בג"ץ החליט לדון בעתירת התנועה לאיכות השלטון לזירוז קבלת החלטה נגד מינוי עמיר פרץ לתעשייה האווירית. השופט אלכס שטיין החליט לשמוע את העותרים, ובכך לא דחה את העתירה על הסף וקבע כי היא תישמע בפני הרכב של שלושה שופטים בהמשך. "לאחר לבטים החלטתי להעביר את העתירה לדיון מורחב בפני מותב תלתא (הרכב 3 שופטים-ג.מ)", כתב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד אישור מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, מינוי שהתבצע בניגוד לעמדת הוועדה לבדיקת מינויים שהמליצה לפסול אותו. העתירה היא נגד הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון ועוד.
התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירתה כי "בהחלטת הממשלה לסטות מהחלטת הוועדה, תביא לפגיעה אנושה בסמכות הוועדה ולמעשה תהפוך אותה לאות מתה. הוועדה לבדיקת מינויים הוקמה מתוך הצורך למנוע מינויים פוליטיים לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות, ועל מנת שהוועדה תשקול שיקולים עניינים ומקצועיים. הפגיעה בסמכות הוועדה היא פגיעה תקדימית וחריגה אשר ממנה לא נוכל עוד לשוב לאחור. מעתה ינופף לעד כל ממנה ב'תקדים פרץ' המסוכן, דבר אשר יביא בהכרח לפגיעה אנושה בסמכות הוועדה, ויהפכה לבסוף לאות מתה. נזכיר כי זוהי הפעם הראשונה בה ממשלת ישראל ממנה בניגוד לעמדת הוועדה המקצועית".
התנועה הוסיפה בעתירתה כי פרץ אינו נבחר באמצעות "נבחרת הדירקטורים", שהוקמה בדיוק בשביל תכלית זו ועל מנת לקיים מאגר של מועמדים מתאימים בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני, שיבטיח את עצמאותו של המועמד. התנועה ציינה כי כפי שנקבע על ידי היועמ"ש "חזרה אל שיטת המינוי הישיר, שהונהגה ע"י השרים עד להקמתו של מאגר נבחרת הדירקטורים, אינה עומדת בדרישת הסבירות בנסיבות העניין".
עוד נכתב: "עולה ומצטיירת תמונה מטרידה ביותר של ביטול כלל ההגנות שקבעו המחוקק וממשלות העבר על מנת למנוע את הפוליטיזציה של המינויים, ועל מנת למנוע מצב עניינים רע ובלתי רצוי בו שרים ממנים מקורבים להם למשרות בכירות בחברות ממשלתיות. הן ועדת המינויים והן נבחרת הדירקטורים הוקמו כדי לשמש מנגנון בקרה נוקשה אשר ימנע בדיוק את זה".
התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירתה כי "עולה חשש כבד שמא תכלית המינוי נגועה בשיקולים זרים שאינם ממן העניין, וכל תכליתו הוא בקידומו של מינוי פוליטי פסול. בנוסף לכך, המינוי פוגע פגיעה קשה באמון הציבור".
בקשה שהגיש עו"ד אלעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון בשבוע שעבר לזירוז קבלת ההחלטה בנוגע לעתירה שהוגשה נגד מינוי פרץ, ציטטה שני פרסומים מהתקופה האחרונה ב-ynet. הראשון, בקשתו של פרץ לקבל שכר גבוה מקודמו, ולהשתכר לפי 100% משרת מנכ"ל לעומת 75% שקיבל הראל לוקר, שאושרה בהמשך והעניקה לו שכר בעלות שנתית של 1.2 מיליון שקל לעומת עלות של 750 אלף שקל ללוקר. השני חשף את הוראתו של פרץ לחברה להעביר דרכו את כל פעילויות השיווק של החברה למרוקו, מדינה שהתעשייה האווירית, כמו תעשיות ביטחוניות אחרות כבר מכרה לה בהצלחה עוד לפני מינויו מערכות שונות.
במקביל, גנץ ופרץ מיהרו היום לקחת קרדיט על העסקה הצפויה בין התעשייה האווירית למרוקו, שתרכוש את מערכת הברק-8 להגנה אווירית של החברה.
המערכת פותחה ביחד עם הודו ונמכרה כבר לחיל הים הישראלי, לצי ולצבא היבשה ההודים ולפי מקורות זרים גם לאזרבייג'אן. מרוקו, שמבקשת להתחזק נגד איום המל"טים, מנהלת שיחות עם התע"א בנושא כבר יותר משנתיים. בועז לוי, מנכ"ל התע"א, נחשב לאחראי למכירתה להודים בסכום מצטבר של יותר מ-4 מיליארד דולר. גנץ נתן לעסקה אור ירוק בביקורו ברבאט בשנה שעברה. מרוקו צפויה לרכוש מספר סוללות מהגרסה היבשתית וטילי יירוט בשווי 600 מיליון דולר.
לעומת זאת מעכב משרד הביטחון את האישור למכור את הברק-8 והמערכת המקבילה של רפאל, קלע דוד, למדינות המפרץ הפרסי. כך החמיצו התעשיות הביטחוניות מישראל מכרז גדול של איחוד האמירויות, שהזמינה בחודש שעבר מערכת הגנה אווירית מדרום קוריאה, בשווי 3.5 מיליארד דולר.
