עשירי נורבגיה מקווים שבבחירות המקומיות שייערכו מחר כוחה של הממשלה הנוכחית יפגע בצורה משמעותית על ידי בחירה בנציגים ממפלגות אחרות. מאז שממשלת המיעוט של ג'ונאס גאהר סטור נכנסה לתפקידה לפני פחות משנתיים, היא החלה לנקוט בצעדי מיסוי משמעותיים כנגד עשירי המדינה, מה שגרם להרבה מהם לעזוב אותה לטובת שווייץ.
בין הצעדים שנקטה הממשלה: הגדלת "מס העושר" מ-0.85%, שהנהיגה קודמתה, ל-1.1%. בנוסף, שיעור המס האפקטיבי על דיבידנדים ורווחי הון עלה גם הוא.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כ-65 נורבגים עשירים בעלי הון מוערך של 47 מיליארד קרונות (כ-4.4 מיליארד דולר) עברו לשווייץ תוך שנה. הם כוללים, בין השאר, את קייל אינגה רוקה, מיליארד נפט, שנחשב לאדם השביעי הכי עשיר בנורבגיה, קריסטופר רייטן, יורש של אחת מחברות הקמעונאות הגדולות במדינה ואפילו אלפי הלאנד, אביו של כוכב הכדורגל ושחקנה של מנצ'סטר סיטי, ארלינג הלאנד.
מנגד, האדם העשיר במדינה בשנת 2021, גוסטב מגנאר וויטצו בן ה-30, יורש של אימפריית גידול סלמון, ביטל מעבר מתוכנן שלו לשווייץ ברגע האחרון כדי לא להשאיר מאחוריו את המשפחה והחברים.
"יש נורבגים שמגיעים לשווייץ מדי שבוע. הם מרגישים שאין להם ברירה, והבעיה היא מערכת המיסוי", אמר לסוכנות הידיעות בלומברג היזם טורד קולסטאד, שנחשב לאחד מ-400 עשירי נורבגיה ועזב להתגורר בלוצרן.
אמנם הבחירות הכלליות בנורבגיה יערכו רק בשנת 2025, אבל תוצאות רעות בבחירות המקומיות יפעילו לחץ כבד על הממשלה במדינה, מה שעלול לגרום לה לזנוח תוכניות עתידיות "לפגוע" עוד יותר בעשירים.
הרצון של הממשלה להטיל מיסים משמעותיים על עשירים היא חלק מהתפיסה של המדינות הנורדיות לשוויון וצדק חברתי, יחד עם זאת אחרים רואים זאת כצעד שבסוף יפגע בכלכלה עצמה. סטור עצמו כינה את עזיבת העשירים כ"הפרה של אמנה חברתית".
אגב, גם ראש הממשלה נחשב לאיש אמיד, אחרי שירש כסף ממכירת חברה לייצור תנורים שהייתה בבעלות סבו. הוא משך דיבידנדים בשווי של 187 אלף דולר בשנה שעברה, כשהתקשורת המקומית טוענת שהכספים הללו היו כדי לשלם את אותו "מס עושר", אותו החיל על אחרים.
שווייץ הפכה ליעד לעשירי נורבגיה בעקבות מדיניות של הקלות מס כלפי עשירים. בין היתר, על מנת להתגורר במדינה, העשירים צריכים לשלם סכום חד פעמי לרשויות ואין צורך בתשלום במסגרת אמנת כפל מס.
המדיניות של נורבגיה, היא כאמור, די רווחת במדינות הנורדיות, והגיעה אחרי מגפת הקורונה כשמחירי המניות זינקו ואיתם גם מחירי הנדל"ן, בזמן שעובדים בשכר נמוך נפגעו. במקביל, לאורך שנים, בעלי עסקים ניצלו פרצות כאלה ואחרות בחוק שאפשרו להם למשוך כספים תוך כדי הימנעות מהיטלים שונים.
