בתחילה הושמעו במקומות שונים בעולם רק איומים לנתק קשרים מסחריים וכלכליים עם ישראל, על רקע המלחמה המתמשכת. אחר כך החלו פה ושם טפטופים של מעשים, אבל בקנה מידה קטן ובלתי מזיק כמעט למשק הישראלי. אולם, בשבועות האחרונים ובעיקר בימים אלה, הולכים והופכים האיומים לממשיים - והמשק הישראלי ואזרחי המדינה מתחילים להינזק מהמצב.
כמו תמיד, ממש בתקופה הראשונה, גם אחרי מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, הייתה אהדה רבה בעולם לישראל - שהותקפה על ידי צבאות ומדינות שביקשו לפגוע בה קשות וגם לחסל אותה ממש. אך הזמן פועל כמו היום גם אז לרעתנו, וההיסטוריה חוזרת על עצמה - וגרוע מכך. בתקופה האחרונה לא מעט מדינות וחברות בעולם מודיעות על ניתוק הקשר המסחרי עם ישראל, ביטול השקעות מתוכננות בה ופגיעה ביבוא וביצוא בין מדינת ישראל למדינות שונות.
כבר לפני המלחמה היו חברות וקרנות שלא אהבו את המתרחש בישראל, בין השאר על רקע הניסיונות לחוקק כאן רפורמה משפטית ובשל הכיבוש המתמשך בשטחי יהודה ושומרון. כך, איימה קרן העושר הנורווגית לבחון מחדש את השקעותיה בישראל, והחלה להסיט השקעות מחברות המספקות נשק לישראל במעין "עונש" על המתרחש בשטחים. יצרני גלידה רצו לאסור למכור את תוצרתם ביהודה ושומרון וחברות בתחום האופנה חזרו בהן מכוונתן להשקיע בישראל.
אלא שכל אלה היו לא יותר מאיומים הצהרתיים שלצידם נזק כלכלי מועט ביותר למשק הישראלי, בוודאי בהשוואה לאשר מתרחש בשבועות האחרונים - כאשר רבים מהאיומים הופכים למעשים.
המדינות והחברות שנקטו בצעדים משמעותיים נגד ישראל
הראשונה שגרמה נזק ממשי למשק הישראלי הייתה טורקיה, לאחר שהנשיא ארדואן הודיע, בכמה פעימות, על הפסקת כל הסחר עם ישראל. התגובה הישראלית לא איחרה לבוא, אך הייתה מוזרה: הטלת מכס של 100% על כל יבוא מטורקיה, והרי היצוא לישראל ממילא נאסר שם.
אולם, בדיקה מהירה מגלה שהיבוא מטורקיה נפגע רק בחלקו: מכשירי חשמל, מכוניות, חלקי חילוף ואפילו טורבינה לחברת החשמל, מתוצרת טורקיה, החלו להגיע מטורקיה לישראל דרך מדינות שלישיות, לרוב יוון או קפריסין. וכאשר המוצר מגיע מיוון גם לא מוטל עליו מכס של 100%, לפי ההחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שממילא טרם אושרה רשמית וכלל לא נחקקה.
בסוף השבוע מימשה את האיומים גם קולומביה, הספקית העיקרית של פחם לישראל, כשהודיעה שתחדל לייצא פחם לארץ. כאן כבר פנתה הממשלה למדינות חלופיות, שכולן נענו בחיוב, כולל, די במפתיע, דרום אפריקה - שהגישה את התביעה על "רצח עם" כביכול נגד ישראל בבית הדין בהאג, וגם רוסיה - שנשיאה לא נספר לאחרונה כאחד מאוהביה ותומכיה של ישראל. קזחסטן ואוסטרליה ככל הנראה יספקו גם הן פחם לישראל במקום קולומביה, אם כי במחיר מעט גבוה יותר, שעלול יהיה להתבטא בצורך לייקר את מחיר החשמל בארץ בעיצומה של מלחמה.
גם חברת האופנה פוקס בבעלותו של הראל ויזל ניזוקה מהמלחמה. במפתיע הודיעה הרשת הבינלאומית Pret A Manger, שהתכוונה להיכנס בקרוב לישראל עם כ-40 סניפים, כי היא מבטלת את רישיון הזכיין פוקס בשל המלחמה המתמשכת בעזה, וככל הנראה בצל הלחצים שהופעלו עליה מגורמים פרו-פלסטינים.
