נסללה הדרך להקמת אלפי יחידות דיור ביישוב הדרוזי דלית אל כרמל: בצל הסערה סביב מצוקת הדיור של בני העדה הדרוזית, שקיבלו לאחרונה יחד עם צווי 8 לגיוס במלחמת "חרבות ברזל" גם צווי הריסה לביתם, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה היום (שני) תיקון שמאפשר קידום של שתי תוכניות ענק ביישוב, המאפשרות הוצאת היתרי בנייה באופן מיידי לטובת הקמה של אלפי דירות חדשות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ראש מועצת דלית אל כרמל, רפיק חלבי, אמר ל-ynet כי "מדובר בהישג ענק שלא הצליחו להגיע אליו מאז 2007. אני חושב שזה יום גדול לדלית אל כרמל – כך אנחנו יכולים לתת היתרי בנייה ולקדם את התוכניות המפורטות. אני מאחל שהישג זה יחול גם בכפרים אחרים כמו בית ג'אן ופקיעין, הסובלים מבעיות הפארקים. התזמון הזה של האישורים אינו מקרי אך מתבקש. אני לא מתבייש בזה שאנחנו צריכים לדרוש ולקבל".
דלית אל כרמל הוא ישוב המוקף שמורות טבע בכל צדדיו. במהלך הישיבה בוועדה היום היא אישרה, בהמלצת ועדת התכנון המחוזית, תיקון שמאפשר הליך של גריעת שמורת טבע לטובת הקמה של שתי שכונות חדשות – "אל ראנדה" ו"ח'לת נאסר".
ביישובי העדה הדרוזית התקבלו לאורך השנים מאות קנסות וצווי הריסה מטעם המדינה, בעקבות הזנחה של מדיניות התכנון והבנייה בעשורים האחרונים והפקעת מאות דונמים פרטיים לטובת שטחים ירוקים – מה שחסם את אופן התכנון בכפרים הדרוזים וגרם לצפיפות אוכלוסין גדולה לצד בנייה לא חוקית.
אחרי חקיקת חוק קמיניץ, שנועד לאכוף עבירות בנייה, מאות בתים של תושבים דרוזים שחיכו להסדרה קיבלו קנסות של אלפי שקלים, לצד צווי הריסה. בעדה מציינים כי האבסורד הוא שאותם צעירים שקיבלו צווי 8 למלחמה, הם אותם התושבים שקיבלו גם את הקנסות וצווי ההריסה באקט ציני של מדיניות הזנחה וחוסר תכנון של לוחמים שמגנים על המדינה, אך המדינה נוקטת במדיניות מפלה כנגד אותם לוחמים.
השכונות החדשות: "אל ראנדה" ו-"ח'לת נאסר"
במכתב ששלח באוגוסט האחרון שר הפנים, משה ארבל, ליו"ר ועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, הוא כתב כי לצורך ביטול הכרזה על גן לאומי הכרמל מתוקף חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, התקבלה הסכמת מועצת דלית אל כרמל, השרה להגנת הסביבה ומועצת גנים ושמורות, בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. לתוכנית לא הוגשו התנגדויות של ארגוני סביבה.
התוכנית להקמת שכונת "אל ראנדה" חלה על שטח כולל של כ-630 דונם וממוקמת במערב היישוב. ממינהל התכנון נמסר כי מדובר בתוכנית ראשונה ביישובי הדרוזים שכוללת איחוד וחלוקה של קרקעות פרטיות, אשר תכנונה התחשב בדפוסי הדיור של החברה הדרוזית. היא חלה ברובה על קרקע פרטית, וקדם לה מהלך מורכב ויסודי של שיתוף הציבור, שכלל בחינת והתאמה של המגרשים בתוכנית לבעליהם. היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה בספטמבר 2022.
התוכנית, שיזם מינהל התכנון, כוללת כ-3,200 יחידות דיור בבינוי של 8 יחידות דיור לדונם שיוקמו במבני מגורים של 4-5 קומות, חלקם משולבים בחזיתות מסחריות. כמו כן, במסגרת התוכנית תוקם קריית חינוך יסודי ועל יסודי ויושם דגש על שמירת השטחים פתוחים, ערכי הטבע והנוף הייחודים לאזור, כולל טיפול בוואדיות שבתחומה ועל ידי יצירת קשר לוואדיות הסובבים ולגן הלאומי.
התוכנית להקמת שכונת ח'לת נאסר משתרעת על שטח של כ-207 דונם וכוללת 1,000 יחידות דיור חדשות במבנים בני 4 קומות. מדובר בתוכנית איחוד וחלוקה, השומרת על חיבור לשכונות הקיימות בדרום היישוב. התוכנית, שנערכה על ידי אדריכלית רוזה דיאמנט, כוללת מבני ציבור, שטחי מסחר, שטחים לספורט, פנאי ונופש.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מסר: "ההחלטה תאפשר לקדם ולאשר תוכניות חשובות לפיתוח היישוב דלית אל כרמל. תוכניות אלו מאפשרות את התפתחות היישוב באופן ניכר, תוך הרחבת שטחי הפיתוח ומתן מענה לדורות הבאים. הן שמות דגש על חיזוק מערך התשתיות ושטחי הציבור ביישובים ושמירה על השטחים הפתוחים העוטפים אותם".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר הציע לקרוא את שמות הרחובות שייבנו במסגרת התוכניות החדשות בדלית אל כרמל, על שמותיהם של הנופלים מהעדה הדרוזית. "אני שמח על אישור הצו, ומודה למינהל התכנון ולמשרדי הממשלה. אנחנו שמחים שנפלה בידינו הזכות לאשר את הצו. דווקא בימים האלה כשהעדה הדרוזית כאובה, אנחנו שמחים לתת את זריקת העידוד הזאת".
לדברי ח"כ חמד עמאר, "הישובים הדרוזים סובלים בצורה בלתי הגיונית. אנחנו חיים בשמורות טבע אם נרצה או לא נרצה, ואנחנו לא יכולים להעתיק את הישובים שלנו. מה שחשוב לי זה לראות את ההיתרים ביד ולהתקדם". עוד אמר כי ברגע שתקום צעקה מהיישובים היהודים חוק קמיניץ יחלוף מהעולם. לדבריו, אין מדינה בעולם שנותנת סמכות לפקיד להוציא צו מנהלי בלמעלה מ100 אלף דולר.
ח"כ יוסף עטאונה הוסיף כי מדובר בנקודה מאוד כואבת בחברה הערבית. "בישובים הלא מוכרים בנגב יש 120 אלף תושבים ואין להם שום אפשרות להוציא היתר, וההריסה תמיד מאיימת על אנשים. הגיע הזמן לקדם תכנון בהכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב שתהיה לאנשים לבנות עם היתר בצורה מסוימת".
