גבר שאשתו נפטרה מסרטן ובתו הבכורה לא יוכלו לנהל את תביעת הרשלנות הרפואית שלטענתם גרמה למותה, וזאת בניגוד לשתי הבנות האחרות – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת סיגל רסלר-זכאי קבעה שאף שהתביעה הוגשה בחלוף יותר משבע שנים, עבור הבנות הקטנות היא לא התיישנה מאחר שהיו בנות פחות מ-18.
התובעים הם בעלה ושלוש בנותיה של אישה שהלכה לעולמה ב-2019 מסרטן השחלה. לטענתם, החל מ-2013 פנתה המנוחה פעמים רבות בתלונות על כאבי בטן, חולשה וסחרחורות, אך רק בינואר 2015 הופנתה לבדיקת אולטרסאונד במכון "מור" שפוענחה כתקינה.
לדבריהם, הבדיקה, כמו גם CT שעברה ופוענחה כתקינה, בוצעו ברשלנות ואבחנתה בסרטן השחלה נעשתה חודשים רבים אחר כך, בספטמבר 2015, כשהמחלה כבר התפשטה בגופה. לאחר ארבע שנות טיפולים וסבל הלכה האם לעולמה. לטענת היורשים אם המחלה הייתה מאובחנת מוקדם יותר ניתן היה להציל את חייה.
תביעת הרשלנות הרפואית המקורית הוגשה בינואר 2023 – יותר משבע שנים אחרי גילוי המחלה – נגד שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות. באוקטובר האחרון הוגש כתב תביעה מתוקן שאליו צורף כנתבע נוסף מכון "מור", שלטענת המשפחה היה שותף ברשלנות שהביאה למות המנוחה.
בתגובה הגיש המכון בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענתו, התביעה נגדו הוגשה כתשע שנים אחרי הבדיקה וכשמונה שנים אחרי אבחון המחלה, כך שאין מחלוקת שחלה עליה התיישנות. היורשים לעומתו טענו שיש להתחיל את מרוץ ההתיישנות רק כעבור שנה מגילוי המחלה, כך שלמעשה התביעה לא התיישנה. זאת בהתבסס על פסיקה שבה לטענתם נקבע בנסיבות דומות כי פרק זמן של שנה לצורך בירור שאלת החבות הינו בגדר הסביר.
אבל השופטת רסלר-זכאי כתבה ש"עם כל הצער והכאב למצבה של המנוחה ובני משפחתה" אין הצדקה למתוח את תקופת ההתיישנות לשמונה שנים בשל טרדתם מהמחלה והטיפולים, "שכן לצורך כך נקבעה תקופת התיישנות של שבע שנים שלמות ותמימות – לאפשר את תקופת הטיפול, ההתאוששות, הבירור וכל הנדרש לשם הגשתה של תביעה".
היא הדגישה שגילוי המחלה נעשה בשלהי 2015 בעוד שהתביעה הוגשה ב-2023, יותר משבע שנים אחר כך, ולפיכך לא נותר לה אלא לקבוע שתביעת המנוחה ויורשיה הבגירים שנכנסו בנעליה – בעלה ובתה הבכורה – נגד המכון, התיישנה.
ואולם, ביחס ליורשות שהיו קטינות בעת הגשת התביעה המקורית הגיעה השופטת לתוצאה שונה. היא הסבירה שלפי סעיף 18 לחוק ההתיישנות והפסיקה, לקטין שתובע מכוח ירושה נתונה שנה נוספת לתבוע עד גיל 19. מאחר שבתה האמצעית של המנוחה חגגה 18 רק במאי אשתקד והבת הקטנה עדיין קטינה – נקבע שרק הן יוכלו לנהל את תביעת הרשלנות הרפואית בשל פטירת אימן.
השופטת קבעה שהמכון יגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים. לנוכח הקטנת הפיצוי שעתיד להיפסק בהינתן צמצום התובעים – היא הורתה לצדדים להודיע אם הם מסכימים להעביר את הדיון בתיק לבית משפט השלום.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ליאור לויט
• ב"כ מכון מור: עו"ד אהרונסון
• ב"כ כללית: עו"ד וידוצ'ינסקי
• ב"כ משרד הבריאות: עו"ד ויסגלס אלמגור ושות'
• עו"ד קרנית קמינסקי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
