הדס ורביב כהן זאדה, נשואים והורים לשלושה, בעלי תואר שני וותק של שמונה שנים, עבדו כמורים בירושלים ולא הצליחו לגמור את החודש. למרות תחושת השליחות והמוטיבציה, הם החלו לשקול בכאב הסבה מקצועית, כדי שיוכלו לשלם את החשבונות. רגע לפני שנטשו את המקצוע שהם כל כך אוהבים הם החליטו לשנות כיוון ולעבור לאילת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפני כשנתיים עידכנו משרדי החינוך והאוצר את תוכנית התמריצים למורים שיעתיקו את מקום מגוריהם לעיר הדרומית והפכו אותה לכדאית במיוחד. כעת היא כוללת סיוע במעבר דירה, תוספת שכר, מענק כספי, סבסוד שכר דירה וכרטיסי טיסה בסכום כולל של עד 144 אלף שקל למי שמתחייב לשנתיים ועד 340 אלף שקל למי שמתחייב לארבע שנים.
זה השתלם: מנתוני משרד החינוך עולה כי השנה גויסו למעלה ממאה מורים חדשים שעברו להתגורר באילת ואין כעת מחסור באנשי הוראה בעיר הדרומית.
"היה לנו טוב מאוד בירושלים, אבל מבחינה כלכלית, הבנו שזוג מורים לא יכול לחיות ברווחה ולגדל ילדים", אומר רביב, מורה ורכז חברתי. "הוראה וחינוך הם שליחות, אבל עם שליחות לא הולכים למכולת ולא משלמים שכירות", מוסיפה הדס, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר היסודי 'גלים' באילת. "בשביל זה נזקקתי לעזרת ההורים שלי".
למרות הקושי להתנתק מהחברים והמשפחה, הם החליטו לעזוב הכל ולעבור לעיר שבה לא הכירו אף אחד. "האנשים באילת חמים וסייעו לנו להתאקלם ועכשיו הצלחנו להרים את הראש מעל המים ולהחזיר את ההלוואות שלקחנו", אומרת הדס. "התמריצים שיפרו מאוד את מצבנו הכלכלי, אנחנו נהנים מאוד מהעבודה ושמחים על ההחלטה".
רביב מחנך כיתות ג'-ד' ורכז חברתי בבית הספר היסודי "אופיר" שידרג את השכר שלו מ-5,000 ל-9,000 בעקבות המעבר. "אי-אפשר להתקיים מ-5,000 שקל", הוא אומר, "מי שלא נמצא במערכת לא יכול להבין את ההשקעה, זו עבודה של 24 שעות ביממה כולל שבתות".
מלי פרל עברה לאילת לפני שנתיים ממושב גבעת ישעיהו, הסמוך לבית שמש, עם בעלה, שוטר במשמר הגבול ושלוש בנותיהם. "ההוראה היא חלק ממני, אני חיה את המקצוע, אוהבת את העבודה ואת הקשר עם הילדים", היא אומרת. "גם ביום החופשי שלי אני מתנדבת להגיע לבית הספר ועכשיו, בחופשת הקיץ, בוער בי לחזור לבית הספר. הבעיה היא השכר הנמוך של המורים שאינו מאפשר להתפרנס בכבוד".
היא שמעה מחברה על ההטבות למורים בעיר הדרומית, החליטה לארוז, ולא מתחרטת. "ההטבות למורים שעוברים לאילת כוללות תוספת של 40 אחוז למשכורת, שזה עוד 3,000 שקל למשכורת, ותמריצים נוספים בעשרות אלפי שקלים. אני שמחה על המעבר", אומרת מלי, המשמשת כמחנכת כיתות א'-ב' ורכזת שכבות, "יש לנו מנהלת פדגוגית מעולה שגורמת לכולנו להגיע כל בוקר עם חיוך לבית הספר.
למרות השיפור במצבה הכלכלי, מלי אומרת כי כסף הוא לא הפתרון לכל תחלואי מערכת החינוך. "אני מקווה שיעלו את השכר למורים כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד, אבל זה לא מספיק. כדי לשפר את המצב חייבים לצמצם גם את מספר התלמידים בכיתות. לא ניתן לצפות ממורה להגיע לכל אחד מ-40 התלמידים. כאן באילת אנחנו עובדים עם תלמידים בקבוצות קטנות, אבל בשאר הארץ, קשה מאוד למורים".
