בית המשפט למשפחה בחיפה החליט לאחרונה על ביטול סעיף בצוואה של אישה שהלכה לעולמה, ובמסגרתו הורתה על הותרת דירה בתוך המשפחה לעולמי עד, תוך איסור מכירתה לזרים. השופטת לירון זרבל-קדשאי נימקה שהציווי עומד בניגוד להוראת חוק הירושה.
באפריל 2011 ערכה המנוחה צוואה בעדים וציוותה שדירת מגוריה "לעולם תישאר בתוך המשפחה ולעולם לא תימכר לזרים". היא כתבה כי "בעלי ז"ל ואנוכי בנינו את הנכס במו ידינו, בזיעת אפינו ובדמים, הנכס הינו קודש קודשים עבורי". עוד קובעת הצוואה כי לנכדת המנוחה תהיה זכות ראשונים לרכוש את הדירה, ובמידה שהיא תסרב – שאר היורשים יוכלו לקנות אותה.
1 צפייה בגלריה
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
אילוסטרציה
(shutterstock)
בספטמבר 2022 הלכה האישה לעולמה, ושנה לאחר מכן ניתן צו קיום לצוואתה. בשלב מסוים הגיעו היורשים להסכם שלפיו הנכדה אכן תממש את זכות הראשונים שניתנה לה, ותרכוש את מלוא הזכויות בדירה. לצד זאת הם עתרו לבטל את הסעיף בצוואה שעוסק בהותרת הנכס בתוך המשפחה בלבד.
לטענת היורשים, הסעיף מהווה פגיעה גורפת וקיצונית בזכויות הקניין של הנכדה ומונע ממנה לקיים מנהג בעלים בדירה. לדבריהם, משמעות הסעיף היא איסור מכירה גם כלפי יורשים עתידיים, אשר יהיו מנועים מלמכור את הנכס גם בעוד 100 שנה. הם הוסיפו שהסעיף גם מנוגד לתקנת הציבור ויש להורות על ביטולו. המשיב בהליך, האפוטרופוס הכללי, הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
השופטת זרבל-קדשאי הסבירה שלעקרון העל של כיבוד רצון המת שמור אמנם מקום של כבוד בכל הנוגע לקיום צוואה, אלא שאפילו הוא צריך להיות נסוג מפני עקרונות אחרים וחשובים לא פחות. אחד מהם הוא הצורך להגביל את שליטת המנוח בנכסיו זמן רב אחרי מותו.
מה שאיפשר לשופטת להיעתר לבקשת היורשים הוא סעיף 42(ד) לחוק הירושה, הקובע שציווי ליותר משני אנשים בדרך של יורש אחר יורש הוא בטל, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.
במלים אחרות, המחוקק מצד אחד הכיר באפשרות של מוריש לקבוע מי יקבל נכס מסוים אחרי מות היורש בצוואה, ומן העבר השני הגביל רצון זה לשני אנשים בלבד. בפסק הדין הובהר שציווי שנועד לשלוט בזהות היורשים "לעולם", הינו חסר תוקף.
השופטת הדגישה שההגבלה מכוח סעיף 42(ד) על כוחו של מצווה לשלוט בזהות היורשים היא מוחלטת, ולא ניתנת לשינוי בצוואה. המשמעות היא שהוראה בצוואה המגבילה את זהות היורשים לכאלה "בתוך המשפחה" או למי "שאינם זרים", באופן נצחי, בטלה ומבוטלת.
היא הזהירה שאם ההגבלה בצוואת המנוחה לא תבוטל, "הרי שייגזר על היורשים להישאר כלואים בתוך שיתוף בדל"ת אמות המשפחה, מקום בו פירוק השיתוף הוא שיכול למנוע סכסוכים ולהוות פתרון מוסכם ומיטבי". לפיכך קיבלה השופטת את הבקשה והורתה על הסרת הסעיף בצוואה האוסר על מכירת הדירה לצד שלישי שאינו בן משפחתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשים: עו"ד מירי זוהר • ב"כ המשיב: לא צוין • עו"ד אל-רם זלזניק עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין