ועדת הכספים אישרה היום (רביעי) את הצעת חוק הפחתת הגירעון לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע את הגדלת הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר, כאשר ההפרש ביעד הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד שקל, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מהמלחמה.
בכך אישרה ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני את הצעת החוק שאישרה ב-15 בינואר הממשלה, לפיה תהיה הפחתת גירעון והגבלת ההוצאה הממשלתית בשיעורים שלא הכרנו כאן שנים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
תיעוד של יחידת מגלן מהקרבות בחאן יונס שברצועת עזה
תיעוד של יחידת מגלן מהקרבות בחאן יונס שברצועת עזה
לוחמי צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
ההצעה, כאמור, אושרה סופית בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, במסגרת דיוני תקציב המדינה הנוסף לשנת 2024. במסגרת הדיון דחתה הוועדה מאות הסתייגויות על הצעת החוק ביום שני, והיום דחתה את הרביזיות על הצבעות אלה ואישרה את הצעת החוק עצמה לקריאה שנייה ושלישית. על נוסח החוק הוגשו רביזיות, ואלה יוצבעו בהמשך היום.
בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית נקבעים שני כללים פיסקליים: הראשון כלל מגבלת ההוצאה - שיעור הגידול המותר בהוצאות הממשלה בשנה מסוימת ביחס לתקציב השנה הקודמת, והשני הוא יעד הגירעון המותר בתקציב בכל שנה ביחס לתוצר.
במסגרת התקציב שאושר בחודש מאי 2023, נקבעה ההוצאה המותרת בשנים 2023 ו-2024 על סמך הנוסחה הקבועה בחוק, וכן נקבע יעד הגירעון המותר בתקציב בשנים אלו. כדי לאפשר את הגידול בהוצאות הממשלה בשל המלחמה, הכנסת אישרה בעת עדכון התקציב לשנת 2023, בדצמבר 2023, הגדלה חד פעמית של ההוצאה המותרת בשנת 2023 והגדלה של יעד הגירעון לשנה זו. כחלק מהגשת הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 מוצע להגדיל באופן חד פעמי את ההוצאה המותרת ואת הגירעון גם בשנת 2024.
הצעת התקציב הנוסף מגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר, במקום 2.25%, כפי שאושר במאי 2023. ההפרש ביעד הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד שקל, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מהמלחמה.
מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי שיעור הגידול המותר בתקציב מגבלת ההוצאה בשנת 2023 הוא 2.62% מתקציב השנה הקודמת, ושיעור הגידול הנוסף המבוקש לשנת 2024 הוא 14.55% (70.4 מיליארד שקל) מהתקציב המקורי שאושר לשנת 2023: 11.35% (55 מיליארד שקל) למימון צרכים צבאיים, ו-3.2% (15.5 מיליארד שקל) למימון צרכים אזרחיים.