קהילת קיבוץ ניר עוז השלימה היום (שלישי) את המעבר לדיור הזמני בשכונת כרמי גת שבקריית גת. תושבי ניר עוז יתגוררו במתחם בניינים רבי קומות, ויקיימו חיי קהילה במרחבים ציבוריים שיותאמו לצרכיהם, כחלק מהמרקם העירוני בשכונה. כ-130 משפחות יעברו לגור בבניינים, ולאחר מכן יעברו למתחם משפחתי וקיבוצי, שבו יהיו חדר אוכל, גני ילדים וגם מועדון, בדומה לקיבוץ.
חברי קיבוץ ניר עוז מגיעים למקום משכנם החדש בקריית גת
(צילום: תומר שונם הלוי)
המעבר צוין בטקס קבלת פנים מטעם עיריית קריית גת ותושבי העיר, שקיבלו את הקהילה בדגלי ישראל ובחיבוק חם. חברי קיבוץ ניר עוז שמחים לחזור, אבל השמחה לעולם לא תהיה שלמה שעה שהחטופים חברי הקיבוץ עדיין בעזה. באחד הבניינים יש דירות שמחכות רק להם.
צילי אדר, בת הזוג של משה אדר, שהתה תשע שעות בממ"ד ב-7 באוקטובר. "יפה אדר נחטפה לעזה ולשמחתנו חזרה", סיפרה, "רובכם מכירים את האישה האדירה והאצילית הזאת. לעומת זאת, תמיר, הבן של משה, עדיין חטוף בעזה. אין לנו מושג מה איתו, אף חטוף לא פגש אותו. אנחנו מחכים לו בקוצר רוח. רוב תושבי ניר עוז הגיעו היום ונכנסים לדירות חדשות כאן בכרמי גת, יישוב שאנחנו רוצים לקרוא לו בשבילנו: כרמי עוז. אנחנו מרגישים כמו קיבוץ. אנחנו מרגישים פה קהילה, אהבה, תושבי קריית גת עוטפים אותנו. אלה שתי קהילות מסוגים שונים, שלדעתי יתחברו יפה מאוד.
4 צפייה בגלריה
הדמיית מתחם המגורים של חברי קיבות ניר עוז בקריית גת
(באדיבות חברת יפתח- החברה לפיתוח קריית גת)
"קשה לנו שתמיר לא איתנו. בן הזוג שלי משה נסע אתמול לאילת להביא את אשתו של תמיר, הדס, את הילדים ואת כל הבית שצברנו במשך שלושה חודשים באילת. השמחה מהולה בעצב גדול כי היינו שמחים שתמיר גם יהיה כאן איתנו בשכונה החדשה, בבית החדש. הילדים מתגעגעים אליו, אשתו מתגעגעת אליו, הוא חסר לכולנו. וכל החטופים האחרים, ללא ספק. אם זה מניר עוז, אם זה כפר עזה, בארי, שדרות, החיילים שלנו, הנעדרים. כואב לנו כל המצב הזה וכולנו תקווה שזה יסתיים מהר. אי אפשר שהשלם יהיה שלם בלעדיהם".
אדר הוסיפה כי "יש שיר לנורית גלרון, 'מעביר דף' (המיסטיקנים הסינים), ויש שם שורה שאני כל הזמן מאמצת אותה מאז שעברתי לפה: 'קצת שמח, קצת עצוב'. כי ללא ספק אנחנו מאוד שמחים לעבור לפה, וסוף סוף יש לנו בית, אחרי ששלושה חודשים גרנו בבית מלון. אמנם היינו באילת, במלון ישרוטל והרגשנו שם בבית, ועשו את הכול כדי שנרגיש בבית, אבל ללא ספק זה בית מלון, זה לחצים, זה לאכול עם כולם, לפעמים אתה רוצה להיות לבד, אתה רוצה להיות בחדר שלך. וכאן יש לנו פעם ראשונה הרגשה של בית, בית אמיתי". לדבריה גם למלון התייחסה כאל בית. "בכל מקום השתדלתי לעשות מהלימון לימונדה, וכאן סוף סוף יש לנו את הפינה שלנו, את השקט שלנו, את השלווה. אנחנו נמשיך את הביחד, נמשיך לתמוך האחד בשני בתקופה הקשה הזאת.
