גוש הימין ללא ספק ניצח את הבחירות, אבל מה זה אומר מהבחינה הכלכלית? "צריך להגיד שברוב המדינות העולם, לפחות עד השנים האחרונות, הבחירות היו על כלכלה, וימין ושמאל הוגדר לפי מי שיותר קפיטליסט ומי שיותר סוציאליסט", מסביר אביעד הומינר-רוזנבלום, חוקר בכיר ומנהל מדיניות ציבורית בקרן ברל כצנלסון, בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio. "בישראל לעומת זאת, הבחירות התמקדו שנים רבות בנושאים של השטחים, ורק בשנים האחרונות זה התחיל לגלוש לנושאים נוספים.
"הליכוד למשל, טוען שהוא מפלגה ליברלית וזה תמיד היה מורכב, אבל בשנים האחרונות זה עוד יותר מורכב. ראינו את נתניהו מבטיח הבטחות כמו חינוך חינם מגיל 0, ועוד לפחות שתי מפלגות בגוש שלו הבטיחו את זה. מהצד השני, ראינו את המדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת שהייתה מאוד ימנית, יותר מזו של נתניהו. אז זו שאלה גדולה מאוד מה יהיה עכשיו הלאה".
קרן ברל כצנלסון מגיעה מהצד השמאלי יותר של הגישות הכלכליות, ולכן מתבקש שתתמוך במדיניות הכלכלית של מפלגות השמאל. אולם, כפי שהומינר-רוזנבלום מציין, המדיניות הכלכלית של המפלגות משמאל ומימין לאו דווקא תואמת את המיקום שלהם על המפה הפוליטית. "עכשיו אני חושב שהממשלה החדשה תקדם צעדים שאני אתמוך בחלקם, אבל בסך הכל הם יהיו מאוד פופוליסטיים במובן הלא טוב של המילה", הוא אומר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
האנשים שככל הנראה יובילו את המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות
(צילום: מוטי קמחי, הדר יואביאן , יואב דודקביץ' )
"הייתי היועץ של שר העבודה והרווחה איציק שמולי באותה תקופה שדרעי המציא את התוכנית של תלושי המזון. ביטחון תזונתי זה דבר חשוב וליותר מדי אנשים בישראל אין מספיק אוכל, בטח שלא אוכל בריא, ואף אחד לא מתעסק בזה ברצינות. אבל דרעי, בגלל שהוא רצה לגזור על זה הון פוליטי, התעקש שזה יהיה במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה והתעקש על קריטריונים שלא מומלצים על ידי אנשי מקצוע, אלא בעיקר מותאמים למשפחות החרדיות. אז אני חושב שאם יהיו צעדים כאלה, שבבסיס שלהם אני תומך בהם, הם כנראה לא יהיו לפי קריטריוניום צודקים ולא יהיו כדי להוציא אנשים מעוני. זה יהיה כדי לעזור פוליטית לאנשים של דרעי לדוגמא, ורק להם. חוץ מזה אני חושש שלא יעשו צעדים שיעזרו לאנשים לצאת לשוק העבודה או לשפר את המצב שלהם".
"מי הייתי רוצה במשרד האוצר? משה גפני"
בנוגע למדיניות של הממשלה היוצאת, הוסיף הומינר-רוזנבלום כי "אני חושב שהמס על משקאות ממותקים וגם על החד-פעמי היו נכונים, אבל כשהם הגיעו באווירה של ממשלה אנטי-חרדית ולא נעשו צעדים משלימים כדי לעזור לחברה החרדית, אז ברור שהם יצרו כזה אנטי. אני חושב שמבחינה כלכלית הממשלה היוצאת הובילה צעדים משמעותיים, אבל הטעות של הממשלה הזאת שהיא לא נתנה תחושה שלמרות שהחרדים הם לא הבוחרים שלה היא רוצה שהם ישתלבו בכלכלה".
5 צפייה בגלריה
"גם נתניהו זיהה שאין לכלכלה החופשית אלקטורט בישראל, לצערי הממשלה האחרונה לא הבינה את זה וזה חלק מהמחיר שהיא משלמת עכשיו". אביר קארה, אביגדור ליברמן ואיילת שקד
(צילום: מוטי קימחי, אלכס קולומויסקי והדר יואביאן)
שימח אותך שכל מי שרץ על ה"טיקט" של כלכלה חופשית זה לא עזר לו במיוחד?
