התאונה הקטלנית, בלילה שבין רביעי לחמישי, בכביש 42 לכיוון דרום, בה נהרגו אסתי בן עמי, ג'ולי חסאן וליאם גלם, צעירות כבנות 20 ממושב שדה עוזיהו, אשר היו בדרכן הביתה לאחר מסיבת יום הולדת, היא רק אחת מתוך רבות בשנת 2024, שהובילו לסוף טרגי.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב״ד), מתחילת השנה נהרגו 409 בני אדם בתאונות דרכים - זינוק של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בכך, השנה הנוכחית מסתמנת כאחת הקשות ביותר בעשרים השנים האחרונות, כאשר הפעם האחרונה שנחצה רף ה-400 הרוגים בתאונות דרכים היה ב-2008.
לצד האבדות הכבדות בנפש והמשפחות הרבות שחייהן נהרסו כתוצאה מהקטל בדרכים, מספרי ההרוגים והפצועים שממשיכים לזנק יום אחר יום משמעותם גם עלות אדירה למשק הישראלי, המוערכת בכ-16 מיליארד שקל בשנה – כך לפי נתוני נוהל פר"ת (המדריך הרשמי של מדינת ישראל לבחינת כדאיות של פרויקטי תחבורה), נכון לשנת 2019.
לפי הנתונים, אשר צוטטו שוב גם בדוח מבקר המדינה בנושא שפורסם ביולי האחרון, כל הרוג בתאונת דרכים עולה למשק הישראלי כ-9.15 מיליון שקל. בנוסף, כל פצוע קשה מאוד עולה כ-5.89 מיליון שקל, כל פצוע קשה עולה כ-2.28 מיליון שקל, כל פצוע בינוני כ-1.46 מיליון שקל וכל פצוע קל עולה למשק הישראלי כ-18 אלף שקל. לצד זאת, העלות המשוערת של "פצועים לא מאושפזים" עומדת על כמעט שני מיליארד שקל נוספים בשנה והעלות של נזקי רכוש עומדת על כ-950 מיליון שקל.
אופן חישוב ה״עלות״ של כל הרוג או פצוע בתאונת דרכים כולל שני מרכיבים עיקריים: הערכה של עלויות טיפול ושל ירידה בתפוקה בעקבות פגיעה או מוות, לצד אמידה במונחים כספיים של הירידה ברווחה של הנפגע ושל משפחתו עקב מוות או פציעה, מה שמכונה נזקי ״צער, כאב וסבל״.
כמו כן, הערכת עלות התאונות כוללת גם אומדן נזקי רכוש, עיכובים בדרך וטיפול בתוצאות (חברות ביטוח, משטרה, מערכת המשפט, שמאים, עו״ד וכד׳). הערכת העלויות התבססה בין היתר על השוואה לנתונים קיימים בנושא ממדינות שונות ברחבי אירופה וארה״ב, בהתאמה לתמ״ג לנפש בישראל, לצד נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמשטרה ומבתי החולים.
עלות הפגיעה בהולכי רגל בשנה - 2.8 מיליארד שקל
נוהל פר"ת ממפה את מרכיבי העלות של תאונות הדרכים לפי אוכלוסיות פגיעות. הולכי הרגל הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר: בהיעדר שלדת הגנה או מערכות בטיחות, כל פגיעה בהולך הרגל עלולה להפוך לקטלנית, ולכן נגזרת מכך גם העלות הגבוהה שהמשק הישראלי משלם על כל הולך רגל שנפגע - 2.86 מיליארד שקל בכל שנה בממוצע, 20.8% מכלל הנזק הכלכלי מתאונות הדרכים.
