בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה ערעור של בעלי מאפייה על שומות מתוקנות שהוציא לו מס הכנסה: השופט אביגדור דורות אימץ את עמדת פקיד השומה, שטען שבביקורת במקום התגלה שבעל העסק ניכה ביתר הוצאות על חומרי גלם.
בשנות המס הרלוונטיות, 2014-2012, היה המערער בעלים של מאפייה בחולון שתחום פעילותה הינו ייצור פיתות. על פי קווי הנחיה כלכליים של רשות המיסים לבחינת סבירות ההכנסה בענף המאפיות, אחוז חומר הגלם לייצור פיתות הוא כ-28%, כך שהרווח הגולמי על המוצר הוא כ-72%. אלא שהמערער דיווח לרשות המיסים על שימוש בפי שניים חומר גלם, 56%, ורווח גולמי נמוך של 44% בלבד.
בשל חוסר הסבירות בדיווח, הגיעו נציגים מטעם פקיד השומה, בליווי כלכלן, לביקורת פתע במאפייה. בין ממצאי הביקורת עלה שמייצרים בעסק כמה סוגי מאפים – כגון "פיתה גדולה" לפלאפל ו"פיתה קטנה" לשווארמה. עוד נמצא שמשקל הבצק לפני האפייה הינו 104 גרם.
על רקע זה - ונוכח הצהרת בעל המאפייה שמצד אחד משקל הפיתות גדול יותר ומן העבר השני מחירן שווה לזה של קטנות יותר - הוציא פקיד השומה שומות מתוקנות. כך למשל, בעוד שלגבי שנת 2014 דיווח בעל המאפייה על הכנסה חייבת בגובה 130 אלף שקל, פקיד השומה מצא שההכנסה האמיתית גבוהה בהרבה, ועומדת על כמיליון שקל. בנוסף הוא חייב את בעל המאפייה ב"קנס גירעון" בשל רשלנותו בהגשת הדוחות.
לאחר דין ודברים שלא הועיל לבעל המאפייה, הוא פנה ביוני 2020 לבית המשפט בערעור על השומות. לטענתו פקיד השומה ייצר לו הכנסות יש מאין, כשהלכה למעשה מדובר בשומות מוגזמות ובלתי סבירות, שהוצאו בחוסר תום לב ולא לשם קביעת מס אמת.
פקיד השומה, לעומתו, עמד על כך שמדובר בשומות אמת שנערכו לאחר בדיקה מעמיקה מצדו, הכוללת ביקורת פיזית במאפייה, קבלת מתכון של הפיתות ושקילתן במשקל מכויל על ידי כלכלן. מכאן שעל הערעור להידחות.
עו"ד דוד אפריםצילום: מוטי קמחיהשופט דורות הסביר שבבסיס המחלוקת בין הצדדים עומדת סוגיית משקל הפיתות בעודן בצק. בעוד פקיד השומה סבור שמדובר ב-104 גרם, בעל המאפייה טוען לכ-150 גרם. השופט אימץ את גרסת מס הכנסה, המבוססת על חוות דעת של כלכלן בכיר בנציבות מס הכנסה.
לעניין זה הדגיש כי בביקורת שנערכה במאפייה, "הפיתות נשקלו מספר פעמים ונמצא שלפני האפייה משקל הבצק היה 104 גרם". לעמדת הכלכלן מדובר במשקל סביר למקובל בענף בהתייחס למחיר היחידה שנמצא (0.47 שקל), כאשר טענתו הנגדית של בעל המאפייה, שלפיה נמכרו פיתות במשקל גדול יותר במחיר האמור, היא "בלתי סבירה ובלתי מבוססת".
בסיכום חוות דעתו קבע הכלכלן כי "התוצאה הסופית של החישוב מצביעה על כך שישנו פער גדול בין ההכנסות שחושבו למערער לבין ההכנסות שהוצהרו על ידו, וכן שההכנסות כפי שדווחו לפקיד השומה היו בלתי סבירות בעליל". לדבריו הפער הגדול ביותר נמצא בשנת 2014, אז הוצהרו הכנסות בסך 1.27 מיליון שקל, לעומת מחזור מחושב של 2.15 מיליון שקל - כלומר פער של כ-70%.
השופט סיכם כי "סבורני שלא עלה בידי המערער לסתור את הראיות שהוצגו על ידי המשיב". הוא הדגיש שבעוד פקיד השומה תמך טענותיו בחוות דעת מקצועית, בעל המאפייה נמנע מלהגיש אחת מטעמו, והדבר פועל לחובתו. לאור זאת הוא דחה את הערעור, אישר את השומות המתוקנות וקנס הגירעון, וחייב את המערער בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד מחאג'נה טארק
• ב"כ המשיב: עו"ד מנחם סבג (פמ"י אזרחי)
• עו"ד דוד אפרים עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