"שמחה לאיד זה דבר מכוער, אבל אני מהמפסידים אז מותר לנו קצת כי זה הדבר היחיד שאפשר להתנחם בו", הוא צוחק. "זה משמח אותי במובן מסוים, שאין לזה אלקטורט בישראל. בסך הכל זה בעלייה, אבל אין לזה אלקטורט מתאים. גם ליברמן חטף חזק, וש"ס, שזה היה הדגל שלה מהצד השני - עלתה. אז באמת אפשר לראות באופן מאוד ברור מה הבוחר הישראלי רוצה, ואני חושב שנתניהו, בתור מי שיודע לזהות את המגמות בחברה הישראלית, הבין שזה מה שעובד בציבור הישראלי ובגלל זה גם דיבר על חינוך חינם מגיל 0. לצערי הממשלה האחרונה ממש לא התנהלה בכיוונים האלה, ואני חושב שזה חלק מהמחירים שהיא משלמת עכשיו".
מי היית רוצה שיהיה שר האוצר?
"מכל האופציות שעל השולחן הייתי רוצה שגפני יהיה שר האוצר. הוא היה בוועדת הכספים ועשה הרבה דברים שהציבור לא מכיר ושהיו באמת לטובת החלשים והעניים. אומנם הוא שומר בקנאות על זה שהחרדים לא ילמדו לימודי ליבה ולא ישתלבו בתעסוקה, וזאת אחת הבעיות הקשות של החברה הישראלית, אבל עדיין בהרבה מאוד היבטים הוא עושה עבודה לא רעה בכלל".
5 צפייה בגלריה
הומינר-רוזנבלום היה בוחר במשה גפני לשר האוצר בממשלה הבאה. "עשה הרבה למען החלשים והעניים בחברה". גפני בוועדת הכספים
(צילום: שלו שלום)
איך הממשלה החדשה תשפיע על העלאת שכר המינימום?
"כזכור, בגלל המאבק שלנו ושל אחרים מנענו את עסקת החבילה, אז שכר המינימום בכל מקרה יתעדכן באפריל הקרוב ככל הנראה ב-400-300 שקל, בהתאם לשכר הממוצע. אני חושב שזה יעלה אפילו יותר, כי צריך להגיד שבאופן טבעי הממשלה הזאת, שהבוחרים שלה מגיעים יותר מהשכבות החלשות, אז היא יותר רגישה לצרכים שלהם. זה פרדוקס גדול מאוד של השמאל הישראלי שעדיין לא יודע איך להתגבר עליו, אבל בהקשר הזה אני חושב שהממשלה הזאת חיובית".
>> לריאיון המלא עם אביעד הומינר-רוזנבלום
"אביר קארה יישם בצורה יפה את המדיניות של נתניהו"
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, שמגיע מהצד הימני יותר של המפה, חושב גם הוא ש"הבחירות לא הוכרעו על נושאים כלכליים", אבל טוען גם כי "אם יש מתאם בין הימין הביטחוני לימין הכלכלי - אז הימין ניצח".
נתניהו זה ימין כלכלי?
"אני חושב שב-15 שנים האחרונות הוא פחות ימין כלכלי בהשוואה ל-2003", מסביר שראל בריאיון ל"כסף חדש". "אז הוא היה באמת ימין כלכלי והוא היה ימין כלכלי מצוין. הוא תרם רבות לצמיחה בישראל ב-15 שנים האחרונות.
"מבחינת ההצהרות של נתניהו והליכוד לפני הבחירות, אני מקווה שחלק גדול מההבטחות האלה היו רק לצורך הבחירות והן יישארו על הנייר, ושהם לא באמת מתכוונים לעשות את כל הדברים שאמרו, כי אם הם יישמו חלק מההבטחות שלהם התוצאות לא תהיינה טובות, משתי סיבות: הראשונה היא שהגירעון בישראל הוא לא נמוך, וכך גם החוב הציבורי. אנחנו נמצאים במצב גיאו-פוליטי מסוכן ורגיש יותר מרוב המדינות המתקדמות, אז אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו גירעון גבוה מדי כי אז לא יהיה לנו ביטחון למדיניות הבטחונית. הגירעון די הצטמצם בשנתיים-שלוש האחרונות, כל מה שצריך לעשות זה לא לנקוט בפעולות שירחיבו אותו.
