בשנים האחרונות ובעיקר בתקופת מגפת הקורונה, עבודה מהבית הפכה להיות עניין שבהרגל וארגונים רבים עברו למתכונת מלאה או חלקית של עבודה מרחוק. כתוצאה מכך חלה עלייה בשימוש של ארגונים באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר עובדיהם המבצעים את עבודתם מחוץ למקום העבודה. בשונה ממעקב אחר עובדים במקום העבודה, מעקב במתכונת של עבודה מרחוק מתקיים, על-פי רוב, בביתו של העובד, כלומר, במרחב הפרטי והאינטימי ביותר שלו. מעקב שכזה "מכניס" את המעסיק לביתו של העובד, ומציב אתגר ממשי בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של העובדים ובני משפחתם.
במסגרת מסמך של הרשות להגנת הפרטיות המפורסם כאן לראשונה, ניתנת עמדתה המשפטית של הרשות בנושא, ואת הנחיותיה למעסיקים ומה העובדים יכולים לעשות. עוז שנהב, מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות ברשות להגנת הפרטיות, מציין כי "אנחנו חושבים שיש פוטנציאל גבוה לפגיעה בפרטיות עובדים בעבודה מרחוק. חשוב שיובן, אנחנו לא אומרים למעסיקים כי נאסר עליהם לעקוב, אנחנו כן אומרים שעליהם לעשות זאת בצורה נכונה, תוך התייחסות הולמת ומידתית לפרטיותם של עובדים".
ד"ר עו"ד סאני כלב, שגיבש את מסמך הרשות, מוסיף כי מדובר בשילוב של שני דברים, "ראשית, הטכנולוגיה המתקדמת, המאפשרת ביצוע ניטור ומעקב באופן משמעותי יותר מאשר בעבר, ושנית, המציאות, שבמסגרתה עבודה מרחוק הפכה לפרקטיקה מוקבלת ואף מחויבת במצבים מסוימים. השילוב הזה, והפררוגטיבה של המעסיק לנהל את העסק שלו ולדעת איך העובדים שלו עובדים, יוצרים את המציאות שבה אנו עוסקים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
תחת זכוכית מגדלת
יכולתו של מעסיק לפקח על התנהלות עובדיו כשהם עובדים מחוץ למקום העבודה היא מוגבלת ומציבה אתגר בפני ארגונים. על מעסיקים מוטלת למעשה חובה חוקית לפקח על שעות העבודה של עובדיהם, וחובה זו חלה מטבע הדברים גם במתכונת של עבודה מרחוק. לשם כך, מעסיקים עשויים להשתמש באמצעים לדיווח נוכחות באופן מקוון, המאפשרים לעובד לדווח מרחוק על שעות עבודתו. אמצעים אלו עשויים, בין היתר, לאפשר זיהוי ביומטרי של העובד על בסיס טביעת האצבע שלו או באמצעות מערכות לזיהוי פנים. כמו כן, קיימים כיום אמצעים טכנולוגיים מגוונים המאפשרים למעסיקים לקיים מעקב אחר התנהלות עובדיהם כאשר הם נמצאים מחוץ למקום העבודה, לרבות בביתם.
הטכנולוגיה מאפשרת ניטור מרחוק אחר כלל התנהלותו של אדם, לרבות לצורך בחינת הפרודוקטיביות של העובד, אופן התנהלותו, ושעות עבודתו בפועל. עם זאת, הרשות להגנת הפרטיות מציינת במסמך שהוציאה כי "שימוש ברבים מאמצעים אלו עלול לחרוג בהרבה ממה שמתחייב או מותר על פי דין".
באילו אמצעי מעקב הפגיעה בפרטיות גבוהה במיוחד והשימוש בהם יחרוג מהנחוץ והמותר?
שנהב מסביר כי ניתן לחלק את אמצעי המעקב והפיקוח בעבודה מרחוק לשלוש קבוצות, וזאת על יסוד מידת הפגיעה האפשרית שלהם בפרטיות עובדים: אמצעים שאינם פוגעים בפרטיות עובדים - מדובר באמצעים טכנולוגיים שנועדו להגבלת התנהלות עובדים בזמן עבודתם מרחוק, אך שאינם כרוכים כלל באיסוף מידע עליהם, כגון טכנולוגיות לחסימת גישה של עובדים לאתרי אינטרנט מסוימים. קבוצה שנייה כוללת אמצעים שפגיעתם בפרטיות עובדים היא מועטה. אלו אמצעים שכרוכים באיסוף מידע שאינו אישי על התנהלות העובד. בקבוצה השלישית נמצא אמצעים שפגיעתם בפרטיות עובדים היא גבוהה במיוחד.
על פי מסמך הרשות, ניתן לציין בקבוצה השלישית את הכלים הבאים: כלי סריקה ופיקוח על אתרי האינטרנט בהם גולש עובד, ועל תוכן הדואר האלקטרוני שלו (ככל שמדובר על תיבה שאינה לשימוש מקצועי בלבד), אמצעים לשליטה על מצלמות הרשת ועל חיישנים לקליטת שמע (מיקרופון) שבמכשירים הדיגיטליים של העובד, לצילום העובד ולהאזנה לו ולסביבתו, כך לדוגמה, בעת שימוש במצלמת הרשת או במיקרופון המותקנים במחשב הנייד או בטלפון החכם של העובד עלול מעסיק להיחשף לשיחות פרטיות שמקיים העובד עם אחרים (כגון בני משפחה) ולפעולות אחרות, העלולים לחשוף מידע רגיש על מצבו המשפחתי של העובד ומערכת היחסים שלו עם בני משפחתו, מצבו הכלכלי והבריאותי, וכן מידע הנוגע לצנעת חייו (כגון נטייתו המינית). עוד אמצעים שפגיעתם בפרטיות עובדים היא גבוהה במיוחד הם אמצעים לניטור תנועת העכבר ואופן השימוש של העובד במקלדת המחשב (מערכות לרישום הקשות - Keyloggers). כמו כן , אמצעים לצילום מסך המחשב של העובד (Screenshots) ואמצעים למעקב אחר תנועת עיניים (Eye Tracking) בעת שימוש העובד במחשב, לבחינת התכנים בהם הוא צופה בזמן היותו מול המחשב וכן אמצעים לאיסוף נתוני מיקום של עובד המותקנים במכשיריו הדיגיטליים או ברכבו.
ד"ר סאני כלבצילום: שרון ויונטה ברשות מציינים כי "מעקב אחר עובדים יכול להתבצע ללא ידיעתם או הסכמתם. איסוף מידע אישי ושמירתו במאגר מידע, הנעשים ללא הסכמה, מהווים פגיעה בפרטיות, וזאת ללא קשר לשאלת אופן השימוש במידע זה, ואבטחתו. חשוב לציין כי במערכת היחסים בין עובדים למעסיקים קיים גם חשש כי הסכמה הניתנת על-ידי עובד לפגיעה בפרטיותו אינה הסכמה הניתנת מתוך רצון חופשי".
כמו כן, חשוב להבין כי איסוף ושמירת מידע רגיש על עובדים על ידי מעסיקיהם מעלה את החשש לשימוש לרעה במידע במסגרת יחסי העבודה. מעסיקים עלולים להשתמש באמצעי המעקב שברשותם לאיסוף מידע רגיש על עובדיהם, גם לשם השגת מטרות שאינן לגיטימיות. כך לדוגמה, מעסיק עלול להשתמש במידע אישי שאסף ממערכות העובד כדי ללמוד על מצבו הרפואי (כגון אם עובדת מצויה בשלבים ראשונים של הריון), או לבדוק האם עובד עוסק בחיפוש אחר מקום עבודה אחר. דוגמה אחרת עשויה להיות הפליית עובד על-ידי מעסיקו על יסוד עמדה פוליטית שלו שנחשפה במסגרת הקלטת דברים שהוא אמר בביתו במסגרת שיח שניהל עם בני משפחתו.
מה קובע החוק ומה נפסק בפסיקה?
באופן כללי, דיני הגנת הפרטיות מאפשרים למעסיקים, תחת מגבלות, להשתמש באמצעים טכנולוגיים למעקב ולפיקוח אחר התנהלות עובדיהם במקום ובשעות העבודה. שימוש זה חייב להיעשות באופן סביר ומידתי, לצרכי מטרה לגיטימית ובעל זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, ותוך הקפדה על כללי אבטחת המידע. ברשות מציינים כי "העקרונות שנקבעו בפסיקה - שנועדו לאזן בין צרכי המעסיקים לבין זכויות העובדים, ולצמצם את הפגיעה בפרטיותם של עובדים במסגרת מעקב במקום העבודה - חלים ביתר שאת בעת שמדובר במעקב אחר עובדים במתכונת של עבודה מרחוק, וזאת בשל השימוש הגובר באמצעים טכנולוגיים, אשר מגביר את הפוטנציאל והסיכון לפגיעה בפרטיות העובד, בתוך ביתו שלו, ובפרטיותם של אלו המתגוררים עמו".
מה חשוב שהמעסיקים יידעו?
ממסמך הרשות עולה כי שימוש מעסיקים באמצעי מעקב שפגיעתם בפרטיות גבוהה במיוחד עלול להביא לפגיעה חמורה בפרטיות, ושימוש זה יכול להיעשות רק במקרים חריגים בהם קיימת תכלית מקצועית ספציפית המצדיקה זאת, ובכפוף לעמידה בדרישת המידתיות.
ברשות מציינים כי "בנוגע לאמצעים לצילום או להאזנה לעובד - עמדת הרשות היא שאין לעשות שימוש באמצעים אלו, למעט במצבים קיצוניים המחייבים זאת". כמו כן, למעסיקים המאפשרים לעובדיהם להיכנס לתיבות הדוא"ל הפרטיות-חיצוניות שלהם במהלך עבודתם מהבית מומלץ להימנע מלהשתמש באמצעי מעקב לצילום מסך, וזאת מתוך החשש כי במהלך המעקב ייאסף מידע שמקורו בתיבת הדוא"ל הפרטית-חיצונית של העובד - מידע שחל איסור לאוספו אלא מכוח צו שיפוטי. כמו כן מציינת הרשות כי אמצעי מעקב שנבחר על-ידי מעסיק חייב להיות תואם לתכלית המעקב, ואין לעשות שימוש במידע שנאסף לשם מטרה אחת, לצורכי מטרה אחרת. בנוסף, על המעסיק לפעול לכך שמידע אשר נאסף באופן אגבי על אודות בני ביתו של העובד (ואנשים אחרים שאינם רלוונטיים) לא יישמר במאגרי המידע שלו. על מעסיק להימנע מלהשתמש באמצעי מעקב מעבר לשעות בהן מעמיד עצמו העובד לרשות המעסיק וכמובן שעל המעסיקים ליידע את עובדיהם על כך שהם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר התנהלותם בעת עבודה מרחוק.
מה עובדים שנפגעו יכולים לעשות?
מי שחש שנפגע מפגיעה בפרטיות, יכול לפנות לפניות הציבור של הרשות: "אנחנו מטפלים בכ-2000 פניות בשנה. יש לנו גם מוקד שפעיל ושיש בו מענה אנושי ", מסביר עו"ד צחי פנחס, מנהל מחלקת קשרי ציבור וממשל ברשות. לדבריו, "פעילות האכיפה של הרשות, כוללת אכיפה פלילית ומנהלית. במקביל, קיים מנגנון של אכיפה יותר רכה במסגרתה אנחנו מבצעים פעילויות פיקוח יזומות (פיקוחי רוחב) כדי לוודא שהמשק עומד בהוראות החוק והתקנות מכוחו".