כמו כן, רשת המזון מקדונלד'ס רכשה את חלקו של זכיין הרשת הוותיק מאוד בישראל עמרי פדן, כאשר לפי ההערכות הסיבה לכך הייתה נעוצה בכך שפדם מכר לחיילי צה"ל בהנחה את מוצרי מקדונלד'ס, מה שלא מצא חן בעיני ראשי החברה העולמית.
המכה הקשה מכולן עד כה ניחתה דווקא על תעשיית הנשק הישראלית, כאשר מנהלי תערוכת הנשק הבינלאומית "יורוסאטורי", שתיפתח בשבוע הבא בצרפת, אסרו על ישראל להשתתף בתערוכה החשובה בשל הפעילות המלחמתית מרובת הנפגעים של ישראל ברצועת עזה. המכה כאן קשה, שכן בתערוכה הזאת נסגרות בקביעות עסקאות בהיקף של מאות מיליוני דולרים, ולעיתים גם יותר מכך, עבור תעשיית הנשק המתקדמת והמפותחת מאוד בישראל.
בנוסף, חברות השקעה אחדות הודיעו כי לא ישתתפו לפי שעה במכרזים להקמת קווי רכבת בישראל, וחברות בתחומים רבים נוספים הודיעו כבר כי "יבחנו" את המשך השקעותיהן בהיקף כולל של מיליארדי דולרים בישראל.
גם חברת הנפט של אבו-דאבי ביטלה כבר את תוכניתה לקנות 50% מניו-מד, בשיתוף חברת בריטיש פטרוליום. חברות במרוקו ובבחריין בוחנות גם הן שיתופי פעולה שתכננו לקיים עם חברות בישראל.
גם האוניברסיטאות בארה"ב תחת לחץ
בתוך כך, לצד ההפגנות הגדולות שהחלו בקמפוסים של אוניברסיטאות גדולות, בעיקר בארה"ב, נגד "הטבח שמבצעת ישראל בעזה", כביכול, הגיעה הדרישה של ועדי סטודנטים מהנהלות המוסדות האקדמיים לבטל השקעות ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בישראל. חלק מהנהלות האוניברסיטאות הודיעו, תמורת הפסקת ההפגנות, כי ידונו בתביעה בקרוב.
עם זאת, בשיחה עם ynet ציין מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה, עודד רוז, כי "אנחנו מעריכים שהאוניברסיטאות בארה"ב לא ישנו את מדיניות ההשקעה שלהן בישראל ולא יוציאו בשלב הזה כספים, משום שבין השאר הן נתמכות לא מעט בידי תומכים יהודים ולא יהודים המתנגדים כאחד לאלימות של המוחים נגד ישראל בקמפוסים". ואכן, עד כה נשמעו רק איומים על הפסקת תמיכות, למעט הודעות בודדות על הפסקת שיתופי פעולה מצד אוניברסיטאות באירופה, בעיקר בסקנדינביה. הנזק היה מועט עד עתה.
בנוסף לאלה, נזכיר כי לאחרונה יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, דיווח שמשקיעים זרים הוציאו מהבורסה הישראלית סכום לא מבוטל של 34 מיליארד שקל, מהם 14 מיליארד שקל מאיגרות חוב ממשלתיות. כאן לא היה מדובר עדיין ב"עונש" או בתגובה אנטישמית, אלא בחישוב כלכלי קר. במדינה שבה מתחוללת חודשים רבים מלחמה - מסוכן להשקיע.
ומה לא נעשה עד כה בישראל?
מתברר שבישיבות הממשלה וגם במשרדי האוצר והכלכלה, ואף בוועדות הכספים והכלכלה בכנסת, לא חשבו שמדובר בנושא שיש לדון בו בכובד ראש.
למעשה, לא התקיים עד כה שום דיון משמעותי רציני בהשלכות של החרמות וניתוקי הקשרים הכלכליים הללו בדרג ממשלתי ובכנסת ישראל. ראוי מאוד שדיונים כאלה יתנהלו כבר בימים הקרובים, בטרם יחושו חברות ואזרחים בישראל את הפגיעה הכלכלית החדשה בהם על רקע המלחמה המתמשכת.