"הסיבה השנייה היא האינפלציה. עכשיו האינפלציה היא בכל מקום, אבל ההערכות מדברות על כך שמקור הבעיה היא במדיניות המרחיבה תקציבית בחלק מהמדינות, כמו ארה"ב למשל, בתקופת הקורונה ולאחר מכן. בתקופת הקורונה עוד מילא, אבל גם אחרי המגפה היו מדינות שנהגו בהרחבה תקציבית חסרת אחריות וזה מה שהוביל לאינפלציה, וככל שהמדיניות הזאת תימשך במדינות כאלה ואחרות, אני מקווה שלא בישראל, לחצי האינפלציה יהיו חזקים יותר. זאת אומרת, אם אנשים מתלוננים על זה שיקר מדי, הדרך הבטוחה ביותר להמשך עליית המחירים ושחיקת השכר זה אם הגירעון הממשלתי יגדל. כי הגדלת הגירעון הממשלתי גורם להגדלת הביקושים ולחצי אינפלציה נוספים".
5 צפייה בגלריה
"אומרים שהמדיניות הכלכלית של נתניהו ב-2003 פגעה בו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך כולם הפנימו שהוא עשה עבודה מצוינת בכלכלה, וזו הייתה מדיניות ימנית מבחינה כלכלית". בנימין נתניהו בערב תוצאות המדגם
(צילום: AFP)
אז אתה אומר שהכי טוב לכלכלה הישראלית שהליכוד יפר את כל הבטחות הבחירות שלו?
"חלק מהן אפשר ליישם, אני לא אומר שצריך לבטל את כולן. אבל העיקריות ביותר שמבטיחות הגדלה משמעותית של הגירעון, צריך לבחון אותן היטב. אם יבצעו את כל מה שהבטיחו זה יוביל להגדלה מאסיבית של הגירעון או שיהיה צריך להעלות מיסים במקביל. ואני מאוד מקווה שאם ראש הממשלה נשאר אותו האיש שהיה ב-2003, והוא מאמין שצמיחה כלכלית מובילה לשגשוג כלכלי וחברתי, אז הוא יודע שהפחתת מיסים זה מה שדרוש ובטח לא העלאה שלהם".
מה אתה חושב לגבי הכישלון של הכלכלה החופשית בבחירות?
"תראה אני חושב שאביר קארה הצליח יפה מאוד בשנתיים האחרונות בכל הנוגע להפחתת הרגולציה".
זה היה כשקארה היה בתוך הממשלה, כמובן.
"כן, אבל צריך לציין שזו לא רק יוזמה שלו, זו גם יוזמה של נתניהו ב-2017 וב-2019. אז קארה הצליח להמשיך את מה שנתניהו התחיל כנראה בגלל האווירה הציבורית הזאת של יוקר המחייה, אבל זה לא שהוא הוביל מדיניות מנוגדת לזו שנתניהו הוביל, להפך. הוא יישם את המדיניות שנתניהו הצהיר עליה, ואני מקווה שנתניהו ימשיך עם זה.
"לגבי ליברמן, אחד הדברים החשובים שליברמן יזם וחשוב מאוד להמשיך את זה כי זה לא הגיע לכדי ביצוע רציני, זה הנושא של הרפורמה בחקלאות".
שנתניהו אמר בפירוש שהוא רוצה לבטל אותה.
"תראה, כשמדברים מהאופוזיציה אז תמיד מתנגדים כמעט לכל יוזמה של הממשלה, אז זה בסדר, זה לגיטימי, אבל אני חושב שהרפורמה הזאת, אם מדברים על יוקר המחיה, אם מדברים על צמיחה, אם מדברים על התייעלות - זה אחד הדברים הכי טובים והכי חשובים שאפשר לעשות, אותו דבר לגבי ועדי עובדים, שבנושא הזה ליברמן לא התקדם בכלל. צריך להמשיך במדיניות של הקטנת כוחם המופרז של ארגוני העובדים".
אז אתה לא מאוכזב שהימין הכלכלי כמו ליברמן וקארה לא קיבלו את הקולות אחרי שנה שהם הובילו מהלכים כאלה?
"גם נתניהו ב-2003 נקט במדיניות ימנית כזאת, שיש שאומרים שהשפיעה לרעה על התוצאות שהוא השיג בבחירות לאחר מכן. אני לא בטוח, כי היה גם אוסלו וגם הקמת קדימה ודברים נוספים, אבל יכול להיות שזה השפיע עליו בטווח הקצר לרעה, בטווח הארוך הוא נהנה מאוד מבחינה פוליטית ממה שעשה ב-2003. כי כולם לאט לאט הפנימו את העבודה שהרפורמות שהוא הוביל היו מצוינות לכלכלה, ולא סתם הוא נחשב ל'מר כלכלה'".