בפילוח התנגשויות בין כלי רכב (לא כולל אופנועים), עלות תאונות פנים-אחור נאמדות ב-2.69 מיליארד שקל בממוצע בשנה, 19.6% מכלל התאונות. עלות תאונות חזית-צד נאמדות ב-1.85 מיליארד שקל בממוצע בשנה, עלות תאונות חזיתיות נאמדות ב-1.21 מיליארד שקל בממוצע בשנה, עלות תאונות עצמיות של כלי רכב ללא אופנועים נאמדות ב-1.9 מיליארד שקל בממוצע בשנה, 13.9% מסך כלל התאונות ועלות התנגשויות כלי רכב-אופנוע נאמדת ב-1.39 מיליארד שקל בממוצע בשנה, כ-10% מעלות תאונות הדרכים. כמו כן, עלות תאונות עצמיות של אופנועים בכל שנה היא 680 מיליון שקל בממוצע ועלות פגיעה שנתית ברוכב אופניים נאמדת ב-450 מיליון שקל בממוצע.
עוד עולה מהנתונים כי למהירות הנסיעה יש מרכיב קריטי בקטלניות התאונה ובהתאם גם בעלותה למשק. כך למשל, עלותן של תאונות דרכים המתרחשות בכבישים בין עירוניים (שהן כ-60% מכלל התאונות הקטלניות השנה), גבוהה באופן משמעותי מאשר תאונות המתרחשות בכבישים עירוניים. עלות תאונה בין-עירונית גבוהה בממוצע פי 2.6 יותר מאשר תאונה עירונית - 438 אלף שקל בממוצע לתאונה בדרך בין-עירונית לעומת 171 אלף שקל בממוצע לתאונה עירונית. העלות הגבוהה ביותר מחושבת כצפוי לתאונה חזיתית בדרך בין-עירונית - 2.6 מיליון שקל בממוצע לתאונה. עלות פגיעה בהולך רגל בתאונה בין-עירונית גבוהה פי שישה יותר מאשר בתאונה עירונית - 2.15 מיליון שקל בממוצע בשנה לעומת 347 אלף שקל.
הרוגים ופצועים בינוני ומעלה הם רק 3% מסך הנפגעים
ממחקר שפורסם על ידי הרלב"ד עולה כי הרוגים ופצועים באורח בינוני ומעלה מהווים 73% מהעלות הכוללת של פגיעה בנפש בתאונות דרכים בישראל, בעוד חלקם מסך הנפגעים קטן במיוחד ועמד על כ-3% בלבד בשנת 2017. בתוכנית "50 עד 30", שבמסגרתה אמורה הייתה הממשלה לפעול להורדת מספר הפגיעות החמורות בתאונת דרכים ב-50% עד שנת 2030, צוין כי התוכנית תביא לחיסכון של כ-95 מיליארד שקל עד שנת 2040. יחד עם זאת, התוכנית, כאמור, לא קודמה בפועל ומספר ההרוגים בתאונות דרכים רק זינק מאז הוצגה בשנת 2020.
עוד על פי נוהל פר"ת, מספר התאונות ללא נפגעים, בהן ניזוקים כלי רכב בלבד, גדול בהרבה ממספר התאונות עם נפגעים, והמידע לגביהן מאוד מוגבל. כלומר, סביר להניח כי העלות הכוללת של תאונות הדרכים אף גבוהה בפועל מההשערות הקיימות כיום.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר: "מעבר לצער ולסבל הגדול, תאונות הדרכים עולות למשק הישראל המון כסף. למדינת ישראל יש אינטרס גדול לצמצם את תאונות הדרכים כי כך ניתן יהיה לחסוך כסף רב לכלכלה הישראלית. אנחנו נמצאים בתקופה כלכלית קשה, תקופה שכל שקל חשוב למשק ויש כאן כסף מבוזבז. יישום תוכנית לאומית היא אינטרס כלכלי בראש ובראשונה - היא תחסוך למשק הישראלי שישה מיליארד שקלים בכל שנה ותוביל לירידה של 50% בהרוגים. אין לנו כסף מיותר לבזבז ושר האוצר חייב לדחוף ליישום תוכנית לאומית, כזאת שתמנע את אובדן הכסף הגדול מתאונות דרכים ובמקביל גם תמנע מעוד ועוד משפחות שכולות להצטרף למעגל השכול הנורא".
