הריבית הבסיסית בישראל תעמוד גם בשישה השבועות הקרובים על שיעור של 4.5%, שהם 6.0% ריבית פריים. כך קבעה היום (ד') הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון.
מאז הורדת הריבית היחידה בישראל ב-1 בינואר השנה, שהייתה הראשונה בעולם לאחר העלאות הריבית הרצופות בכל המדינות, לא היה שינוי בריבית בחמש החלטות הוועדה המוניטארית בשבעת החודשים האחרונים. אחרי שהתחזיות היו לכמה הורדות ריבית עוד בשנת 2024, כעת לא נראה שהפחתת ריבית עומדת על הפרק בזמן הקרוב.
בעולם, לעומת זאת, כבר החלו או שנערכים להפחתות ריבית משמעותיות בקרוב. רוב החזאים בעולם צופים שהריבית בארה"ב תופחת על ידי הבנק הפדרלי (הפד) ברבע אחוז (ואולי מאד במפתיע אפילו בחצי אחוז) כבר בחודש ספטמבר לשיעור של 5.0%-5.25% לעומת 5.25% עד 5.5% כיום, בפעם הראשונה מאז גל העלאות הריבית אחרי הקורונה.
לפי תחזית הדויטשה בנק ואנליסטים אחרים, גם הריבית באירופה תופחת בתחילת החודש הקרוב. הריבית באירופה הופחתה ל-4.25% לראשונה לאחר חמש שנים ב-6 ביוני השנה וכעת תופחת כנראה ל-4.0%, לאחר ששבדיה הקדימה את גוש האירו והפחיתה את הריבית השבוע ברבע אחוז.
אי שינוי הריבית בישראל, כאשר ברחבי העולם מתחילים כבר להפחית את שיעורי הריבית, נובע מכמה סיבות: בראשונה בשל עליית האינפלציה בישראל (בניגוד למגמת הירידה ברוב ארצות העולם) ל-3.2% - מעל ליעד שקבעה הממשלה ל-2024, 1%-3%. כמו כן, התמשכות המלחמה והסכנה להרחבתה מדאיגה את בנק ישראל מבחינת יציבות המשק. בנוסף התחשבו בבנק ישראל בהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת פיץ' ובאי התחלה של גיבוש תקציב מדינה וחוק הסדרים לשנת התקציב 2025, מה שמעורר חשש שלא יהיה לישראל תקציב מאושר ב-1 בינואר הקרוב.
בנק ישראל בביקורת על עיכוב התקציב
בהודעה שלוותה להחלטת הריבית כתב נגיד בנק ישראל כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
עוד הוסיף כי "הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב- 12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות ביולי והסתכם ב- 8.1 אחוזי תוצר", אך ציין כי "ככל שלא תהיינה תוספות בלתי צפויות נוספות לתקציב הבטחון הוא צפוי לעמוד על 6.6% בסוף 2024", בהתאם ליעד הממשלה, אם כי רוב התחזיות צופות שהגירעון לא יתכנס ליעד.
בנוסף ביקר את היעדר המדיניות הכלכלית האחראית של הממשלה: "אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה".
על אף הסיבות שלא להפחית את הריבית, כפי שעולות מההחלטה עצמה, קיימים מספר נתונים שתומכים דווקא בהפחתה, אם כי כאמור הדבר לא על הפרק כרגע: תחילת מיתון מסויים במשק, המשתקף מנתוני הצמיחה והצריכה הנמוכים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בימים האחרונים (צמיחה שנתית של 1.2% בלבד, שהיא צמיחה שלילית לנפש), הרעת מצב עסקים רבים בארץ נוכח המשך המלחמה ופינוי עשרות אלפי אזרחים, בעיקר מצפון הארץ. אי הפחתת הריבית בעת הזו תמשיך להכביד על העסקים ומשקי הבית, בעוד שהמלחמה והאינפלציה מקשות גם הן על המצב.
הוועדה המוניטארית בהרכב חסר מעל שנה וחצי
בתוך כך, 19 חודשים אחרי שהתפטר חבר הוועדה המוניטארית בבנק ישראל והוועדה שקובעת את גובה הריבית במשק פועלת בהרכב חסר שלא בהתאם לחוק בנק ישראל. רק בימים האחרונים פרסם משרד האוצר "פניה לאיתור מועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור לוועדה המוניטרית של בנק ישראל". על המעוניינים להציג את מועמדותם עד מוצאי שבת, ה-31 בחודש. עם זאת ההליך עודנו מורכב וגם את החלטת הריבית הנוכחית קיבלה הוועדה המוניטארית היום בהרכב של חמישה חברים בלבד, במקום שישה, כאשר שלושה מהם הם בכירי בנק ישראל כולל הנגיד, ולכן לא יכול להיות רוב לדעת שני נציגי הציבור בוועדה.
מזה יותר משנה וחצי חסר חבר באחד הגופים הכלכליים החשובים במדינה - הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, שתפקידה העיקרי הוא לקבוע אחת לשישה שבועות את גובה הריבית במשק. החוסר בחבר נציג הציבור נובע מהתפטרותו בינואר 2023 של חבר הוועדה המוניטארית פרופ' משה חזן, שהודיע כי החליט להתפטר מהוועדה כדי שיוכל להביע את דעתו הפוליטית בעניין קידום חקיקת ההפיכה המשטרית באותם הימים.
רק בימים האחרונים מינה, באיחור של 18 חודשים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חברה חדשה לוועדה שמתפקידה להמליץ על חברים שימונו בוועדה המוניטארית. בראש הוועדה הממנה את הוועדה המוניטארית והוועדה המינהלית של בנק ישראל, באישור הממשלה, מכהנת עו"ד רחל שיבר, לשעבר פרקליטת מחוז המרכז.
רק אחרי שהוועדה תבחר על מי להמליץ, תוך התייעצות עם נגיד בנק ישראל וגם עם הוועדה לאישור מועמדים - תעביר ועדת האיתור לממשלה את המלצתה למינוי החבר השישי החסר לוועדה הקובעת את אחד הגורמים החשובים ביותר בכל כלכלה בעולם - גובה הריבית במשק. לפיכך ספק אם גם בהחלטת הריבית בעוד שישה שבועות הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תאוייש כבר בשישה חברים, בהם שלושה נציגי הציבור, כקבוע בחוק.
