בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש מהנדס שירות לשעבר ב"כללית הנדסה רפואית" לביטול הפיטורים שלו, שהגיעו על רקע סטטוסים שנויים במחלוקת שהעלה לווטסאפ כשבוע אחרי טבח 7 באוקטובר. הוא ציטט בין היתר בפסוקים מהקוראן שבהם משתמשים ארגוני הטרור במלחמתם נגד ישראל, והשופטת קארין ליבר-לוין קבעה שהחלטת הפיטורים מצויה במתחם הסבירות.
התובע הועסק במחלקת מעבדות בחברה בת של "שירותי בריאות כללית" מספטמבר 2012. כשבוע לאחר מתקפת הטרור בדרום הוא העלה במשך שלושה ימים עוקבים שלושה סטטוסים (כידוע, לכל סטטוס כזה נחשפים אנשי הקשר שלו למשך 24 שעות).
בין השאר הוא ציטט פסוקים מהקוראן, שתרדום אחד מהם הוא "אם האל יתפוס את העושק הוא לא ישחררו" ו"כאשר יתפוס אותו – המכה שינחית עליו תהיה כבדה ועזה". בסטטוס נוסף נרשמו דברי סולידריות כלפי כלל המאמינים בדת האסלאם, המדמים אותם לאיברים רבים בגוף אחד, כאשר מילותיו נצבעו באדום, ירוק, שחור ולבן של דגל פלסטין.
לאחר שקיבלה תלונות מעובדים שנחשפו לסטטוסים, זימנה הכללית את המהנדס לשימוע ובהמשך החליטה לסיים את העסקתו. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין בנובמבר לביטול הפיטורים ולחלופין לתשלום פיצוי בסך 420 אלף שקל.
הוא טען שכמוסלמי אדוק הוא נהג לפרסם סטטוסים מהקוראן הרבה לפני מלחמת "חרבות ברזל", כך שאין לראות בפרסומים מושאי התביעה משום הסתה לטרור אשר בגינה מוצדק היה לפטר אותו.
אלא שאת השופטת ליבר-לוין זה פחות שכנע. לדבריה עיתוי העלאת הסטטוסים – ימים בודדים אחרי מתקפת הטרור – אומר דרשני: "כאשר מדינת ישראל מצויה במלחמה לאחר שבר גדול בשל אירועי 7 באוקטובר, רצף פרסומים העוסק במלחמת דת והנחתת מכה על העושק כאשר הפרסומים מבוצעים גם לאוכלוסייה שאינה דוברת ערבית, ובאחד הפרסומים מופיעים צבעים שנחזים להיות צבעי דגל פלסטין, לא ניתן לנתק את כלל ההקשרים הללו מהפרסומים שביצע התובע וכיצד הם יכולים להתפרש אצל מי שצופה בהם".
לחידוד כוונתו האמיתית של העובד ציינה כי הפסוקים שפרסם משמשים בפועל את ארגוני הטרור, לרבות חמאס, במלחמתם נגד ישראל. יתרה מכך, העובד עצמו קשר את הפרסומים לאירועי 7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם, בשלב שבו המדינה עדיין ספרה את קורבנותיה וניהלה מאמצים לשחרר את חטופיה.
בפסק הדין הובהר שלמעסיק נתונה הזכות שלא לעבור לסדר היום על פרסומים מצד עובדיו שיש בהם הסתה ופגיעה ברגשות של עובדים אחרים, וכי החלטת ה"כללית" לסיים את העסקת התובע בוצעה בהתאם לפררוגטיבה הניהולית שלה וללא מעורבות של שיקולים זרים.
השופטת ציינה כי שלושת מומחי ההגנה קבעו כולם באופן חד משמעי שמדובר בפרסומים המסיתים לטרור, כאשר אפילו מומחה התביעה לא שלל זאת. לפיכך נקבע שהחלטת ה"כללית" לפטר אותו מצויה במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. היא חייבה את התובע לשלם למעסיקתו לשעבר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד לואי זרייק
• ב"כ הנתבעת: עו"ד גלית גולן רתם
• עו"ד צור יוסף עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין