היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שיגרה בצהריים (ב') מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שבו היא תובעת ממנו שלא להגיש לכנסת חוק הסדרים נלווה לחוק תקציב המדינה ל-2025. "לעמדתי, השנה יותר מתמיד אין מקום לריכוזם של הסדרים נוספים, אלא יש למצוא את הדרך ההולמת לפריסת החקיקה המבוקשת על פני המושב באופן שגם יאפשר קיום הליך חקיקה ראוי", כתבה.
לדברי אפיק, "לא ייתכן מצב שבו הממשלה מעבירה שורה גדולה של תיקוני חקיקה משמעותיים באופן מרוכז ובתקופת זמן קצרה של חקיקת התקציב, שעה שלאורך מושב הכנסת שנמשך כ-8 חודשים החקיקה הממשלתית דלה. 'הנוחות' עבור הממשלה בהעברת חקיקה באופן מרוכז בלוחות זמנים מקוצרים יש בה משום פגיעה בעבודת הכנסת, שבכנס זה מתעצמת אף יותר, הן לנוכח האיחור והן לנוכח הבקשה מהכנסת להעביר חקיקה כפולה וזאת לאחר שכבר הועברו שלושה תקציבים נוספים לשנת 2024".
המאבק בין הייעוץ המשפטי של הכנסת לבין משרד האוצר לגבי חוק ההסדרים אינו חדש וחוזר על עצמו מדי שנה. אולם, השנה המצב בעייתי עוד יותר מפני שהאוצר יגיש את חוק התקציב וחוק ההסדרים באיחור, כשבמקביל הכנסת דנה בחוקי תקציב נוספים (התקציב הנוסף ל-2024, חוקי המיסוי, העברות תקציביות וכו'), מה שייצור עומס רב על ועדת הכספים והכנסת. לכן, אפיק דורשת לא להעמיס עוד בהגשתו של חוק ההסדרים.
אפיק הסבירה כי הממשלה כבר הגישה לכנסת חקיקה נלווית לתקציב: "בימים אלה מונחות על שולחן הכנסת שורה של הצעות חוק נפרדות (שחלקן אף נקראות הצעות חוק ההתייעלות, שם השמור לחקיקת הסדרים), שעניינן מיסוי ובחלקן כרוכים מספר נושאים שהקשר המרכזי שלהם הוא צרכי התקציב".
אפיק התייחסה לתוכנית לקדם את הצעת חוק ההסדרים בשני שלבים. השלב הראשון הוא חקיקת מיסוי, הכוללת הקפאת מדרגות מס הכנסה, מיסוי רווחים לא מחולקים, העלאת מס הרכישה וכו'. לדבריה, "מכיוון שנושאים אלה עניינם מיסוי שלהבנתי מבוקש שייכנסו לתוקף בשנת 2025, אני מבינה שבקשתכם תהיה שהכנסת תפעל להכנתם קודם למועד זה".
אולם, הבעיה מבחינת אפיק היא בחלק השני של חוק ההסדרים, שאושר בממשלה אך טרם הוגש לכנסת. חלק זה כולל שורה של רפורמות מבניות, כמו הטבות להייטק, פיקוח על פלטפורמות דיגיטליות, הקמת רשויות מטרופוליניות, ייעול עבודת הממשלה בתחום התעסוקה, ייעול כוח אדם במערכת הבריאות וייעול הליכי רישוי בתחום הנדל"ן. "עד למועד זה, טרם הובאו בפני הכנסת חלק מאותם צעדים שבכוונת הממשלה לקדם לצד הצעת חוק התקציב", ציינה אפיק. "לפיכך בפני חברי הכנסת והייעוץ המשפטי לכנסת עדיין אין את התמונה המלאה הן באשר למלוא ההסדרים שהממשלה מבקשת לקדם והן ביחס לפרק הזמן שבו מבקשת הממשלה לקדם את אותם הסדרים".
אפיק מעלה את הבעיה בכך ש"לצד נושאים אלה ועוד קודם לסיומה של שנת הכספים 2024, אני מבינה כי תגיע עוד חקיקת תקציב נוסף לשנת 2024, תיקון תקרת הגירעון ועשרות פניות ועודפים תקציביים, שגם אותם מתבקשת הכנסת להכין לפני תחילת שנת 2025".
"אבקש להבהיר כי לצד ההבנה בדבר חשיבות התקציב, ודאי בנסיבות הנוכחיות, בכוונתי לעמוד על כך שהפרת הממשלה את הוראות חוק היסוד לא תמנע מהכנסת לקיים הליכי חקיקה נאותים, במלוא הזמן שיידרש לה, כך שיובטח הליך חקיקה ראוי וממצה, תוך קיום דיון מקיף, ענייני ושקוף", הדגישה אפיק. "עוד אבקש, כהפקת לקחים מהדיונים שהתקיימו בהצעות התקציב הנוסף לשנת 2024 (שיוגש בקרוב), כי יחד עם הצעת חוק התקציב יונחו כלל המסמכים הנדרשים בהתאם להוראות הדין והחלטות הממשלה, לרבות אומדן המקורות למימונו של התקציב וניתוח מגדרי על כלל תקציב המדינה".
סמוטריץ' אמור היה להניח את חוק התקציב על שולחן הכנסת כבר ב-31 באוקטובר, אך ההערכות הן שהתקציב יוגש רק בתחילת-אמצע דצמבר - כלומר באיחור של כחודש-חודש וחצי ממועד ההגשה שנקבע בחוק. כתוצאה מכך, הכנסת צפויה לאשר את התקציב כחודשיים לאחר הגשתו, כלומר בתחילת-אמצע פברואר 2025. בינתיים, בהיעדרו של תקציב מדינה מאושר לשנה הבאה, המדינה תתנהל לפי תקציב חודשי של 2024 בתוספת הצמדה למדד.
אפיק התריעה במכתבה בפני סמוטריץ' גם "בעניין אי עמידתה של הממשלה בלוחות הזמנים להנחת הצעת חוק התקציב לשנת 2025 וכן בעניין החקיקה הנלווית. כידוע, המועד שבו על הממשלה להניח כאמור את הצעת חוק התקציב לשנת 2025 - 1/11 - חלף לפני יותר משבועיים (!). עיכוב במועד שבו מונחת הצעת חוק התקציב לשנת 2025 על שולחן הכנסת מצמצם את פרק הזמן העומד לרשות הכנסת להכין ולאשר את הצעת חוק התקציב ואת חקיקת ההסדרים הנלווית לה לפני תחילת שנת הכספים העוקבת.
"עמדתי היא כי האיחור בהנחת הצעת חוק תקציב על ידי הממשלה לא יכול לפגוע בזמנים הדרושים לכנסת להכנת הצעת החוק או להביא לפגיעה בעבודת הכנסת ובהליכיה התקינים. לפיכך, הכנסת תנצל את מלוא הזמן הדרוש לה לשם הכנת הצעת חוק התקציב. כבר עתה ברור כי המועד של תחילת שנת הכספים הפך למועד לא ריאלי לנוכח האיחור האמור. משכך, ובהתאם לחוק היסוד, תקציב המדינה בחודשיה הראשונים של שנת 2025 יתנהל כתקציב המשכי עד לאישור הצעת חוק התקציב בכנסת".
מכתבה של אפיק נשלח גם אל יו"ר הכנסת, חברי הכנסת, המשנה ליועמ"שית לממשלה, היועמ"ש לאוצר והיועצים המשפטיים בוועדות. יצוין כי בעוד סמוטריץ' והממשלה יכולים להתעלם ממנו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יצטרך להתייחס אליו. נזכיר כי בסוף 2016 התריעה אפיק בוועדת הכספים על קידומו המהיר של החוק למיסוי דירה שלישית. יו"ר הוועדה משה גפני לא הקשיב לבקשתה לדחות את הדיונים, ו-8 חודשים לאחר מכן בג"ץ פסל את החוק בשל הליך החקיקה.