דורין ראי (42) ובעלה ביג'יי (44), הורים לשלושה ילדים - מאיה בת ה-11, נאה בת 9 ורם בן 7 וחצי התרגשו לקראת המעבר. "יש ציפייה להגיע ולראות ולחיות את זה יחד עם המשפחה. מצד שני יש איזו עצבות, כי אילת היה המקום הבטוח שלנו, המקום הראשון שאליו הגענו אחרי 7 באוקטובר. יצרנו שם קשרים לחיים. אבל זה לא נגמר".
קבלת הפנים שהכינו בקריית גת לתושבי ניר עוז
(צילום: שוקי אמזלג)
על השהות במלון באילת אמרה בזמנו כי "זה קשה להיות פה, אנחנו בשני חדרים - אבל אומרים תודה. במלון הסכימו שנבוא עם הכלבים, אבל זה מלון ולא בית. הקהילה נותרה יחד. ואנחנו רוצים להמשיך להיות יחד עד שחוזרים לקיבוץ, עד שישקמו אותו. אני לא יודעת מי יחזור אליו. אבל הקיבוץ חזק ויעמוד על הרגליים והוא יחזור ויהיה יפה. הלוואי שכולם יחזרו. אנחנו מחכים להם, מגדול ועד קטן".
צילי הוסיפה כי "המלחמה חייבת להמשיך, זה לא יעזור. אנחנו לא יכולים להפסיק אותה עכשיו, כי אם נפסיק, אני לעולם לא אוכל לבנות את הבית בניר עוז - כי האיום הזה תמיד יהיה. אולי זה לא יחזור בעוצמה כזאת, אבל אף אחד בעוטף לא ירגיש בטוח".
בין הדיירים החדשים יש גם את כפר הסטודנטים שבקיבוץ, קדמה. מדובר בהתיישבות צעירה שמטרתה לחזק את החוסן של יישובים סמוכי גדר או מאוימים ביטחונית. הסטודנטית שירז ברזילי (27) התגוררה בניר עוז ומתנדבת עם הילדים. ברזילי סיפרה כי "באותה שבת הייתי בבית שלי, והתכנסנו בממ"ד אצלי 11 שעות. לא נכנסו אלינו לבתים מחבלים, אבל ניסו לפתוח את החלון וירו על הממ"ד. אני בניר עוז כבר שלוש שנים וחצי, ומבחינתי זה הבית שלי. זו הקהילה שלי. אני אוהבת את האנשים והמשפחות ואני מתכננת להישאר שם אחרי הלימודים".
ברזילי, תושבת מיתר במקור, לומדת קולנוע במכללת ספיר. "היום הייתי לראשונה בדירה שלי בקריית גת. אבל יש לי עוד המון דברים להעביר. הייתה קבלת פנים מדהימה, מלא תושבים עם דגלים ושלטי ברוך הבא. לכל מקום שהגענו אמרו לנו 'ברוכים הבאים' ו'איזה כיף שבאתם'. מאוד קשה לנו עם זה שצריך לגור בבניין, אבל יש הבנה שאין כל כך ברירה. יש המון רגשות מעורבים. יש התרגשות, לחץ ואי וודאות. מה יהיה עם בתי הספר? מה יהיה עם הילדים ומה יהיה עם חיי החברה? יש המון פחד. לחטופים יש דירות מוכנות שרק מחכות להם. המעבר לא באמת משנה כלום. הדאגה אותה דאגה והקושי אותו קושי. לא משנה אם אנחנו בקרית גת או אילת. בסוף זה נשאר אותו דבר".
חברת יפתח, החברה לפיתוח קריית גת, בונה מתחם גדול עבור תושבי ניר עוז, שצפוי להיות מוכן לכל היותר עוד ארבעה חודשים, והוא יהווה מעין קיבוץ קטן בתוך העיר. מוריה זגורי, סגנית ראש העיר קריית גת, אמרה כי "באפס התרעה הצלחנו לייצר מערך קליטה מיטבי עבור התושבים, עם מוסדות, גנים ומעונות יום. יש פה הזדמנות לייצר תיקון חברתי וסיפור אחר. אלה תושבים שבאופי הטבעי הקיבוצי שלהם לא היו בוחרים לבוא לגור פה. אבל בשיתוף הפעולה של שתי הקהילות נוצרה כאן רקמה אנושית מאוד מיוחדת. כמובן שאנחנו ממתינים גם לבואם של החטופים. מבחינתנו הכול ערוך ומוכן לקבל אותם. כל הזמן מדברים על ניפוץ פרדיגמות ביטחוניות, אז במקרה הזה גם פרדיגמות חברתיות צריכות להשתנות. וקריית גת וניר עוז הן העדות לכך. זו בשורה גדולה".
