בית הדין הרבני בירושלים דחה לאחרונה בקשה שהגיש גבר גרוש לחלוקת החובות שצבר עם אשתו לשעבר: הוא טען שבמהלך הנישואים הוא לווה כחצי מיליון שקל מאימו, מאחיו, מחברו ומאחרים, וביקש לחייב את גרושתו בחצי מהסכום, אבל הדיינים לא הסכימו.
בני הזוג נפרדו לפני כשנתיים. במסגרת הליך איזון המשאבים טען הבעל שלקח הלוואות מאימו, מאחיו, מחבר שלו ומארבעה קבלנים. לטענתו, כל ההלוואות נלקחו במזומן חוץ מההלוואה מאימו שנעשתה בהעברה בנקאית.
להוכחת הטענות הוא הציג הסכמי הלוואה אחידים והבהיר כי הוא יזם את החתימה עליהם מול כל המלווים. כמו כן הוא הביא לעדות את אחד הקבלנים. הבעל, מהנדס במקצועו, סיפר כי הכיר את הקבלן מתוקף עבודתו. הוא הוסיף כי ההלוואה בסך 50 אלף שקל ניתנה בשתי פעימות כשהאישה לא הייתה בפגישות ותנאי ההחזרה נרשמו על דף. המועד להחזרה נקבע לשנת 2024. הקבלן אישר בעדותו את כי הלווה לבעל 50 אלף שקל אך טען שניסח בעצמו את ההסכם.
האישה סיפרה שהבעל תמיד מסר לה שהוא מצליח בעסק כקבלן וקנה מתנות ללקוחות שלו. לדבריה, במהלך החיים המשותפים הוא לא שיתף אותה בסוגיות הקשורות במימון העסק ולא אמר לה שיש לו חובות.
ואכן, הדיינים - הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז - לא השתכנעו מגרסת הבעל וכתבו כי לא הוכח שהוא אכן לווה כספים מגורמים שונים וכי אין בסיס לאזן את החובות הנטענים עם האישה.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל "בית הדין מתרשם כי כל חובות אלו הנטענים הם פיקציה, והכספים לא ניתנו באמת לנתבע", כתבו הדיינים והבהירו כי להתרשמותם הטענה לחובות מצד הבעל עלתה רק כדי לחייב את אשתו במחציתם ולצמצם את חובו לאשתו לשעבר במסגרת האיזון.
הדיינים ציינו כי הבעל הודה שהוא זה שיזם את רישום שטר ההלוואה עם המלווים והוציא נוסח אחיד מהאינטרנט שעליו החתים אותם. זאת, אף שבדרך כלל המלווה הוא בעל האינטרס לרישום שטר ההלוואה והוא זה שקובע את נוסח השטר, שהרי הוא אמור להבטיח את עצמו ואת כספו. עניין זה, כתבו הדיינים, מעלה חשש לפיקציה בהלוואה: "יותר נראה כי השטר נועד ליצור מראית עין של הלוואה ללא הלוואה בפועל".
זאת ועוד, מדובר בהלוואות ללא בטחונות ולפחות בחלק משטרות ההלוואה לא צוין מועד החזר, דבר שמחזק את הרושם שמדובר בפיקציה. הדיינים גם לא נתנו אמון בעדות הקבלן. הם ציינו כי הוא נתן גרסה הסותרת את גרסת הבעל בכמה נקודות וכי לא סביר שנתן הלוואה ללא בטחונות, בייחוד כשהוכח שבין השניים לא היו קשרי ידידות.
הם קבעו שבפועל הוכח כי האם העבירה 50 אלף שקל לצדדים, אך במקביל אותו סכום הועבר גם מאחיה של האישה, מה שמוכיח כי שניהם גייסו ממשפחתם סכום שווה כסיוע וכמתנה - ולא כהלוואה. בנסיבות אלה דחו הדיינים את בקשת הבעל לאיזון חובות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד דניאל פרידנברג, עו"ד אוהד הופמן
• ב"כ האיש: עו"ד חדוה שפירא, עו"ד לאה ציגנלאוב
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
