בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר, שבה דרשה לבטל הסכם שנחתם ביניהם ב-2012 סביב משבר ביחסים, ובו הוסכם כי במקרה של פרידה לא ייערך איזון משאבים וכל צד יישאר עם הזכויות שצבר. האישה טענה שההסכם בטל מכיוון שאחריו הם שבו לחיות יחד לתקופת מה, אבל השופטת לירון זרבל-קדשאי קבעה כי עמדתה מנוגדת ללשון ההסכם ולשכל הישר.
בני הזוג, שנישאו ב-2007, משתייכים לעדה הנוצרית לטינית. ב-2009 עלו יחסיהם על שרטון, ובאמצעות יחידת הסיוע הם הגיעו להסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" שנחתם בפברואר 2012 ואושר בבית המשפט למשפחה. לאחר מכן הם שבו למגורים משותפים, אך ב-2019 פרץ משבר נוסף והם נפרדו באופן סופי.
שניהם הגישו תביעות הדדיות – הבעל דרש פירוק השיתוף בבית המשותף והאישה הגישה תביעה לאיזון משאבים בכל נכסי הצדדים. מכיוון שהסעדים שלהם עתרה האישה עמדו בניגוד להוראות ההסכם מ-2012, הורה לה בית המשפט להגיש תביעה לביטול ההסכם וכך היא עשתה.
המחלוקת הייתה על אפיון הזכויות הסוציאליות והכספיות שצברו הצדדים במהלך הנישואין. האישה עתרה לאיזון משאבים החל ממועד הנישואין ועד למועד הקרע, כולל איזון הזכויות והחובות שצברו בני הזוג בחשבונות הבנק. מנגד טען הבעל כי לפי ההסכם, במקרה של פרידה כל צד ייוותר הבעלים הבלעדי של זכויותיו ולא ייערך איזון משאבים.
עו"ד ניר רפאל מחבוביאןלטענת האישה הדגש בהסכם הוא על הניסיון לשלום בית ומשעה שהניסיון עלה יפה, ולדבריה "הצליח בגדול", הוראות ההסכם אינן חלות על הצדדים. הבעל טען מנגד כי מדובר בהסכם "קלאסי" מסוג "שלום בית ולחילופין גירושין", ובו הוראות אופרטיביות למקרה של גירושין בעתיד. בפועל, שלום הבית לא צלח בסופו של דבר. בכל אופן, לשיטתו, ההסכם קובע הוראות מפורטות במקרה שמי מהצדדים מעוניין להתגרש, ואין רלוונטיות לשאלת הצלחת שלום הבית.
השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את פרשנות האישה וקבעה שאין לה אחיזה בלשון ההסכם או בנסיבות העניין. מעבר לכך, כתבה, טענות האישה נוגדות את השכל הישר ומרוקנות את ההסכם ותכליתו מתוקף.
צוין כי ההסכם מניח שתי מציאויות חלופיות: במציאות אחת הצדדים נותרים נשואים, ובמציאות אחרת הצדדים פונים לגירושין. תכליתו של ההסכם היא בינארית ובכוחו להניב אחת משתי תוצאות בלעדיות אלה. נקבע שהפרשנות שבה אוחזת האישה מאיינת את החלוקה הבינארית ושוללת הלכה למעשה מהצדדים את הכוח המוחלט לסיים את הנישואים בכל עת ומכל סיבה. כמו כן, פרשנות האישה עומדת בניגוד תהומי לתכליתו של ההסכם, שמעניק לכל אחד מהצדדים את המוצא מ"שלום בית" בו הוא איננו מעוניין יותר.
השופטת כתבה כי יש מקום לפקפק בנכונות הטענה שלפיה שלום הבית נחל הצלחה. נסיבות חיי הצדדים לאחר ההסכם מלמדות שלאחר תקופה ממושכת ולמרות מאמצי הצדדים, לרבות טיפול זוגי ממושך, לא נבטו אותות של התקרבות בחיי הנישואין של הצדדים. בנסיבות אלה היא דחתה את התביעה לביטול ההסכם וחייבה את האישה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד עיסא פראג'
• ב"כ הנתבע: עו"ד עמוס צדיקה
• עו"ד ניר רפאל מחבוביאן עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