5 צפייה בגלריה
בצלאל סמוטריץ בתפקיד שר האוצר? "העמדות הכלכליות שלו מאוד נכונות בבסיס"
(צילום: מוטי קמחי)
מי היית רוצה שיהיה שר האוצר בממשלה הזאת?
"אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל אני מקווה שיהיה מישהו שמאמין בכלכלה יותר חופשית, במיסים יותר נמוכים ולא בפופוליזם".
אולי בצלאל סמוטריץ' מייצג את העמדות האלה באיזשהו אופן, אם הוא בכלל ירצה את התפקיד.
"כן, מההיכרות הלא מאוד מעמיקה שלי עם סמוטריץ', אני חושב שבהחלט יש לו עמדות כלכליות מאוד נכונות בבסיס".
>> לריאיון המלא עם מיכאל שראל
"הכי חשוב שתהיה פה ממשלה"
עו”ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99 - הלובי של הציבור, שהוקם כדי לקדם את האינטרסים של הציבור הרחב בנושאים חברתיים-כלכליים, מעדיפה לא לציין אם היא מרוצה או לא מתוצאות הבחירות, אבל מדגישה בריאיון ל"כסף חדש" כי "אנחנו יודעים לעבוד עם כל המפלגות ואנחנו עובדים עם כל המפלגות מאז 2015, כבר שבע שנים. אני כן יכולה להגיד שיש בסופו של דבר כל כך הרבה דברים לעשות שהכי חשוב שתיהיה פה ממשלה, באמת".
ואם תוקם ממשלה של הליכוד, יהדות התורה, ש"ס והציונית הדתית - המאבק ביוקר המחיה יהיה לכם קל יותר? קשה יותר?
"אני חושבת שהמאבק של יוקר המחיה הולך לכל מיני כיוונים. יש מקומות שיהיה קל יותר, יש מקומות שיהיה קשה יותר. ידענו לעבוד עם סמוטריץ' למשל לא פעם ולא פעמיים על הנושאים האלה. יוקר המחיה מורכב מכמה דברים מרכזיים, ויש לנו תוכנית עבודה לכל אחד מהדברים. בין אם זה המזון, המשכנתאות והבנקים או התחבורה הציבורית - הרבה מאוד נושאים".
עוד היא אומרת, כי "בנוגע להסרת חסמי יבוא, יבוא מקביל, איסור יבוא בלעדי, דברים שהממשלה האחרונה התחילה לקדם, צריך להמשיך ולהרחיב אותם. צריך גם לטפל בהקדם בריכוזיות בשוק המזון, ואם לא תהיה פה עבודה שכוללת גם פירוק מונופולים - הסיכוי שיוקר מחיה יירד הוא קטן. האם ממשלת ימין על מלא תעשה את זה? אי אפשר לדעת. כי הימין בישראל לא תואם לימין הכלכלי. ש"ס למשל חרטה על דגלה חברתיות וסולידריות, ולכן זה מאוד תלוי מי יהיה שר הכלכלה, מי שר האוצר, ואיזה אג'נדות כלכליות הם יובילו".
אתם מרוצים מזה שככל הנראה יבוטל המס על משקאות ממותקים וחד-פעמי?
"ממש לא. תמכנו בהעברת המס על משקאות ממותקים מהסיבה הפשוטה שזה גורם לתחלואה מאוד גבוהה של סכרת, והאוכלוסיות שנפגעות מזה הן היותר חלשות, לכן תמכנו בזה. במס החד-פעמי לא עסקנו אבל נראה שלא נשמח שזה יתבטל בגלל משבר האקלים ואיכות הסביבה.
"עם זאת, אני מאמינה שימשיכו לקדם את הרפורמה ביבוא, אני חושבת שחייבים להקים ועדה בין משרדית משמעותית בתחום הדיור, ולראות איך מוזילים את מחירי הדירות בישראל. דיור בר השגה, זה דברים שאם לא יטופלו בקרוב הפערים בין הדור הצעיר לדור הוותיק יתפוצצו לכולם בפנים. העמידה בפקקים, מעבר לזה שהיא בלתי נסבלת זה דבר שפוגע כלכלית בכל המשק. יש דברים שאפשר לתקן יחסית בקלות".
>> לריאיון המלא עם לינור דויטש
