ברקע הסערה שיצרה ההצהרה של שר האוצר אביגדור ליברמן, שהודיע כי בשנת הלימודים הקרובה ילדים של תלמידי ישיבה לא יהיו זכאים לסבסוד למעונות לגילי 3-0, עולה השאלה האם מדובר בצעד כלכלי חשוב שיקדם את נושא השילוב של חרדים בשוק העבודה, או שמדובר בצעד פופוליסטי שמתנגח בחרדים ולא יוביל לשילובם בעבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פרופ' דן בן-דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אמר באולפן ynet כי מדובר בצעד בכיוון הנכון: "אני חושב שזה צעד מתבקש. היה צריך לעשות את זה מזמן ואני מקווה שזה הצעד הראשון מיני מספר צעדים שהיו צריכים לבצע בישראל כבר מזה זמן רב כדי שנוכל להעביר את המדינה למסלול שהוא בר קיימא.
"אין למדינה עודף של כספים", ממשיך פרופ' בן-דוד. "כשהמדינה מחליטה על מה להוציא את הכסף, יש הרבה דברים ראויים שצריכים בהחלט לתת להם תשומת לב, אבל אין פה אינסוף כסף, יש תקציב. צריך להחליט מה יותר חשוב מה פחות חשוב. אם שני ההורים עובדים והמדינה רוצה לעזור לממן את גני הילדים שלהם - אז זה נכון לעשות בעיניי. אם יש הורה אחד שלא עובד ויכול לעבוד, אז כנראה שלהורים האלה יש מספיק כסף והם יכולים בעצמם לממן את המעונות, אין שום סיבה שהמדינה תעזור להם לממן את הלימודים האלה".
אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרן כצנלסון, מסכים עם הצורך לטפל בשילוב חרדים בשוק העבודה, אך טוען כי "הצעד הזה הוא לא זה שיעשה זאת". לדבריו, "מדובר בצעד כל כך דרסטי, שאומר בעצם הורדה של אלפי שקלים, בין 2,000 ל-3,000 שקל למשפחה חרדים עם שני ילדים מתחת לגיל שלוש, ולא ברור בכלל שלאמא תהיה סיבה לצאת לעבודה. יכול להיות שבמצב כזה היא שעובדת כיום תישאר בבית או שהיא תשלח את הילד שלה למה שנקרא 'מחסני ילדים', מן מעונות לא מפוקחים בתשלום.
"אני מכיר את התחזיות של פרופ' בן-דוד וברור לי שהמצב צריך להשתנות, אבל אני לא בטוח שהצעד הזה יעשה את זה. שוק העבודה היום מאוד מאוד בעייתי, יש יותר מובטלים ממשרות פנויות במשק ולא ברור שיהיה לעובדים האלה לאן להגיע. בנוסף, לא שמענו על שום מערך של הכשרות מקצועיות ייעודי לאברכים האלה, שום תמריצים חיוביים, ושום תמיכה של רווחה לאנשים שלא יצליחו להתמודד עם המצב הזה".
אז אתה חושב שהמהלך הזה ייקח אותנו אחורה בעצם?
"אני חושב שכן, והאמת היא שאפילו אם אני טועה ופרופ' בן-דוד צודק וזה יקרה, הבעיה העוד יותר משמעותית של הצעד הזה היא שהוא צעד כל כך חריף נגד המפלגות החרדיות, שברגע שהם ייכנסו לממשלה, וזה הרי יקרה תוך שנה-שנתיים-שלוש-ארבע כשתהיה ממשלה חדשה, המהלך הזה יבוטל", אומר הומינר-רוזנבלום. "אז השאלה היא למה, אם יש לנו עכשיו הזדמנות בלי המפלגות החרדיות, למה אנחנו מקדישים את המנדט הפוליטי שלנו? למלחמה חזיתית בחרדים שתבוטל או לצעדים יותר חיוביים שכנראה יישארו".
פרופ' בן-דוד אומר כי "אכן זה צעד ראשון ואני חושב שצריך להשלים אותו עם מה שאביעד אמר, לא מספיק לעשות צעד כזה. אם המטרה היא לעודד אנשים לצאת לעבוד, צריך לתת להם את הכלים. הם צריכים גם התמריץ לרצות לעבוד אבל בהחלט צריך לתת להם את הכלים ובזה ממשלות ישראל לדורותיהן נכשלות. אבל יותר חשוב מזה - חשוב שההורים האלה יבינו שאין להם את הכישורים כי בתי הספר שלהם לא נתנו להם את הכישורים וחשוב מאוד שיידרשו שבתי הספר שלהם ייתנו לילדים שלהם את מה שהם צריכים כדי שהבעיות שיש להם, ויהיו להם, לא יהיו גם הבעיות של הילדים שלהם".
ולהערכתך משהו שמונחת מלמעלה יכול להשיג את האפקט הזה?
"בוודאי, כי מה שמונחת כרגע מלמעלה זה שמונעים מהורים ומילדים ללמוד את מה שהם צריכים בשביל שהם יוכלו לעבוד במשק מודרני. מונעים מהם את הכלים האלה. זה בא מלמעלה, זה לא בא מלמטה, ובמפורש אנחנו צריכים לשנות פה את הכללים".