הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2023 התנהלו אמנם במשרד האוצר בשבועות האחרונים במהירות רבה מאשר בעבר, אולם באגפי האוצר העוסקים בתקציב קיימת בימים האחרונים אווירה של "סוף עונה", וכעדות עובדים במשרד, הדיונים מתקיימים "בחוסר חשק, כי כמעט ברור לגמרי שאנחנו שוב עובדים לחינם והתקציב הזה לא יעבור במצב הפוליטי שנוצר בכנסת".
בכירים במשרד האוצר, ובהם השר אביגדור ליברמן, דרשו בשבועות האחרונים מראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, וראשי אגפים נוספים, שעוסקים בפרקי חוק ההסדרים הצמוד לתקציב החדש, לזרז את הכנת החוק ולהתדיין בענייני החוקים השונים עם הנוגעים בדבר.
אולם, כעת חוששים פקידי האוצר כי עבודתם תהיה שוב לריק, כפי שאירע להם כבר רק לפני שנה וחצי, אז הם הכינו תקציב מדינה לשנים 2021-2020, אך כאשר עסקו בהכנת סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים כבר היה ברור להם בוודאות שאין כלל כוונה לראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ולשר האוצר לשעבר, ישראל כץ, להגיש את התקציב לאישור הכנסת.
אישורו היה מביא כעבור חודשים אחדים למינויו של שר הביטחון בני גנץ לראש הממשלה במקומו של נתניהו. הסוף היה ידוע מראש: התקציב לא הוגש לאישור הכנסת, ועל פי חוק הוכרזו בחירות, שבעקבותיהן קמה ממשלת בנט-לפיד.
כעת, כאשר אין לקואליציה עוד רוב בכנסת (המצב הנוכחי הוא 60-60), והיא לא מצליחה אפילו להעביר חוקים שמזוהים עם הימין והליכוד, כמו חוק הארכת תקנות יש"ע, או את מינויו לשר הדתות מחדש של סגן השר מתן כהנא, אין סיכוי אמיתי להעברת תקציב המדינה ואישורו בכנסת בתוך שלושה חודשים.
לאחרונה כבר חלו עיכובים באישור התקציב בממשלה. הדיון שנועד להתקיים ב-9 ביוני ונדחה ל-16 ביוני, נדחה בפעם השלישית ל-23 ביוני, שבו צפויה הממשלה לקיים דיון מרתוני לאורך כל היום כדי לאשר בישיבה אחת את כל תקציב המדינה, ואת חוק ההסדרים, שיהיה הפעם קטן בהיקפו בהרבה מהחוק לתקציב השנה הנוכחית.
בשנים רגילות החלו הדיונים באוצר על גיבוש התקציב רק בסביבות החודשים מרץ ואפריל, התקציב הוצג לראשונה לראש הממשלה ולשרים במאי ויוני, והובא לאישור הסופי של הממשלה ביולי או אוגוסט. התקציב הוגש אז לכנסת אחרי החגים, בראשית נובמבר, ואושר עד ל-31 בדצמבר.
השנה, בשל הנסיבות הפוליטיות הרגישות ואובדן הרוב של הקואליציה בכנסת, מנסים ראש הממשלה ושר האוצר לזרז מאד את דיוני התקציב ולהביאו, יחד עם חוק ההסדרים, לאישור בממשלה, שם הוא אכן צפוי להיות מאושר ברוב גדול אם לא פה אחד, כבר בעוד שבועיים.
תקציב המדינה המתוכנן יהיה הגדול אי פעם בתולדות המדינה ויסתכם לראשונה בחצי טריליון שקל (500 מיליארד שקל) ואולי אף ביותר מכך, אם שיעור האינפלציה יעלה עוד בהמשך השנה.
בשנת 2020, בשל השימוש שנעשה בשיטת "הקופסאות", שנועדו לטפל בכל היבטי משבר הקורונה החמור – התרופות, החיסונים, הסיוע לעסקים והמענקים לאזרחים - הגיע התקציב, יחד עם "הקופסאות" המיוחדות, ליותר מ-600 מיליארד שקל, אך תקציב המדינה עצמו הסתכם רק בהיקף של 426 מיליארד שקל.
חוק ההסדרים החדש מכיל 30 רפורמות, אך חלקן צפויות לצאת ממנו במגעים שמנהלים ממש בימים האלה בקואליציה ואנשי האוצר עם ראשי המפלגות ומשרדי הממשלה, כדי לנסות ולהשיג רוב בכנסת לתקציב ולחוק ההסדרים. אם התקציב יאושר בכל זאת בכנסת, יגברו הסיכויים ששר החוץ יאיר לפיד ימונה לראש הממשלה בקיץ של השנה הבאה, אם הממשלה לא תיפול קודם לכן בהצבעת אי אמון.
בחוק ההסדרים כלולות כמה רפורמות חשובות מאד ואחרות שהוכנסו לחוק כ"עיזים", כמו התניית סיוע תקציבי רק לישיבות שינהיגו לימודי ליבה. תמיכת החרדים בתקציב אם יוצא "העז" הזה תאפשר את העברתו, אך הסיכוי לתמיכת החרדים פחת בימים האחרונים נוכח המצב הפוליטי שנוצר בכנסת.
בין הרפורמות החשובות שצפויות לזכות באישור הכנסת, אם התקציב יעבור: איסור להחזיק יותר מ-50 אלף שקל בבית וחובת דיווח מהיכן הגיעו 200 אלף שקלים, אם יימצא סכום כזה ברשות אזרח. הנהגת "מס נסועה", על פי היקף הנסיעה של כל מכונית, כדי להוות תחליף להכנסות הפוחתות של המס על הדלק, בשל הגידול במספר הרכבים החשמליים, ושורת רפורמות שנועדו לבלום את עליית מחירי הדיור.
כידוע אי אישור תקציב המדינה בכנסת מוביל אוטומטית לפיזור הכנסת ולהכרזת בחירות. יחד עם זאת מותר יהיה, על פי החוק הקיים מזה שנים, לאשר את תקציב המדינה לשנת 2023 ברוב רגיל (אין צורך ב-61 קולות) במליאת הכנסת גם מעבר ל-31 בדצמבר 2022, עד ל-31 במרץ 2023.
