בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה לאחרונה למשרד הפנים להכיר באישה ילידת גאורגיה כעולה לפי חוק השבות, אף שלפני כשני עשורים הצהירה שהיא מנהלת אורח חיים נוצרי. השופט אלכסנדר רון הדגיש שמדובר בבת לאם יהודייה, ומאחר שבפועל היא לא נכנסה לעומקי הנצרות - אין להחשיבה כבת דת אחרת.
העותרת היא בת לאם יהודייה ואב נוכרי, ומזה שנים רבות מסרבת המדינה להעניק לה מעמד של עולה. הסירוב של רשות האוכלוסין וההגירה נעוץ בפנייתה הראשונה של האישה לשגרירות ישראל בגאורגיה ביולי 2000. היא ציינה אז בסעיף הדת שהיא נוצרייה, שהטבילה את ילדיה בכנסייה ושהיא מתפללת בכנסייה. המדינה סירבה להכיר בה כזכאית לעלות לישראל מהטעם שהיא נחשבת לבת דת אחרת.
השנים חלפו והאישה פנתה לעזרתו של בית הדין הרבני. ביוני 2019 הביע בית הדין הרבני הגדול את עמדתו שלפיה מדובר ביהודייה שאינה בת דת אחרת. למרות זאת, רשות האוכלוסין נותרה עיקשת בעמדתה וסירבה להכיר בה כעולה. היא הסבירה זאת בכך שפסיקת בית הדין הרבני לא מחייבת אותה והשיקול להעניק מעמד עולה נתון לה בלבד.
האישה לא ויתרה ובינואר האחרון עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בתגובה האשימה אותה רשות האוכלוסין בחוסר ניקיון כפיים, שכן עתירתה מוגשת כשהיא שוהה בישראל בניגוד לחוק.
עו"ד מאיה וייס טמירתחילה קבע השופט רון שצודקת המדינה בכך שפסיקת בית הדין הרבני לא מחייבת אותה. עם זאת, הוא כתב שבסופו של דבר בית הדין הגדול התכנס וקבע את מה שקבע, ולטעמו נכון לכבד את מסקנת בית הדין שלפיה העותרת יהודייה.
בפסק הדין של בית הדין הגדול נכתב שמדובר באישה דלת השכלה שגדלה בכפר ללא יהודים ובסביבה פטריארכלית. בנסיבות אלה, כתבו הדיינים, היא הלכה לכנסייה כמנהג המקום ולא בהכרח מתוך הבנה והכרה, והתנהגותה המשיכה להיות כמנהג אביה ובעלה הנוצרים – לרבות הטבלת ילדיה לנצרות.
על רקע האמור קבעו הדיינים שהעותרת הינה "תינוקת שנשבתה" ואינה יכולה להיחשב כמי שהמירה את דתה מרצון. לדבריהם היא כלל לא הייתה מודעת ליהדותה והצהירה לפי תומה שהיא נוצרייה כשבפועל זה לא נכון.
השופט רון קבע שבהינתן הממצאים העובדתיים שעליהם הסתמך בית הדין, ספק אם ניתן לקבוע שהעותרת נכנסה עמוק לתוככי הנצרות (המבחן העיקרי לצורך הקביעה אם מבקש עלייה הוא בן דת אחרת). "לפיכך, ספק עד כמה מצויה החלטת המשיבה בתוככי מתחם הסבירות", כתב. הוא קיבל את העתירה והורה למדינה להעניק לה אשרת עולה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: עו"ד טוקוב
• ב"כ המשיבה: עו"ד אביעד בן עמי (פמ"י אזרחי)
• עו"ד מאיה וייס טמיר עוסקת בחוקתי ומנהלי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
