשלוש שנים, יש לי פיקדון ב-3%'. כשאני שם 1.9% ריבית על על הפיקדון החודשי זה לא הטבה וזה לא מבצע - זה המוצר".
על הסיבה בגינה גם וואן זירו לא גלגל את מלוא העלאת הריבית לפיקדונות האזרחים, אמר בר דעה כי "אני לא יכול לגלגל ללקוחות את מלוא עליית הריבית לפיקדונות, כי זה לא ישתלם לי. אם תגלגל הכל ללקוחות ותעשה את זה בצורה גורפת, לא כהטבה או קמפיין, אז זה 'עוף בשקל' - זה הפסדי".
גם ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, התראיין לתוכנית אמש וטען כי "הבנקים אומנם לא עוברים על החוק, אבל יש למפקח כלים לטפל בזה. אני נפגש איתו מחר (היום, יום רביעי - ד"ר) לקראת הדיון שהולך להיות בוועדה כדי לשמוע יותר ואני בטוח שהוא גם רוצה למנוע את המצב הזה של רווחיות עודפת של הבנקים על חשבון הציבור".
הכוח בידיים שלנו - הצרכנים
וכאן נשאלת השאלה - מה המפקח על הבנקים באמת יכול לעשות בנידון? המכתב של אבידן הבוקר מוכיח כי הוא אינו מתעלם מהביקורת הציבורית בנושא, אולם ספק אם יש ביכולתו באמת להכריח בנק בישראל - שהוא חברה למטרות רווח - לשנות את המודל העסקי שלו ולהרוויח פחות על הפיקדונות. יתרה מכך, השאלה האם הוא בכלל צריך לעשות זאת במדינה דמוקרטית המנכלת כלכלה של שוק חופשי היא שנויה במחלוקת.
למה הבנקים נהנים מעליית הריבית והאזרח לא? בכיר בבנק ישראל: "זה שוק חופשי, הם יכולים"
(צילום: נויל האריס)
אז נכון, אי-גלגול מלוא הריבית לפיקדון האזרחים ברקע רווחי העתק של הבנקים בתקופה האחרונה מעורר את כעסם של לקוחות רבים, וכנראה שבצדק. אולם, הפתרון הוא לא התערבות בוטה של גוף ממשלתי במודל עסקי של חברה פרטית, אלא בכך שאנו - הצרכנים, נביע את מורת רוחנו מהתנאים הבלתי מספקים שאנו מקבלים מהבנק, נתמקח על כך ואף נעבור בנק במקרה הצורך.
וכן טמון שורש הבעיה: על אף רפורמת המעבר "בקליק" של בנק ישראל, הישראלים עדיין מפחדים לעבור בנק. אפילו חה"כ קושניר ציין כי הוא אינו יודע כמה אנשים עברו במסגרת הרפורמה, אולם "אין ספק שזה עובד לאט".
אם אנחנו, האזרחים, נתחיל להשתמש בכוח הצרכני שלנו על מנת להתמקח על התנאים שהבנקים נותנים לנו - הן בהקשרי הריבית על פיקדונות והן בכל הקשר אחר כדוגמת עמלות עו"ש, מט"ח, הלוואות ועוד, לבנקים לא תהיה ברירה אלא לשפר את תנאי הלקוחות כדי לשמור על הרווחיות שלהם. וכך, כאשר מספיק בנקים יעשו זאת, השאר יאלצו ליישר קו.
כמו שאנו הצרכנים הישראלים יודעים להביע חוסר שביעות רצון מהמחיר שאנחנו משלמים במכולת, בסופר או אפילו על סלולר או על אינטרנט, עלינו להבין שהעלות שאנחנו משלמים לבנק בכל חודש לא חקוקה בסלע והיא אינה גזרת גורל, אלא במידה רבה היא תלויה בנו.
פורסם לראשונה: 13:37, 07.09.22
