בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של עורכת דין לקיום צוואה של לקוחה שלה, שבמסגרתה לכאורה העניקה לה מחצית מירושתה, לרבות דירתה. השופט יחזקאל אליהו קבע שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה וכי יתר נסיבות עריכתה מובילות למסקנה שמדובר בתביעה מופרכת. הוא הטיח ביקורת קשה בעורכת הדין והשית עליה הוצאות משפט בסך 155 אלף שקל.
המנוחה הלכה לעולמה לפני כחמש שנים. לטענת עורכת הדין, כשנה לפני מותה חתמה המנוחה מול עורך דין אחר על צוואה שבמסגרתה הורישה לה מחצית מרכושה. המחצית השנייה הוענקה בצוואה לבת הזוג של המנוחה, כאשר יתר היורשים על פי דין (ילדי אחיה המנוח) – נושלו.
עורכת הדין ביקשה לתת תוקף לצוואה, אלא שזוגתה של המנוחה ואחייניה התנגדו. לטענת בת הזוג, עורכת הדין פעלה במניפולציות ותחבולות לזייף את הצוואה כדי לזכות באופן פסול בירושה. היא ביקשה לפסול את הצוואה בין היתר בעילות של תרמית, זיוף, השפעה בלתי הוגנת ותחבולה.
האחיינים הוסיפו שלא ייתכן שהמנוחה הדירה מהירושה את בני משפחתה, בשר מבשרה, והעדיפה לערוך צוואה לטובת עורכת הדין. הם הפנו לכך שהעדים לצוואה מתגוררים בעפולה ובחולון בעוד שהמנוחה גרה בהרצליה, וטענו כי גם עובדה זו לכשעצמה מעלה ספק ביחס לאותנטיות המסמך ואומרת דרשני.
האחיינים אף חלקו על כך שדודתם אכן ניהלה קשר עם בת הזוג, אזרחית הפיליפינים, אף שאלה הוכרו כידועות בציבור. לגרסתם, היא רק ריחמה עליה ואפשרה לה לגור אצלה בתמורה לכך שתטפל בה. בנסיבות אלה הם טענו כי אין היגיון בכך שגם היא תקבל מחצית מהירושה.
עו"ד אילן גולדנברגצילום: רוני אשרבית המשפט מינה מומחית להשוואת כתבי יד, וזו הגיעה למסקנה שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה. השופט יחזקאל אליהו קבע כי עדויות התביעה לא רק שלא הפריכו את מסקנת המומחית, אלא אף חיזקו אותה. הוא הוסיף כי עצם העובדה שעורך הדין שערך את הצוואה, תושב עפולה, והעדה הנוספת - תושבת חולון - התקבצו בביתה של המנוחה בהרצליה, אינה הגיונית ו"נראית כמו סרט בדיוני".
יתרה מכך, עדויותיהם היו בלתי אמינות ונסתרו. כך למשל, בעוד שהעדה מחולון סיפרה שלא הכירה את עורכת הדין לפני האירועים, בפועל נמצא שהן חברות בפייסבוק. גם ביחס לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה ציין השופט שהיא הייתה מתפתלת וכי לא היו בידו הוכחות לקבלת תמורה עבור עריכת הצוואה, כדוגמת חשבונית.
מסקנת השופט הייתה כי גרסתה של עורכת הדין הומצאה לחלוטין תוך שהלכה והתפתחה עם התקדמות ההליכים, עד שלבסוף קרסה. הוא ציין כי הצוואה שהוגשה לקיום היא "טכנית וקרה" ונוסחה באופן שאינו מביא לידי ביטוי את האהבה ששררה מאז שנות ה-90 בין המנוחה ובת הזוג שלה – שהוכרו בפסק דין קודם כידועות בציבור.
לפיכך השופט דחה את התביעה לקיום הצוואה תוך שביקר בחריפות את התנהלות עורכת הדין שניסתה באופן פסול לזכות ברכוש לא לה. הוא חייב אותה בשכר טרחת עו"ד והוצאות הנתבעים בסך 155 אלף שקל, והורה על מתן צו ירושה על פי דין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ברדה איתי
• ב"כ הנתבעת 1 (בת הזוג): עו"ד מרדכי שפירא
• ב"כ הנתבע 2 (אחד האחיינים): עו"ד שליאן אלי
• ב"כ הנתבע 3 (אחד האחיינים): עו"ד חגית גאוי
• עו"ד אילן גולדנברג עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
